Translation Notice — This is an English translation of a Hebrew law and may contain inaccuracies. In any dispute or legal matter, the original Hebrew text as published in Reshumot (ספר החוקים) is the sole authoritative and legally binding version.

OrdinancePublished: 1961-01-01Last amended: 2024-01-01

Income Tax Ordinance

פקודת מס הכנסה

Part I: General

Income Tax Ordinance — Part A: Interpretation (Definitions)

In this Ordinance —

Part A: Interpretation

"Person" — including a Company and a body of persons, as defined in this section;

"Residential property" in an urban area — as defined in the Urban Property Tax Ordinance, 1940;

"Industrial building" in a non-urban area — as defined in the Agricultural Property Tax Ordinance, 1942;

"Taxable income" — the total income of a person from the sources specified in Section 2, remaining after all deductions, set-offs and exemptions permitted under this Ordinance;

"Employment income" — income pursuant to Section 2(2);

"Body of persons" — any public body, incorporated or united, and any Company, fraternal association, fellowship or union, whether incorporated or unincorporated;

"Company" — a Company incorporated or registered pursuant to any law in force in Israel or elsewhere, including a cooperative society;

"Resident of Israel" or "resident" —

With regard to a body of persons — a body over whose business affairs control and management are exercised in Israel;

With regard to an individual — an individual residing in Israel, who is absent therefrom only temporarily in a manner that the Assessing Officer considers reasonable and not inconsistent with that individual's claim that he resides in Israel;

"Non-resident" — a person who is not a resident of Israel;

"Income tax" or "tax" — whether income tax or corporate tax imposed under this Ordinance;

"Profession" — a vocation and any other profession that is not a business;

"Taxpayer" — a person liable to pay income tax;

"Commissioner" — the Commissioner appointed pursuant to Section 229, including the Deputy Commissioner;

"Business" — including trade, craft, agriculture or industry;

"Legally incapacitated persons" — a minor, a person of unsound mind, a mentally ill person, and any person not competent to perform legal acts;

"Assessing Officer" — an officer whom the Minister of Finance has authorized to assess pursuant to this Ordinance, including an assistant assessing officer or a chief collector whom the Commissioner has authorized in writing to exercise a particular power of an assessing officer under this Ordinance, or to perform a particular function among his functions; the appointments of an assessing officer, an assistant assessing officer and a chief collector so authorized shall be published in the Official Gazette;

"Land" in an urban area — as defined in the Urban Property Tax Ordinance, 1940;

in a non-urban area — as defined in the Agricultural Property Tax Ordinance, 1942;

"Interest on debentures" — interest that an incorporated body is liable to pay pursuant to, or by virtue of, a debenture or a deed of trust on a debenture, whether in the form of a mortgage or in the form of any other document or certificate containing an acknowledgment of liability;

"Local authority" — a municipality, local council or other similar authority established pursuant to any law then in force providing for the establishment of local government authorities, and including a cooperative society and any other body then performing the function of a local authority;

"Urban area" — an area in which urban property tax is payable pursuant to the Urban Property Tax Ordinance, 1940;

"Tax year" — the period of twelve months commencing on 1 April 1954 and every subsequent period of twelve months.

Definitions

PG 1947, Supplement 1 No. 1568, p. 93; PG 1948, Supplement 1 No. 1657, p. 5; PG 5708, Supplement A No. 23, p. 67; SB 21, 5709, p. 161; SB 108, 5712, p. 298; SB 135, 5713, p. 169; SB 162, 5714, p. 166; SB 178, 5715, p. 58; SB 206, 5716, p. 82; SB 223, 5717, p. 79; SB 262, 5718, p. 197; SB 307, 5720, p. 30; SB 316, 5720, p. 80; SB 239, 5721, p. 36.

1 PG 1940, Supplement 1 No. 1065, p. 218.

2 PG 1942, Supplement 1 No. 1182, p. 9.

120 Book of Laws 6 9 Iyar 5721, 25.04.1961

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Part II: Imposition of Tax

Chapter One: The Source

Sources of Income

Income tax shall be payable, subject to the provisions of this Ordinance, for every tax year, at the rates set out below, on the income of a person that accrued, was produced, or was received in Israel from the following sources:

(1)Gains or profits from any business or profession carried on for any period of time, or from a transaction or casual business of a commercial nature;

Business and Profession

(2)Gains or profits from employment, including the estimated value of lodging, food or accommodation, or of any other allowance; where lodging, food or accommodation was not provided free of charge, there shall be deducted from the said income any amount paid therefor by the taxpayer in the form of rent, participation fees or in any other form;

Employment

(3)The annual net value of a residential property or of land whose owners or lessees for a period of 24 years or more, or others on their behalf, or those who hold them free of charge, use them for residential purposes or other enjoyment and not for the purpose of gaining or making profit; provided that if the residential property or land has already been assessed for the purposes of the Urban Property Tax Ordinance, 1940, the value determined pursuant to that Ordinance shall be regarded as the annual net value;

For the purposes of this paragraph, "lease" — includes an option to extend or renew the lease;

Annual Net Value

(4)Dividend, including a dividend paid out of the capital gains of a Company, and also interest or discount;

Dividend and Interest

(5)Pension, usufruct or annuity;

Allowances

(6)Rent, royalties, key money, premiums and other profits derived from a residential property, land or an industrial building; where a person built a residential property and leased it and received key money or a premium for the lease, and thereafter sold that residential property to another, directly or indirectly, pursuant to an agreement made at the time of the lease or prior thereto, the purchaser shall be deemed to have received, on the date of acquisition, key money or a premium in that amount; where the acquisition was made within one year after the lease, this shall be considered prima facie evidence that such an agreement indeed existed;

Residential Property and Land

(7)Gains or profits derived from any asset that is not a residential property, land or an industrial building;

Other Assets

(8)Gains or profits derived from agriculture, tillage of the soil, forestry or land cultivation, including the value of produce received as consideration for the use of capital, an asset, seeds or domestic animals for the purposes of the income sources referred to in this paragraph, and including a share in profits derived from such use;

Agriculture

(9)Consideration received for the sale of a patent or design by the inventor, or for the sale of copyright by the creator, where the invention was invented or the work was created outside the ordinary course of the inventor's or creator's business;

Patent and Copyright

(10)Gains or profits from any other source not included in paragraphs (1) to (9), provided it has not been expressly excluded therefrom nor exempted under this Ordinance or under any other law.

Other Sources

[and Waiver of Debt]

Insurance of Profits

(a)An amount received by a person pursuant to insurance against loss of profits shall be taken into account in determining his profits or income.

(b)Where in a particular tax year a debt owing by a person, or part thereof, is waived, and the debt arises from an expenditure whose deduction was permitted in the determination of his taxable income, or where the person treated a debt as having been waived in the said manner, the debt shall be deemed to form part of his income in that year.

121 Book of Laws 6 9 Iyar 5721, 25.04.1961

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Chapter Two: The Place

Sale Outside Israel — Agricultural, Industrial or Other Productive Enterprise

A person engaged in Israel in an agricultural, industrial or any other productive enterprise shall be subject to the following provisions:

(1)Where the person sold a product of his enterprise wholesale outside Israel, or for delivery outside Israel, whether the Contract was made in Israel or outside Israel, all profits derived from the sale shall be regarded as his income accrued or produced in Israel; provided that if it is proved to the satisfaction of the Assessing Officer that the profit arose by reason of an act performed on that product outside Israel — other than treatment, classification, fattening, sorting, packing or conversion — that increase in profit shall not be regarded as income accrued or produced in Israel;

(2)If in any other manner the person converted, used or dealt with a product of his enterprise outside Israel, the profit that he could have obtained had he sold the product wholesale to outside Israel under the most favorable terms shall be regarded as the profit derived from that activity and as his income accrued or produced in Israel.

[Sale Outside Israel]

Place of Income — Business Controlled and Managed in Israel

The total income derived by a person by way of profit or gains from any business over which control and management are exercised in Israel shall, for the purposes of this Part, be deemed to have been produced in Israel.

Chapter Three: Assessment Period

[In a Business]

Place of Income — Tax Imposed on Taxable Income for Each Tax Year

The tax for each tax year shall be imposed on the taxable income of a person in that year.

Tax Year — Accounts Closed on a Date Other Than End of Tax Year

Where the Assessing Officer is satisfied that a particular person regularly closes the accounts of his business on a date other than the last day of the tax year, the Assessing Officer may permit the gains or profits from that business to be computed, for the purposes of this Ordinance, on the basis of the income of the year ending on that date within the tax year; where such permission has been granted for a particular tax year, the tax for each future tax year shall be imposed on the gains or profits of the full year ending on a corresponding date, subject to any adjustment that the Assessing Officer considers just and reasonable.

[Special Periods]

Assessment Periods — Spreading Income Over More Than One Year

(a)The Commissioner may permit key money or a premium pursuant to Section 2(6) that constitutes a contribution toward building costs, or a similar payment, to be spread as income over the entire period of the lease Contract or over any other period determined by the Commissioner.

(b)In respect of income from the sale of a patent or design by the inventor or from the sale of copyright by the creator, the Commissioner may permit its apportionment over a period to be determined by the Commissioner; this provision shall not apply to a capital gain to which Section 102 applies, nor to income pursuant to Section 2(9).

(c)Where the Commissioner has permitted the apportionment of income pursuant to this section and the taxpayer dies, or the winding-up of the assessed Company commences, before the end of the period determined by the Commissioner, all income accruing under that apportionment in respect of the years following that tax year shall be added to the taxpayer's income in the tax year in which he died, or to the Company's income in the tax year in which the winding-up commenced; however, at the request of the taxpayer's heirs, the administrator of his Estate or the executor of his Will, all the income may be re-apportioned over the period of years ending in the tax year in which the taxpayer died, or, at the request of the taxpayer's heirs, all income accruing under that apportionment in respect of the years following that tax year may be treated as the income of the taxpayer's heirs in those years, in proportion to their respective shares in the taxpayer's Estate, after they have provided security to the satisfaction of the Commissioner for the payment of the tax due from them under this computation.

[Over More Than One Year]

122 Book of Laws 6 9 Iyar 5721, 25.04.1961

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Part III: Computation of Income for Tax Purposes

Chapter One: Exemption

Division A: Exemption by Law

Exempt Income — Exemptions from Tax

preamble-1.

Exempt Income

Exempt from tax:

(1)The salary of the President of the State;

President, Local Authority, Provident Fund and Public Institution

(2)The income of a local authority, provident fund and public institution, to the extent that it was not derived from a business carried on by them, or from a dividend or interest paid by a body of persons under their control that carries on a business; provided that the Minister of Finance may, by Order, exempt income derived by a local authority from the said sources, for a period and on conditions to be prescribed, if satisfied that it is appropriate to do so for the public benefit; in this paragraph —

"Provident fund" — as defined in Section 47, approved by the Commissioner for the purposes of this paragraph, excluding also a fund or provident fund for benefits, pension or compensation managed by an insurance Company;

"Public institution" — a body of persons of at least seven members, the majority of whom are not related to one another, or a trust the majority of whose trustees are not related to one another, existing and operating for a public purpose and whose assets and income are used exclusively for the attainment of the public purpose; for this purpose, "relative" — as defined in Section 76(d); "public purpose" — a purpose related to religion, culture, education, science, health, welfare or sport, and also any other purpose approved by the Minister of Finance as a public purpose;

"Control" — in a body of persons — the power to appoint, directly or indirectly, a director of that body, or the right, directly or indirectly, to the majority of its profits or to one-quarter of the voting power therein, even where such power or right is divided among a number of local authorities, provident funds or public institutions;

(3)The income of a cooperative society whose business is conducted exclusively with its members, or whose business with non-members is of a negligible or incidental nature only, if it has been proved to the satisfaction of the Assessing Officer that the business of the society consists in the supply of goods, equipment or services for domestic or private use only, and not for the purposes of the business or profession of such member or person;

Cooperative Society

(4)Amounts paid to diplomatic representatives and consular officers in the regular service of a foreign state in respect of their office or in respect of their services in their official capacity, to the extent that that foreign state reciprocates such exemptions to the State of Israel;

Diplomats and Consuls

(5)The income of a blind person from his personal exertion;

Blind Person

(6)Pensions paid to the wounded and disabled in respect of wounds and disabilities caused by war, pensions paid by the State Treasury to persons who were dependent for their livelihood on a soldier who died as a result of acts of war, pensions paid pursuant to the Frontier Victims Pensions Law, 5717-1956, and benefits paid to disabled victims of Nazi persecution pursuant to the Nazi Persecution Disabled Persons Law, 5717-1957;

Disability Pensions

(7)Any capital sum received as a retirement grant or upon death, or as an all-inclusive compensation for death and injury, provided that if the Commissioner is of the opinion that the amount of the retirement grant from employment exceeds that which is customary in similar cases, only that part of the grant determined by the Commissioner, having regard to the period of service, the level of salary, the conditions of employment and the circumstances of retirement, shall be exempt from tax; however, nothing in this paragraph shall prevent a person who considers himself aggrieved by the Commissioner's decision from appealing against it in accordance with Sections 153–158;

[Compensation]

3 SB 213, 5717, p. 22.

4 SB 226, 5717, p. 103.

123 Book of Laws 6 9 Iyar 5721, 25.04.1961

(8)The profits of a ship owner who is not a resident of Israel, subject to the provisions of Section 70;

Foreign Ship Owner

(9)Income derived by a person from a concession granted to him by the State, to the extent that it has been exempted from tax pursuant to the terms of the concession; provided that nothing in this section shall be construed as exempting from tax any dividend, interest, benefit, salary or wages received by a person, in whole or in part, out of income so exempted;

Concession Holder

(10)Employment income of a student at the Hebrew University, the Hebrew Technion, or any other institution of higher education approved by the Minister of Finance, which has been expended by the student on payment of his tuition fees, on the acquisition of books and other equipment required for his studies, and on payment of rent at his place of study if the student would have resided with his family but for his studies; provided that the exemption shall not be granted to such a student who has reached the age of 30, unless he has proved to the satisfaction of the Assessing Officer that his principal occupation is study at that institution;

Student

(11)Employment income of an individual who has reached the age of 16 but has not yet reached the age of 18, to the extent expended by him on the payment of his tuition fees and on the acquisition of books and other equipment required for his studies;

Education Expenses

(12)Employment income of an individual who has not yet reached the age of 16;

Minor

(13)Any amount — not exceeding the amount to be prescribed by the Minister of Finance in Regulations — paid to an employee by his employer, whether pursuant to an agreement or pursuant to law, as prescribed in the Regulations, to cover the employee's travel expenses from his place of residence to his regular place of work and back;

Travel Expenses

(14)Any amount received by an employee as delayed wages compensation pursuant to Section 17 of the Wage Protection Law, 5718-1958.

Delayed Wages Compensation

Chapter B: Authority to Exempt — Cost-of-Living Allowance

10.

The Minister of Finance may, with the approval of the Finance Committee of the Knesset, direct by Order that a specified portion of the cost-of-living allowance included in income, the rate of which shall be specified in the Order, shall be exempt from tax.

Cost-of-Living Allowance — Exemption for Income Produced in New Settlement or Development Areas

11.

The Minister of Finance may, with the approval of the Finance Committee of the Knesset, prescribe in Regulations provisions concerning the exemption from or reduction of tax on income produced, in the manner prescribed in the Regulations, in a new settlement area or in a development area as defined in those Regulations.

Development Areas — Exemption for Additional Income of Low-Income Employees

12.

The Minister of Finance may, with the approval of the Finance Committee of the Knesset, direct in Regulations that any individual resident of Israel whose employment income did not exceed a prescribed amount shall be exempt from tax, in whole or in part, on any additional other income not exceeding a prescribed amount.

[Employment Income]

Additional Income — Dividend on Publicly Offered Shares

13.

Income received by way of dividend on shares offered to the public in a manner approved by the Minister of Finance may be exempted by the Minister of Finance from payment of tax, other than the tax that the Company is liable to withhold pursuant to Section 161(a).

[Certain Shares]

Dividend on Certain Shares — Foreign-Source Income of a Resident

14.

The Minister of Finance may grant an exemption from or reduction of tax on income of a resident of Israel that originated outside Israel and on which tax is imposed solely because it was received in Israel.

[Resident]

5 SB 247, 5718, p. 86.

124 Book of Laws 6 9 Iyar 5721, 25.04.1961

State Loan

Foreign-Source Income of a Resident — Exemption of Interest on State Loan

15.

The Minister of Finance may, by a notice published in the Official Gazette, direct that interest paid on a loan to which State Treasury revenues are pledged shall be exempt from tax, either generally or only with regard to interest paid to non-residents; such interest shall accordingly be exempt from tax from the date and to the extent specified in the notice.

[Exemption from Certain Interest]

Income of a Non-Resident — Exemption from Tax on Interest Paid to Non-Residents

16.

The Minister of Finance may direct, by an Order published in the Official Gazette —

(1)That income from interest paid on debentures issued to a non-resident who does not carry on a business or profession in the country shall be exempt from the amount of tax in excess of 25% of the interest withheld pursuant to Section 161(a) of the Ordinance;

(2)That income from interest paid, with the approval of the Controller of Foreign Currency, by a banking institution as defined in the Bank of Israel Law, 5714-1954, to a non-resident as referred to in paragraph (1), on foreign currency deposits held at such a banking institution, shall be exempt from tax.

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

←1 2…10 Next →

Page 1 of 10

פקודת מס הכנסה

income tax

tax

mas hachnasa

taxation

revenue

בפקודה זו- חלק א': פרשנות "אדם" - לרבות חברה וחבר בני-אדם, כהגדרתם בסעיף זה; "אחוזת-בית"' בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני' 11940; "בנין תעשייתי", בשטח שאינו עירוני - כמשמעותו בפקודת מס הרכוש החקלאי' 21942; "הכנסה חייבת" - סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיף 2' שנשתייר לאחר כל הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו לפי פקודה זו; "הכנסת עבודה" - הכנסה לפי מעיף 2 (2); "חבר בני- אדם" - כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד' וכל חברה' אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות; "חברה" - חברה שהואגדה או שנרשמה על פי כל דין בר-תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית; "תושב ישראל" או "תושב" - לגבי חבר בני-אדם - חבר שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל; לגבי יחיד - יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדרי-ארעי שהם לדעת פקיד השומה סבירים ואין בהם לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל; "תושב-חוץ" - מי שאינו תושב ישראל; "מס הכנסה" או "מס" - בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו; "משלח-יד" - מקצוע וכל משלח-יד אחר שאיננו עסק; "נישום" - אדם החייב לשלם מס הכנסה; "נציב" - הנציב שנתמנה לפי סעיף 229' לרבות סגן הנציב; "עסק" - לרבות מסחר' מלאכה' חקלאות או תעשיה; "פסולי-דין - קטין, שוטה, חולה-רוח וכל שאינו כשר לפעולה משפטית; - "פקיד שומה" - פקיד ששר האוצר הרשהו לשום לפי פקודה זו' לרבות עוזר פקיד שומה או גובה ראשי שהנציב הרשה אותם בכתב לשמש בסמכות פלונית של פקיד שומה לפי פקודה זו' או למלא תפקיד פלוני מתפקידיו: מינוים של פקיד שומה' של עוזר פקיד שומה וגובה ראשי שהורשו כאמור יפורסם ברשומות; "קרקע", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940; בשטח שאינו עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי' 1942; "ריבית על איגרות חוב" - ריבית שגוף מואגד חייב לשלם לפי איגרת חוב או לפי שטר נאמנות על איגרת חוב, או מכוחם, בין בצורת משכנתה ובין בצורת מסמך או תעודה מסוג אחר שיש בהם הודאה בחבות; "רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית או רשות אחרת כיוצא באלה, שנתכוננה לפי כל חוק בר-תוקף אותה שעה המורה על הקמתן של רשויות שלטון מקומיות, ולרבות אגודה שיתופית וכל גוף אחר הממלאים אותה שעה תפקידה של רשות מקומית; "שטח עירוני"-שטח שחייבים בו לשלם מם רכוש עירוני לפי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940; "שנת מס" - תקופת שנים עשר חודש שתחילתה באחד באפריל 1954 וכל תקופת שנים עשר חודש שלאחריה. הגדרות ע"ר 1947, תוס' 1 מס' 1568, עמ' 93; ע"ר 1948, תוס' 1 מס' 1657, עמ' 5; ע"ר תש"ח, תוס' א' מס' 23, עמ' 67; ס''ח 21, תש"ט, עמ' 161; ס"ח 108, תשי"ב, עמ' 298: ס"ח 135, תשי"ג, עמ' 169; ס''ח 162, תשי"ד, עמ' 166; ס"ח 178, תשט"ו, עמ' 58; ס"ח 206, תשט''ז, עמ' 82; ס"ח 223, תשי"ז, עמ' 79: ס"ח 262, תשי"ח, עמ' 197; ס''ח 307, תש"ך, עמ' 30; ס"ח 316, תש'"ך, עמ' 80; ס"ח 239, תשכ"א, עמ' 36. 1 ע''ר 1940, תוס' 1 מס' 1065 עמ' 218. 2 ע"ר 1942. תוס' 1 מס' 1182, עמ' 9. 120 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו' לכל שנת מס' בשיעורים המפו- רטים להלן, על הכנסתו של אדם שנצמחה' שהופקה' או שנתקבלה בישראל ממקורות אלה: (1) השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי' או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי; עסק ומשלח-יד (2) השתכרות או ריווח מעבודה' לרבות שווים הנאמד של אכסניה או אוכל או מגורים, או של כל קצובה אחרת; לא ניתנו האכסניה או האוכל או המגורים חינם, ינוכה מן ההכנסה כאמור כל סכום ששילם בעדם הנישום בצורת דמי שכירות או דמי השתתפות או בכל צורה אחרת; עבודה (3) השווי השנתי ניטו של אחוזת-בית או של קרקע שבעליהם או חוכריהם לתקופה של 24 שנים או יותר' או אחרים מטעמם, או המחזיקים בהם חינם, משתמשים בהם לצרכי מגורים או להנאה אחרת ולא לשם השתכרות או ריווח; אך אם אחוזת-הבית או הקרקע ככר נישומו לענין פקודת מס הרכוש העירוני' 1940' יראו את השווי שנקבע לפי אותה פקודה כשווי השנתי ניטו; לענין פסקה זו, "חכירה" - לרבות זכות ברירה להארכת תוקף החכירה או לחידושה; השווי השנתי ניטו (4) דיבידנד' לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, וכן ריבית או דמי נכיון; דיבידנד וריבית (5) קיצבה, מלוג או אנונה; גימלאות (6) דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת-בית או בקרקע או כבנין תעשייתי; בנה אדם אחוזת-בית והשכירה וקיבל בעד ההשכרה דמי מפתח או פרמיה ואחר ההשכרה מכר אותה אחוזת-בית לאחר' במישרין או בעקיפין, על פי הסכם שנעשה בשעת ההשכרה או לפני כן, יראו את הקונה כאילו קיבל הוא ביום הקניה דמי מפתח או פרמיה באותו סכום; נעשתה הקניה תוך שנה לאחר ההשכרה יראו זאת. כראיה לכאורה שאמנם היה הסכם כאמור; אחוזת-בית וקרקע (7) השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת-בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי; נכסים אחרים (8) השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות' בעבודת אדמה' בייעור או בגידולי קרקע' לרבות שוויה של תוצרת המתקבלת כשל השימוש בהון, בנכס, בזרעים או בחיות-בית לצרכי מקורות ההכנסה האמורים בפסקה זו' ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור; חקלאות (9) תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא' או בעד מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר' אם הומצאה האמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר; פטנט וזכות יוצרים (10) השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9)' אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או ככל דין אחר. מקורות אחרים ומחילת חוב]

(א) סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים, יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו. (ב) אדם שבשנת מס פלונית נמחל לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מהוצאה שניכויה הותר בבירור הכנסתו החייבת, או שהאדם נהג כחוב כאמור כאילו נמחל לו. יראו את החוב כחלק מהכנסתו באותה שנה. 121 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

אדם העוסק בישראל במפעל חקלאי או תעשייתי או בכל מפעל יצרני אחר' יחולו עליו הוראות אלה: (1) מכר האדם מוצר של מפעלו בסיטונות בחוץ לארץ, או לשם מסירה בחוץ לארץ, בין שהחוזה נערך בישראל ובין בחוץ לארץ, יראו את כל הרווחים שמקורם במכר כהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, אלא שאם יוכח להנחת דעתו של פקיד השומה' כי הריווח עלה מחמת מעשה שנעשה באותו מוצר בחוץ לארץ - למעט טיפול' סיווג, פיטום, מיון, אריזה או הסבה - לא יראו עליית ריווח זו כהכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל; (2) אם בדרך אחרת הסב האדם בחוץ לארץ מוצר של מפעלו, או השתמש בו או עסק בו' יראו כריווח שמקורו בפעולה האמורה וכהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל' את הריווח שהיה יכול להשיג אילו מכר את המוצר בסיטונות לחוץ לארץ במיטב התנאים. במכירה לחוץ לארץ]

סך כל ההכנסה שהפיק אדם על ידי ריווח או השתברות מכל עסק שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל' יראו לענין חלק זה כאילו הופקה בישראל. פרק שלישי; תקופת השומה בעסק]

המס לכל שנת מס יוטל על הכנסתו החייבת של אדם באותה שנה.

נוכח פקיד השומה שאדם פלוני רגיל לסכם חשבונות עסקו ביום שאיננו האחרון לשנת המס' רשאי הוא להרשות שההשתכרות או הרווחים מאותו עסק יחושבו' לענין פקודה זו, על יסוד ההכנסה של השנה המסתיימת באותו יום שבשנת המס: ניתנה רשות כאמור לשנת מס פלונית, יוטל המס לכל שנת מס עתידה על ההשתכרות או הרווחים של השנה המלאה המסתיימת בתאריך דומה, בכפוף לכל תיאום שפקיד השומה יראהו צודק וסביר. מיוחדות]

(א) הנציב רשאי להתיר שדמי מפתח או פרמיה לפי סעיף 2 (6) שהיא דמי השתתפות בהוצאות בנין, או תשלום בדומה לכך, יחולקו בתור הכנסה לכל תקופת חוזה השכירות או לכל תקופה אחרת שיקבענה הנציב. (ב) הכנסה ממכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא או ממכירת זכות-יוצרים על ידי היוצרים, רשאי הנציב להתיר חלוקתה לתקופה שיקבע הנציב; הוראה זו לא תחול על ריווח הון שחל עליו סעיף 102' ולא על הכנסה לפי סעיף 2 (9). (ג) התיר הנציב לפי סעיף זה חלוקתה של הכנסה ומת הנישום, או שהוחל בפירוקה של החברה הנישומה' לפני תום התקופה שקבע הנציב' תיווסף, להכנסת הנישום בשנת המס שבה מת' או להכנסת החברה בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי הנישום, מנהל עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו' תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה חדשה לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום, או, לפי בקשתם של יורשי הנישום. תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים של אחר אותה שנת מס כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שבתנו ערובה להנחת דעתו של הנציב לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה. ליותר משנה אחת] 122 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

הכנסות פטורות פטורים ממס: (1) משכורתו של נשיא המדינה: ' (2) הכנסתם של רשות מקומית' קופת גמל ומוסד ציבורי' במידה שלא הושגה מעסק שהם עוסקים בו, או מדיבידנד או מריבית ששולמו על ידי חבר בני-אדם שבשליטתם העוסק בעסק; אך שר האוצר רשאי' בצו' לפטור הכנסה שהושגה על ידי רשות מקומית מהמקורות האמורים, למשך תקופה ובתנאים שיקבע, אם נוכח כי ראוי לעשות כן לטובת הציבור; בפסקה זו - "קופת גמל" - כמשמעותה בסעיף 47 שאושרה על ידי הנציב לענין פסקה זו' למעט גם קרן או קופה לתגמולים, לקיצבה או לפיצויים המתנהלת על ידי חברת ביטוח; "מוסד ציבורי" - חבר בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה, לזה' או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה' הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד; לענין זה'"קרוב" - כמשמעותו בסעיף 76 (ד); "מטרה ציבורית" - מטרה שענינה דת' תרבות' חינוך, מדע' בריאות' סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית; "שליטה" - בחבר בני-אדם - הכוח למנות, במישרין או בעקיפין, מנהל באותו חבר, או הזכות, במישרין או בעקיפין, למרבית רווחיו או לרבע מכוח ההצבעה בו, ואפילו נתחלקו הכוח או הזכות האמורים בין מספר רשויות מקומיות או קופות גמל או מוסדות ציבוריים; הנשיא רשות מקומית קופת גמל ומוסד ציבורי (3) הכנסתה של אגודה שיתופית שעסקיה עם חבריה בלבד, או שעסקיה עם אדם שאינו חבר הם בהיקף בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד' אם הוכח' להנחת דעתו של פקיד השומה' כי עסקיה של האגודה הם בהספקת טובין, ציוד או שירותים לשימוש ביתי או פרטי בלבד, ולא לצורך עסקו או משלח-ידו של אותו חבר או אדם; אגודה שיתופית (4) סכומים המשתלמים לנציגים דיפלומטיים ולפקידים קונסולריים בשירית סדיר של מדינה זרה בעד משרותיהם או בעד שירותיהם בתפקידם הרשמי, במידה שאותה מדינה זרה גומלת פטורים כאלה למדינת ישראל; דיפלומטים וקונסולים (5) הכנסתו של עיוור מיגיעתו האישית; עיוור (6). קיצבאות המשתלמות לפצועים ולנכים על פצעים ונכות שנגרמו על ידי מלחמה, קיצבאות המשתלמות על ידי אוצר המדינה למי שהיה תלוי בפרנסתו בחייל שמת עקב פעולות מלחמה, קיצבאות המשתלמות לפי חוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956 3, ותגמולים המשתלמים לנכי רדיפות הנאצים, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 4; קיצבאות נכים (7) כל סכום הון שנתקבל כמענק עקב פרישה או מוות או כפיצויים כוללים על מוות ועל חבלה, אלא שאם יראה הנציב שסכום המענק עקב פרישה מעבודה עולה על המקובל במקרים דומים, יהיה פטור ממס רק אותו חלק מסכום המענק ופיצויים 3 ס''ח 213, תשי"ז. עמ' 22. * ס''ח 226, תשי"ז:, עמ' 103. 123 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 שיקבע הנציב בהתחשב עם תקופת השירות, גובה השכר, תנאי העבודה' ונסיבות הפרישה: אולם שום דבר האמור בפסקה זו אינו מונע אדם הרואה עצמו מקופח על ידי החלטת הנציב מלערער עליה בהתאם לסעיפים 158-153; (8) רווחיו של בעל אניות שאינו תושב ישראל בכפוף לאמור בסעיף 70; ספן-חוץ (9) הכנסה שהפיק אדם מזכיון שניתן לו מאת המדינה' במידה שפטרוה ממס לפי תנאי הזכיון; אך שום דבר האמור בסעיף זה לא יתפרש כבא לפטור ממס כל דיבידנד, ריבית, הטבה, משכורת או שכר שקיבל אדם, כולם או מקצתם, מתוך הכנסה שפטרוה כאמור; בעל זכיון (10) הכנסת עבודה של תלמיד באוניברסיטה העברית' בטכניון העברי' או בכל מוסד אחר להשכלה גבוהה מאושר על ידי שר האוצר' שהוצאה על ידי התלמיד לתשלום שכר לימודיו' לרכישת טפרים וציוד אחר הדרושים ללימודיו' וכן לתשלום שכר דירה במקום לימודיו' אם היה התלמיד גר עם משפחתו אילולא למד; ובלבד שהפטור לא יינתן לתלמיד כאמור שמלאו לו 30 שנה' אלא אם הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה' כי עיקר התעסקותו הוא לימוד באותו מוסד: תלמיד (11) הכנסת עבודה של יחיד שמלאו לו 16 שנה אך טרם מלאו לו 18 שנה' במידה שהוצאה על ידיו לתשלום שכר לימודיו ולרכישת ספרים וציוד אחר הדרושים ללימודיו; הוצאות לימודים נ12) הכנסת עבודה של יחיד שלא מלאו לו 16 שנה; קטן (13) כל סכום - שלא יעלה על הסכום שיקבע שר האוצר בתקנות - המשתלם לעובד על ידי מעבידו אם על פי הסכם ואם על פי דין, כפי שיקבע בתקנות, לכיסוי הוצאות הנסיעה של העובד ממקום מגוריו למקום עבודתו הקבוע ובחזרה; הוצאות נסיעה (14) כל סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי סעיף 17 לחוק הגנת השכר' תשי"ח-1958 5. פיצויי הלנת שכר

שר האוצר רשאי' באישור ועדת הכספים של הכנסת' להורות בצו, כי חלק מסויים מתוספת היוקר הכלולה בהכנסה וששיעורה יפורש בצו' יהיה פטור ממס.

שר האוצר רשאי' באישור ועדת הכספים של הכנסת' לקבוע בתקנות הוראות בדבר פטור או הנחה ממס על הכנסה שהופקה' בדרך שנקבעה בתקנות, בשטח התיישבות חדשה או בשטח פיתוח שהוגדרו באותן תקנות.

שר האוצר רשאי' באישור ועדת הכספים של הכנסת' להורות בתקנות, כי כל יחיד תושב ישראל' אשר הכנסתו מעבודה לא עלתה על סכים שנקבע' -הא פטור ממס' כולו או מקצתו' על הכנסה נוספת אחרת שתהיה לו ושלא תעלה על סכום שנקבע. הכנסת עבודה]

הכנסה שנתקבלה מדיבידנד על מניות שהוצעו לציבור בדרך שאושרה על ידי שר האוצר' רשאי שר האוצר לפטרה מתשלום מס' חוץ מן המס שהחברה חייבת לנכותו לפי סעיף 161 (א). מסויימות]

שר האוצר רשאי ליתן פטור או הנחה ממס על הכנסה של תושב ישראל שמקורה מחק לישראל ומשתלם עליה מס רק משום שנתקבלה בישראל. תושב] 5 ס"ח 247, תשי''ח, עמ' 86. 124 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 מילווה המדינה

שר האוצר רשאי, בהודעה שנתפרסמה ברשומות, להורות, כי הריבית המשתלמת על מילווה שהכנסות האוצר משועבדות לו תהא פטורה ממס, בין בכלל ובין רק לגבי הריבית המשתלמת לתושבי-חוץ; ריבית כאמור תהא לפי זה פטורה ממס מן התאריך ובמידה שפורשו בהודעה. מריבית מסויימת]

שר האוצר רשאי להורות, בצו שיפורסם ברשומות - (1) כי הכנסה מריבית המשתלמת על איגרות חוב שהוצאו לתושב-חוץ שאינו מנהל עסק או משלח-יד בארץ, תהא פטורה מסכום המס העודף על %25 מן הריבית המנוכים לפי סעיף 161(א) לפקודה; (2) כי הכנסה מריבית המשתלמת' באישור המפקח על מטבע-חוץ, על ידי מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954 6, לתושב-חוץ כאמור בפסקה (1), על פקדונות במטבע-חוץ המוחזקים במוסד בנקאי כאמור, תהא פטורה ממס.

לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד, לרבות - (1) סכומים המשתלמים בתור ריבית על כסף שלווה' אם נוכח פקיד השומה שהריבית משתלמת על הון ששימש בהשגת ההכנסה; ריבית (2) דמי שכירות ששילם שוכר קרקע או בנין שהיו תפוסים בידו לשם השגת ההכנסה; דמי שכירות נ3) סכומים שהוצאו לתיקונים של חצרים, מוצבה או מכונות, ששימשו בהשגת ההכנסה, וכן לחידושם, לתיקונם או לשינוים של כלי מלאכה' כלי שרת או חפצים ששימשו כאמור; תיקונים (4) חובות רעים שנתהוו בעסק או במשלח-יד והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, שהחובות נעשו רעים בשנת המס, וכן חובות מסופקים במידה שנאמרו, להנחת דעתו של הפקיד, כחובות שנעשו רעים בשנת המס, אף אם זמן פרעונם של החובות הרעים או המסופקים חל לפני תחילתה של שנת המס; אלא שכספים שנגבו בשנת המס לחשבון סכומים שנמחקו או שנוכו לפני כן בשל חובות רעים או מסופקים, ינהגו בהם לענין פקודה זו כמו בתקבוליו של העסק או משלח-היד לאותה שנה: חובות רעים י / (5) כל סכום ששילם מעביד בתור השתתפות שנתית סדירה לקופת גמל במשמעותה בסעיף 47 שאושרה על ידי הנציב לענין פסקה זו, וכן כל סכום או חלק ממנו ששילם מעביד - באישור הנציב - לקופת גמל כאמור שלא בתור השתתפות שנתית סדירה: תשלומי מעביד לקופת גמל (6) הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו; נזקי טבע (7) הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האויר; מהאויר] 6 ס''ח 164, תשי''ד, עמ' 192. 125 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 פחת (8) ניכוי בעד פחת כאמור בסימן בי; הטבות באגודה שיתופית - (9) סכומים שאגודה ש-תופית החזירה לחבריה בתור הטבה שנתית' לפי יחס עסקאותיה עם כל חבר' ובלבד - (א) שלא יותר ניכוי בסכום העולה על אותו חלק מהכנסתה החייבת לפני החזרת ההטבה' שיחסו לכלל הכנסתה החייבת הוא כיחס סכום עסקאותיה עם חבריה לסך-כל עסקאותיה; (ב) שההטבה ניתנה לחברים תוך תשעה חדשים מתום שנת החשבון שאליה היא מתייחסת או במועד מאוחר יותר שקבעו הנציב; נג) שההטבות ייחשבו כאילו נתקבלו על ידי החברים כיום תום שנת החשבון שאליה הן מתייחסות; ניכויים אחרים (10) ניכויים אחרים שייקבעו בתקנות לפי פקודה זו.

<א) מענק פרישה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי מחלה והוצאות אחרות כיוצא באלה - ניכוים לפי סעיף 17 יותר רק בשנת המס שבה שולמו לזכאי להם או לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47. (ב) משכורת' שכר עבודה או ריבית המשתלמים על ידי חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני-אדם, כמשמעותה כסעיף 76 (כ)' לאחד מחבריה - שהוא אחד מבעלי השליטה ושיש לו לפחות %10 ממניותיה - ניכוים לפי סעיף 17 בשנת מס מסויימת יותר רק אם שולמו לו באותה שנת מס או תוך שלושה חדשים אחרי תומה. (ג) כללה הכנסתו של אדם הכנסה שלגביה נקבע שיעור מס מיוחד או שהיא פטורה ממס (להלן - הכנסה מועדפת)' ההוצאות שבהן עמד אותו אדם לשם השגת ההכנסה המו- עדפת יותרו לניכוי לפי סעיף 17 רק כנגד הכנסה זו; לא ניתן לקבוע את ההוצאות כאמור, ינוכה כנגד ההכנסה המועדפת חלק יחסי מן ההוצאות שבהן עמד בייצור כלל הכנ- סתו' כיחס ההכנסה המועדפת לכלל הכנסתו; אך רשאי שר האוצר להורות על אופן חלוקה אחר של ההוצאות אם ראה לעשות כן לפי הנסיבות. הוצאות מסויימות]

מההכנסה של אחוזת-בית או קרקע. שנישומו כאמור בפסקה (3) לסעיף 2' לא ינוכה - על אף האמור בסעיף 17 -אלא סכום שהוא כסך-כל של הריבית ששולמה על חשבון משכנתה שעליהן ושל מס הרכוש העירוני ודמי חכירה שנתיים ששולמו עליהן, אך לא יותר מסכום שווין השנתי ניטו. בית או בקרקע]

יחיד, שהיתה לו הכנסת עבודה יותר לו' לפי בחירתו' ניכוי יציב של 5% מאותה הכנסה' אך לא יותר מ-400 לירות' ואם בחר בניכוי כאמור' לא יותר לו לגבי אותה הכנסה כל ניכוי אחר לפי סעיף 17. ניכוי יגיב

יותר ניכוי בעד פחת של בנין, מכונות' מוצבה' רהיטים או נכסים אחרים שבבעלותו של הנישום והמשמשים לצרכי עסק או משלח-יד' לרבות אינוונטר חי ודומם בחקלאות ולרבות נטיעות; סכום הפחת יחושב לפי אחוזים - שייקבעו לכל מקרה או לכל סוג של מקרים - מן המחיר המקורי שעלה לנישום, למעט מחיר הקרקע שעליה הוקם הבנין או ניטעו הנטיעות, הכל לפי הענין. ובלבד שהפרטים שנקבעו הומצאו כהלכה. 126 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 זקיפת פחת משבה לשנה

אם בשנת מס פלונית אי אפשר היה לנכות את הפחת, כולו או מקצתו' משום שלא היתה אותה שנה מן-המקור שעליו נדרש הפחת כל הכנסה או שהיתה הכנסה קטנה מן הסכום שמותר לנכותו כאמור' יראו את הסכום שלא נובה כהפסד לענין סעיף 28; הוראה זו לא תחול אם המקור שעליו נדרש הפחת אינו עסק או משלח-יד, ובמקרה זה יראו את הסכום שלא נוכה כהפסד הניתן לקיזוז בשנים הבאות בזו אחר זו' כנגד אותו מקור בלבד.

סך כל ניכויי פחת שהותרו לפי הפקודה, ביחד עם סך כל וכלאי בתקופה שלפני תחילת התאריך שבו הותר הפחת על פי פקודה זו, כשהוא מחושב לפי השיעורים שנקבעו' לא יעלה על המהיר המקורי שעלו לנישום הנכסים האמורים בסעיף 21, למעט מחיר הקרקע שעליה הוקם הבנין או ניטעו הנטיעות, הכל לפי הענין. נכס שאין עמה העברת שליטה]

עסק או חלק ממנו' או נכס מנכסיו' שהועברו מאדם לאדם באחד בספטמבר 1941 או לאחר מכן, ונוכח הנציב והחליט' שזכות השליטה במועבר' בין שהיא ישירה ובין שהיא עקיפה' בין שהיא מכוח מניות מוחזקות ובין בדרך אחרת' נשארה לאותו אדם שבידו היתה תכוף לפני ההעברה' או לפני העסקה שהעברה זו היא חלק ממנה או מחוברת אליה' או לפני הראשונה שבעסקאות שהעברה זו היא חלק מהן או מחוברת אליהן, הכל לפי הענין - יהיה סכום הפחת שמקבל ההעברה זכאי לנכותו לפי סעיפים 23-21 כסכום שהמעביר היה זכאי לנכותו אילולא העביר; ואם היתה ההעברה לפני אחד באפריל 1946' ומקבל ההעברה ניכה פחת לפי סעיפים 23-21 בסכום עולה על הסכום שהיה זכאי לנכותו לפי הוראות סעיף זה - לא יראו את העודף כאילו נוכה שלא כדין, אבל הוא יבוא בחשבון בשעת חישוב סך כל סכומי הפחת המותרים לפי סעיף 23. כדין העברת יהיד]

האמור בסעיף 24 יחול על העברת שני עסקים, או חלק מהם, או נכס מנכסיהם, מאת שני בני אדם או יותר לאדם אחר' כשם שהוא חל על העברה כזו מאדם אחד לאחר, אם נוכח הנציב והחליט' שזכות השליטה במועבר' תכוף לאחר העברה' נשארה בכללותה לאותם בני-אדם שבידי כל אחד מהם לחוד היתה בחלק מן המועבר תכוף לפני ההעברה. לענין זכות שליטה]

(א) כשבאים לקבוע אם זכות השליטה בעסק או בחלק ממנו או בנכס מנכסיו' לענין הסעיפים 24 ו-25, היא בידי אדם פלוני' או היתה בידיו' יראו את קרובו' כמשמעותו בסעיף 76 (ד)' כאילו הוא אותו אדם עצמו. (ב) על החלטת הנציב, בהשתמשו בסמכות שהוענקה לו בסעיפים 26-24, ניתן להשיג בערעור לפי הסעיפים 158-153. מכונות וציוד]

(א) אדם העוסק בעסק או במשלח-יד כלשהם, שהוציא בשנת מס פלונית סכום פלוני לחילוף מכונות וציוד המשמשים או ששימשו באותו עסק או משלח-יד, יותר לו, לצורך בירור הכנסתו החייבת' ניכוי בסכום השווה להוצאות שהוציא לרכישת המכונות והציוד הישנים- פחות סך כל הפחת שניכה בעד אותם המכונות והציוד והסכום שקיבל במכירתם, או השווה לסכום שהוציא על המכונות והציוד החדשים, הכל לפי הסכום הקטן יותר; נוכה סכום לפי סעיף קטן זה' יוקטן כסכום זה כל הפסד שניתן לקזזו לפי חלק ה' בשל מכירת המכונות והציוד הישנים. (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה 7.

(א) הפסד שהיה לאדם בעסק או במשלח-יד בשנת המס ושאילו היה ריווח היה נישום לפי פקודה זו, ניתן לקיזוז כנגד סך כל הכנסתו של אותו אדם לפני כל ניכוי או פטור (להלן - סך כל הכנסה ברוטו). 127 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 (ב) מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד של אדם בשנת מס פלונית בעסק או במשלח יד שהוא עוסק בהם, בין לבדו ובין בשותפות' כנגד סך כל הכנסתו ברוטו ממקורות אחרים באותה שנה' יועבר סכום ההפסד שלא קוזז כאמור - לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד סך כל הכנסתו ברוטו מעסק או ממשלח-יד באותן השנים, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנה שלאחריה. (ג) הפסד שהיה לאדם במטע הדרים שניטע מורכב. בשנים החמישית והשישית מתחילת שנת המס שבה ניטע, יקוזז כנגד הכנסתו מאותו מטע בלבד בשנה השישית והשביעית. (ד) הפסד שהיה לאדם במטע הדרים שניטע לא מורכב' בשנים השישית והשביעית מתחילת שנת המס שבה ניטע' יקוזז כנגד הכנסתו מאותו מטע בלבד בשנה השביעית והשמינית. (ה) הפסד שלא ניתן לקזזו כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ב). (ו) לענין הסעיפים הקטנים (ג) ו-(ד) יראו מטע הדרים שניטע לאחר 30 בנובמבר של כל שנה כאילו ניטע בחודש אפריל של השנה שלאחריה.

שום דבר האמור בסימן זה לא יתפרש כבא להתיר קיזוז הפסד שהיה לאדם בחוץ לארץ, שאילו היה ריווח ונשאר בחוץ לארץ לא היה חייב מס לפי פקודה זו. הפסד שהיה בחוץ לארץ

לא יותר כל ניכוי בשל הוצאות לפי סעיפים 27-17, בסכום העולה על הדרוש לפי צרכי ייצור ההכנסה של הנישום; ובכל שאלה לענץ סעיף זה יכריע הנציב: ובלבד ששום דבר האמור בסעיף זה לא יתפרש כמונע כל אדם הרואה עצמו מקופח על ידי החלטת הנציב מלערער עליה בהתאם לאמור בסעיפים 158-153.

שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר שיטת החישוב או האומד של הניכויים שהותרו או שנקבעו בסעיפים 27-17. ניכוייט]

בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל - (1) הוצאות הבית או הוצאות פרטיות; (2) תשלומים או הוצאות, שאינם כסף שהוצא כולו לייצור ההכנסה ולשם כך בלבד; (3) הון שניטל או סכום כסף המשמש, או נועד לשמש, הון: (4) עלות ההשבחה; (5) כל הפסד או הוצאה הניתן להיפרע על פי ביטוח או חוזה שיפויים: (6) דמי שכירות ועלות תיקונים, של הצרים או של חלק מהם, ששולמו או שנגרמו שלא לשם ייצור ההכנסה; (7) סכומים ששולמו, או שיש לשלמם, כמס הכנסה: (8) כל סכום ששולם לעובד כפיצוי הלנת שכר על פי סעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; (9) תשלום ששילמה חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני-אדם' כמשמעותה בסעיף 76, לאחד מחבריה- שהוא אחד מבעלי השליטה ושיש לו לפחות 10% ממניותיה- כפיצויים בעד פרישתו מתפקידו שמילא בה; אך רשאי הנציב להורות הוראה אחרת אם ראה לעשות כן לפי הנסיבות. להתירם]

הניכויים והקיזוזים לפי פרק זה אין לבצעם אלא אם הוגשו לפקיד השומה חשבונות נכונים להנחת דעתו בצירוף חישוב המראה את רווחי העסק או משלח-היד החייבים בשומה. מתן חשבון] 128 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 ניכוי לתושג ישראל

(א) בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד שהיה תושב ישראל בשנת המס יותר לו ניכוי בסכום של 1050 לירות. (ב) יחיד כאמור שמלאו לו בשנת המס 30 שנה' ואין הוא זכאי לניכוי בעד אשה לפי מעיף 37 או בעד ילדים לפי סעיף 40, יותר לו, בחישוב הכנסתו החייבת' נוסף על הניכוי לפי סעיף קטן (א), ניכוי של 250 לירות. סעיף קטן זה לא יחול על יחיד שהיה זכאי לניכוי לפי סעיף 37 אלמלא הוראות סעיף 66 (א) (2). לזיקנה]

בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל שמלאו לו בשנת המס 60 שנה - ובאשה 55 שנה - יותר' נוסף על הניכוי לפי סעיף 34' ניכוי של 250 לירות' ושמלאו לו 65 שנה - ובאשה 60 שנה - ניכוי של 500 לירות. במלחמה ובעבודה]

(א) בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל, שאיבד מכושר עבודתו %30 או יותר' אך פחות מ-50%, כתוצאה מפצעי מלחמה' מתאונת עבודה' משיתוק או מפגיעת ספר, יותר לו' בנוסף על כל ניכוי אחר, ניכוי של 325 לירות' וליחיד כאמור שאיבד 50% או יותר מכושר עבודתו - ניבוי של 500 לירות. (ב) לענין סעיף זה - "פצעי מלחמה" - מחלה' החמרת מחלה או חבלה שאירעו ליחיד בתקופת שירותו עקב שירות צבאי כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 ננוסח משולב]8, או עקב שירות מלחמתי כמשמעותו בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954 9, או בנסיבות המזכות אותו לגימלה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957; "תאונת עבודה" - תאונה המזכה את היחיד בתשלום פיצויים על פי פקודת הפיצויים לעובדים' 101947, או בתשלום דמי פגיעה על פי חלק ב' לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953": "פגיעת ספר" - כמשמעותה בחוק הגימלאות לנפגעי ספר' תשי"ז-1956.

בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל' שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה' כי בשנת המס היתה לו אשה שחיתה עמו או שכלכלתה היתה עליו' יותר לו ניכוי של 500 לירות. עובדת]

(א) היתה הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל כוללת הכנסה של אשתו והוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה' כי אותה הכנסה של האשה הושגה מיגיעתה האישית בעסק או במשלח-יד, או שהיא הכנסה מעבודה' יותר לו' בחישוב הכנסתו החייבת' ניכוי נוסף של 500 לירות. (ב) יחיד כאמור שלאשתו מלאו בשנת המס 55 שנה' יותר לו ניכוי נוסף של 250 לירות' ושמלאו לה 60 שנה - ניכוי נוסף של 500 לירות. (ג) יחיד כאמור שאשתו איבדה מכושר עבודתה %30 או יותר, אך פחות מ-%50' כתוצאה מן המקרים המנויים בסעיף 36, יותר לו ניכוי נוסף של 325 לירות, ואם איבדה מכושר עבודתה -50% או יותר יהיה הניכוי הנוסף 500 לירות. (ד) הניכוי לפי סעיף זה לא יעלה בשום מקרה על סכום הכנסת האשה כאמור בסעיף קטן (א). 2 ס"ח 295, תשי"ט, עמ' 276. 9 ס"ח 147, תשי"ד, עמ' 76. 10 ע"ר 1947, תוס' 1 מס' 1604, עמ' 193. 11 ס"ח 137, תשי"ד, עמ' 6. 129 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל, שאשתו היתה עוזרת לו בהשגת הכנסתו מעסק או ממשלח-יד, לפחות 24 שעות בכל שבוע בתוך 9 חדשים של שנת המס, יותר לו ניכוי של 250 לירות נוסף על הניכוי לפי סעיף 37, ולא יותר לו ניכוי לפי סעיף 38. העוזרת לבעלה]

(א) (1) בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל, שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בתוך שבת המס היו לו ילדים בחיים שכלכלתם היתה עליו ושלא מלאו להם 20 שבה, יותר לו ניכוי של 250 לירות בעד הילד הראשון, 300 לירות בעד הילד השבי, 325 לירות בעד הילד השלישי ו-375 לירות בעד כל ילד בוסף: (2) יחיד הזכאי לניכוי לפי פסקה (1), אך אינו זכאי לניכוי לפי סעיף 37, יותר לו ניכוי נוסף של 700 לירות; פסקה זו לא תחול על יחיד שהיה זכאי לניכוי לפי סעיף 37 אלמלא הוראות סעיף 66 (א) (2); (3) הורים החיים בנפרד וכלכלת ילדיהם מחולקת ביניהם, יחולקו ביניהם הניכויים לפי פסקאות (1) ו-(2) לפי יחס הוצאות הכלכלה שהוציא כל אחד מן ההורים: לא הסכימו ההורים על יחס הוצאות הכלכלה, יקבע אותו פקיד השומה: (4) לא יותר ניכוי לפי סעיף קטן זה בעד ילד שהיתה לו בזכות עצמו, בשבת המס, הכנסה העולה על 450 לירות, למעט הכנסה ממענק לימודים או הענקה חינוכית אחרת כיוצא בה. (ב) בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל, שהוכיח להבחת דעתו של פקיד השומה, כי בתוך שבת המס היו לו ילדים שלא מלאו להם 20 שנה ושהיו בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, תשי'יט-1959 [נוסח משולב] 12, יותר לו ניכוי של 60 לירות בעד כל ילד כאמור.

(א) יחיד תושב ישראל' שהוכיח להבחת דעתו של פקיד השומה, כי בתוך שנת המס היו לו הוצאות לקיומו של בן-משפחה נטול-יכולת לקיים את עצמו, יותר לו ניכוי בסכום השווה להוצאות שהוציא, אך לא יותר מ-250 לירות בעד בן-משפחה אחד: סך כל הניכויים לפי סעיף זה לא יעלה על 500 לירות, ואם כל בני-המשפחה שבעדם הוא תובע ניכוי הם רק הוריו והורי בן-זוגו - על 1000 לירות. (ב) לא יותר ניכוי לפי סעיף זה בעד בן-משפחה שהכנסתו באותה שנת המס - לרבות הכנסה פטורה ממס - עלתה על 750 לירות' ולגבי בן-משפחה שהוא הורה שבן-זוגו חי אתו - על 1000 לירות. (ג) לענין סעיף זה "בן-משפחה" - אביו, אמו, סבו, סבתו וכן אחיו או אחותו של היחיד או של בן-זוגו, שלא מלאו להם 20 שנה, ולגבי יחיד שאינו זכאי לניכויים לפ הסעיפים 37 או 40 - גם אח או אחות שמלאו להם 20 שנה. קרובים נטולי-יכולת]

(א) הוראות הסעיפים 40 (א) ו-41 יחולו גם בשל ילד או בן-משפחה שמלאו לו 20 שבה, אם עקב ליקוי גופני או שכלי הוא נטול-יכולת לקיים את עצמו. (ב) לגבי אשה משותקת לחלוטין, עיוורת או בלתי שפויה בדעתה, ולגבי ילד משותק' עיוור או מפגר, יוגדל הניכוי לפי סעיף 37 או סעיף 40 (א) - ל-750 לירות; ילד כאמור ייחשב ראשון במנין הילדים לצורך סעיף 40 (א) (1). (ג) ילד או אשה כאמור בסעיף קטן (ב) המוחזקים במוסד מיוחד, יותר לגביהם ניכוי נוסף בסכום השווה למחצית ההפרש שבין ההוצאות הממשיות להחזקתם כאמור לבין 750 לירות, אך לא יותר מ-300 לירות. 12 ס"ח 296, תשי''ט, עמ' 286. נטולי-יכולת עקב ליקוי] 130 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 ניכוי מיוחד לחקלאי

בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושכ ישראל' שלפחות 75% מהכנסתו החייבת היא הכנסה לפי 'סעיף 2 (8)' יותר לו ניכוי של 5% מאותה הכנסה, אך לא יותר מ-400 לירות. לבעל הכנפה מועטת]

(א) יחיד הזכאי לניכוי לפי סעיף 40 (א) ושהכנסתו לאחר ניכוי הסכומים המפורטים בסעיפים 29-17 , אולם לפני כל פטור או ניכוי אחר, לא עלתה על 4000 לירות, יותר לו ניכוי נוסף בסך 50 לירות" אם הוא זכאי לניכוי כעד ילד אחד או שני ילדים, או בסך 75 לירות, אם הוא זכאי לניכוי בעד שלושה ילדים או יותר. (ב) עלתה הכנסתו של יחיד כאמור על 4000 לירות יוקטן הניכוי הנוסף באחוז אחד כנגד כל לירה העודפת על 4000 לירות, ביטוח, ריפוי, תגמולים ותרומות]

(א) יחיד יזוכה ממס ב-25% מן הסכומים ששילם בשנת המס - (1) לביטוח חייו או חיי אשתו בחברת ביטוח; (2) כתשלום שנתי לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 שיש עליה אישור הנציב לענין פסקה זו; (3) לביטוח מפני מחלה, של עצמו או של בני משפחתו שבעדם הוא זכאי לניכוי ממס על פי סעיף 37 או 40; (4) לטיפול רפואי שלו או של בני-משפחתו כאמור, או של שניהם כאחד; (5) כתרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2)' ובלבד שיש עליהם אישור הנציב לענין פסקה זו; (6) כדמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי' תשי"ד-1953. (ב) על אף האמור בסעיף קטן גא) לא יינתן זיכוי בעד - (1) החלק מהסכומים ששילם כאמור העולה על חמישית מהכנסתו החייבת לפני כל ניכוי לפי הסעיפים 34 עד 43 או על 1200 לירות' הכל לפי הסכום הקטן יותר; (2) החלק מהסכומים המפורטים בפסקאות (3) עד (6) העולה על שמינית מהכנסתו החייבת לפני כל ניכוי לפי הסעיפים 34 עד 43 או על 600 לירות' הכל לפי הסכום הקטן יותר. (ג) יחיד תושב ישראל שאינו זכאי לשום זיכוי לפי סעיף קטן (א) יזוכה ב-48 לירות' ואם היה זכאי לפי סעיף קטן (א) לפחות מ-48 לירות - יוגדל זיכויו עד 48 לירות. תרומות למגבית מיוחלת של קרן היסוד]

יחיד יזוכה ממס ב-%30 מן הסכומים ששילם כתרומה למגבית מיוחדת של קרן היסוד בע''מ שהוכרה על ידי שר האוצר' במידה שלא זוכה ממס בעד אותה תרומה לפי סעיף 45' ובלבד שלא יינתן זיכוי בעד אותו חלק מהסכומים ששילם כאמור העולה על. %10 מהכנסתו החייבת. ניבוי תשלומים בעד תגמולים או קיצבה 47, (א) בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד ינוכה סכום ששילם לקופת גמל, בעד תגמולים או קיצבה לטובתו ובלבד שהניכוי לא יעלה על 5% מהכנסתו לאחר ניכוי הסכומים המפוי רשים בסעיפים 29-17 או על 600 לירות, הכל לפי הסכום הקטן יותר; אך רשאי שר האוצר, כאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות ניכויים בשיעורים ובסכומים גבוהים יותר לסוג מסויים של בני-אדם ובתנאים שיקבע. 131 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על יחיד שמעביד שילם בעדו סכומים לקופת גמל או לכל קופה אחרת בעד תגמולים או קיצבה, ולא על יחיד שעל פי דין או חוזה עלול לקבל קיצבה או תשלומים כיוצא בזה ממעבידו. (ג) סכום שנוכה לפי סעיף זה לא יובא בחשבון לצורך סעיף 45 (א) (2). (ד) בסעיף זה, "קופת גמל"- קרן או קופה לתגמולים, לקיצבה, לפיצויים, לחופשה או למטרה אחרת כיוצא באלה, שאושרו לענין זה על ידי הנציב בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות, וכל עוד הן מתנהלות בהתאם לתקנות; למעט קרן או קופה המתנהלות על ידי חברת ביטוח שלא לתגמולים, לקיצבה או לפיצויים.

(א) חברה אשר תרמה' אחרי כ"א באדר ב' תש"ח (1 באפריל 1948), תרומה לקרן לאומית, או למוסד ציבורי שאינו מתנהל לשם השגת רווחים ושמטרותיו הן כולן לתועלת הציבור ויש עליו אישור הנציב, רשאית לנכות מהכנסתה החייבת מחצית, התרומות האלה, בתנאי שניכוי זה לא יעלה על חמישה אחוזים מהכנסתה החייבת. (ב) שילמה ,חברה סכומים כתרומה למגבית מיוחדת של קרן היסוד בע"מ, שהוכרה (י על ידי שר האוצר, רשאית היא לנכות את הסכומים האמורים מהכנסתה החייבת, במידה שלא נוכו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שסכום הניכוי לפי סעיף קטן זו; לא יעלה על 5% מהכנסתה החייבת וסכום הניכוי לפי סעיף קטן זה יחד עם סכום הניכוי לפי סעיף קטן (א) לא יעלו על מחצית הסכומים ששילמה למגבית מיוחדת כאמור. ניכויי תרומות של חברות

(א) על אף האמור בפקודה זו, חברה העוסקת בביטוח כללי, בין שהשתכרויותיה או רווחיה נובעים כולם מישראל ובין שמקצתם מישראל ומקצתם מחוץ לארץ, יהיו השתכ- רויותיה או רווחיה הטעונים מס נקבעים בדרך זו: (1) מסך-כל הפרמיות ברוטו והריבית וכל הכנסה אחרת שקיבלה או שהיא עשויה לקבל בישראל ינוכה סך-כל הפרמיות שהחזירה למבוטחים וששילמה בעד ביטוח משנה; (2) היתרה שנתקבלה כאמור תנוכה ממנה עתודה לסיכונים שלא חלפו בסוף שנת המס, מחושבת לפי התאחוז המקובל באותה חברה לסיכונים אלה לגבי כלל עסקיה, ותיווסף עליה העתודה מחושבת כאמור, לסיכונים שלא חלפו בתחילת שנת המס; (3) מן הסכום ניטו שנתקבל לפי פסקה (2) ינוכו - (א) סכום ההפסדים למעשה, פחות הסכום שנגבה בשל הפסדים אלה על פי ביטוח משנה; (ב) הוצאות הנהלה וסוכנות בישראל; (ג) חלק יחסי הוגן. מהוצאות המשרד הראשי הנמצא כחוץ לארץ. (ב) הפסיקה החברה למעשה, בתקופה מסויימת שבתוך שנת המס או בשנה שלפניה, את עסקיה בישראל בסוג פלוני של ביטוח, לא תנוכה עתודה לאותו ביטוח. כללי] 132 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 חברת ביטוח חיים

(א) על אף האמורבפקודה זו, חברה העוסקת בביטוח חיים, בלבד או בנוסף על ביטוח כללי (להלן - חברת ביטוח חיים), רואים את רווחיה מעסקי ביטוח חיים כשווים לאחד משני הסכומים שלהלן, הכל לפי הסכום הגדול יותר - (1) לסכום ההכנסה מהשקעות פחות הוצאות הנהלה' ובכלל זה דמי עמילות ששילמה פחות דמי עמילות שקיבלה; (2) לסכום הרווחים, כשהם מחושבים לפי סעיף 49' אגב קביעת העתודות לפי חישוב אקטוארי ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ב) חברות ביטוח חיים שרווחיהן בשנים שקדמו לשנת השומה 1949/50 לא חושבו כשווים לסכום הרווחים על פי סעיף קטן (א) -יתקין לגביהן שר האוצר תקנות בדבר קיזוז הפסדיהן בעסקי ביטוח חיים בשנים שקדמו לשנת השומה האמורה כנגד הכנסותיהן בשנת השומה האמורה ובשנים שלאחריה. הוצאותיה של חברת ביטוח חיים 51, הוצאות שהוציאה חברת ביטוח חיים ברכישת חוזים לביטוח חיים, ובכלל זה תשלומים לסוכן, ייחשבו כהוצאות בשנה שבה הוצאו או הועברו לזכותו של הסוכן, בין אם החברה זקפה הוצאות אלה בחשבון ריווח והפסד שלה לחובת אותה שנה ו בין אם לאו. חיים המקבלת פרמיות מחוץ לארץ]

חברת ביטוח חיים שקיבלה רוב הפרמיות מחוץ לארץ, רואים ברווחיה חלק יחסי מכלל הכנסותיה מהשקעות' שהוא כיחס שבין סכום הפרמיות שקיבלה בישראל לבין סך- כל הפרמיות שקיבלה' או את הכנסתה למעשה מהשקעות בישראל' הכל לפי הסכום הגדול יותר' לאחר שנוכו מסכום הרווחים הוצאות הסניף או הסוכנות בישראל וחלק יחסי הוגן של הוצאות המשרד הראשי של החברה הנמצא בחוץ לארץ. פרמיות מביטוח בישראל]

אדם שאינו תושב ישראל העוסק בעסקי ביטוח ושולמו לו פרמיות בקשר לביטוח נכסים בישראל, או בקשר לביטוח מפני מקרה העשוי לקרות בישראל בלבד' או ששולמו על ידי מבוטחים שהם תושבי ישראל' שלא באמצעות סניף או מורשה בישראל שהורשו להוציא פוליסות בשמה - רואים אותו כאילו השיג רווחים בישראל מאותם עסקי ביטוח' ואת סכום רווחיו כשווה ל-10% מהסכום הכולל של הפרמיות ששולמו לו כאמור; אולם אם הגיש האדם לפקיד השומה דו"ח של רווחיו מן העסקים האמורים והדו"ח מניח את דעתו של נציב מס ההכנסה, יחושבו רווחים אלה בהתאם להוראות סעיפים 49 או 52-50' הכל לפי הענין.

(א) בסימן זה - "קיבוץ" - קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על פי התקנות לדוגמה שאושרו על ידי רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג; "חבר"' לגבי קיבוץ - יחיד שהיה חבר באותו קיבוץ בגמר שנת המס. (ב) אין הוראות סימן זה באות לגרוע מהוראות סעיף 9 (2).

שומתם של קיבוץ ושל כל חבריו תיעשה' על אף האמור בפקודה זו' לפי הוראות הסעיפים 60-56, 133 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

שוויין של אספקת המחיה ושל שאר הנאות שנתן קיבוץ, מכוח החברות, לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם לניכוי על פי הסעיפים 37, 40 ו-41, אילולא הוראות סימן זה' יראו כחלק מהכנסתו החייבת של הקיבוץ ולא כהכנסת החברים.

קיבוץ ישלם מס בסכום השווה לסך כל המס שחבריו היו חייבים לשלם, אילו היתה כל הכנסתו החייבת מתחלקת ביניהם בחלקים שווים והיתה הכנסתם היחידה החייבת: אולם לענין סעיף זה יותרו הניכויים או הזיכויים ממס לפי הסעיפים 46-34 ו-48, והוראות הפרק השלישי - למעט סעיף 66 - יחולו' כאילו היה כלל מספר החברים מורכב מיחידות משק במספר השווה למחצית כלל החברים (להלן - יחידות משק)' ודין יחידות משק' לענין מימן זה' כדין זוגות של איש ואשה' הכל בכפוף להוראות סימן זה.

(א) היו לחברים, בתוך שנת המס' ילדים שכלכלתם היתה כולה על הקיבוץ, ואילו היתה כלכלתם כולה על החברים היו החברים זכאים בעדם לניכוי לפי סעיף 40' רואים לענין חישוב המס לפי סעיף 57' כל יחידת משק כאילו היו לה ילדים כאמור כמספר היוצא מחילוק סך כל הילדים לסך כל יחידות משק וכאילו כלכלתם היתה כולה על יחידת המשק. (ב) נשאר אחרי חילוק כאמור בסעיף קטן (א) שבר העודף על אפס או על מספר שלם, רואים, לענין חישוב המס לפי סעיף 57, חלק מיחידות המשק' שתאחוזו בסך כל יחידות המשק הוא כתאחוז השבר באחד, כאילו היה לכל יחידת משק שבאותו חלק ילד או ילד נוסף, הכל לפי הענין, וכלכלתו עליה: השברים העודפים בחלקם של שאר יחידות המשק לא יבואו בחשבון.

(א) הוציא הקיבוץ בשנת המס הוצאות לקיום בני-משפחה של חברים, כשבני- המשפחה היו נטולי יכולת לקיים את עצמם, רואים, לענין חישוב המס לפי סעיף 57' כל יחידת משק כאילו היו לה בני-משפחה כאמור במספר היוצא מחילוק סך כל בני-המשפחה לסך כל יחידות המשק' וכאילו הוציאה כל יחידת משק על כל אחד מבני-משפחתה סכום היוצא מחילוק סך כל הוצאות הקיבוץ למטרה זו לסך כל בני-משפחתה (להלן - הוצאת פרנוס). (ב) נשאר אחרי חילוק סך כל בני-המשפחה לסך כל יחידות המשק שבר העודף על אפס או על מספר שלם, רואים חלק מיחידות המשק' שתאחוזו בסך כל יחידות המשק הוא כתאחוז השבר באחד, כאילו היה לכל יחידת משק שבאותו חלק בן-משפחה או בן-משפחה נוסף, הכל לפי הענין, והוציאה עליו את הוצאת הפרנוס; השברים העודפים בחלקן של שאר יחידות משק לא יבואו בחשבון. (ג) "בן-משפחה"' לענין סעיף זה - כמשמעותו בסעיף 41. (ד) ההוראות האמורות יחולו' בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חישוב הניכוי בעד הורי חבר או בעד הורי בן-זוגו לפי סעיף 41. משפחה תלויים

לענין חישוב המס לפי סעיף 57 רואים כל יחידת משק כאילו שילמה בשנת המס סכומים למטרות המפורשות בסעיף 45' בסכום השווה לפחות ל-10% מהסכום היוצא מחילוק ההכנסה החייבת של הקיבוץ לסך כל יחידות המשק לפני כל ניכוי לפי הסעיפים 59-57. סוציאליים] 134 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 מושבים שיתופיים ובדומה

הנציב רשאי, לפי שיקול דעתו, להורות, כי הוראות סימן-א' יופעלו לגבי שומתם של מושבים שיתופיים או של אגודות שיתופיות. אחרות להתיישבות.חקלאית ושל חבריהן, אם הוכח להנחת דעתו שדרכי הנהלת העסקים באגודות האמורות דומות באפיין לאלה הנהוגות כקיבוץ. חקלאית]

דינה של אגודה שיתופית שסווגה כאגודה שיתופית חקלאית לענין פקודת מס הבולים13, יהיה בשנת מס פלונית כדין שותפות לענין פקודה יזו, אם האגודה בהסכמת כל חבריה תבעה כך בדו"ח לפי סעיף 131 לאותה שנת מס,המפרט את שמותם ומענם של חבריה ואת החלק המגיע לכל אחד מהם בהכנסתה החייבת באומה שנת מס.

(א) הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בעמק פלוני או במשלח-יד פלוני עוסקים שני בני-אדם או יותר יחד - (1) יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסת השותפות - והיא תתברר בהתאם להוראות פקודה זו - כהכנסתו של אותו שותף, והיא תיכלל בדו"ח על הכנסתו שעליו להגיש לפי הוראות פקודה זו; (2) ראש השותפים, היינו אותו שותף מן, השותפים תושבי ישראל ששמו נקוב ראשונה בהסכם על השותפות, - ואם אותו ראש השותפים אינו פועל, ראש השותפים הפועל - יערוך וימסור, לפי דרישת פקיד השומה, דוי'ח על הכנסתי השותפות בכל שנה, כפי שתתברר בהתאם להוראות פקודה זו, ויפרש בה שמם ומענם של השותפים האחרים שבפירמה ואת החלק שכל שותף זכאי לו בהכנסת אותה שנה: אם אין איש מן השותפים תושב ישראל, יערוך וימסור את הדו"ח מיופה כוח, מוכן, מנהל או עמיל של הפירמה היושב בישראל: (3) על דו"ח כאמור יחולו הוראות פקודה זו בדבר אי-מסירת דוי'ח או פרטים הנדרשים בהודעת פקיד שומה. (ב) לא הוכח,להנחת דעתו של פקיד השומה שעסק פלוני או משלח-יד פלוני מתנהל על ידי שני בני-אדם או יותר יחד, יראו את ההשתכרות או הרווחים של אותו עסק או משלח-יד כאילו הגיעו לאחד הזכאים לקבל חלק מהם,- אשר פקיד השומה יבחר בו, והשומה תיערך בהתאם לכך: נערכה השומה כאמור לא יראו את השותפות כחבר בני-אדם לענין סעיף 162. (ג) שום דבר האמור בסעיף זה אינו מונע מהשיג, בערעור בהתאם לסעיפים 158-153, על החלטת פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף זה.

חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, שכל רכושה ועסקיה הם החזקת בנינים, הכנסתה תיחשב, לפי בקשתה, כהכנסתם שלחברי החברה, וחלוקתה של אותה הכנסה, לענין השומה, בין חברי החברה, כולם או מקצת, תיעשה כפי שיורה הנציב; הרואה עצמו מקופח על ידי הוראת הנציב רשאי לערער עליה לפני בית המשפט כאמור בסעיפים 158-153. 11 חוקי א"י, כרך ב', פרק קל"נ, עמ' 1802. 135 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

הכנסתה של אשה נשואה החיה עם אישה יראו, לענין הפקודה, כהכנסתו של האיש והיא תחוייב על שם האיש ולא על שמה ולא על שם הנאמן שלה; אולם אם יש צורך בדבר אפשר לגבות מן האשה' אף על פי שלא בשומה' חלק יחסי מן המס שחייב בו האיש, כיחס סכום הכנסתה של האשה אל סך כל הכנסתם של האיש והאשה.

(א) על אף האמור בסעיף 65' אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה' כי הגיעה לאשה בשנת המס הכנסה מיגיעתה האישית בעסק או במשלח-יד או מעבודה, רשאים היא או אישה לתבוע' כי חישוב המס על הכנסתה זו ייעשה בנפרד' ובמקרה זה יחולו הוראות אלה.' (1) הניכוי לפי סעיף 34 יותר גם לאיש וגם לאשה? (2) הניכויים לפי סעיפים 37, 38 (א) ו-39 - לא יותרו: (3) הניכויים לפי סעיף 38 (ב) ו-(ג) יותרו רק לאשה; (4) הניכוי לפי סעיף 40 יותר רק לאיש' אך אם הוא זכאי לניכוי לפי סעיף 40 (א) יותר לאשה ניכוי נוסף של 200 לירות; ואולם אם סך כל הניכויים המגי- עים לאיש לפי הסעיפים 34 עד 44 עלה על הכנסתו החויבת לפני הניכויים כאמור' יינתן לאשה הניכוי לפי סעיף 40 בסכום שלא יעלה על הסכום שלא ניתן לאיש לנכותו: (5) הניכוי לפי סעיף 41 יותר רק לאיש, או לאשה לפי דרישתה' אם היא התומכת הממשית בקרובים? (6) הזיכויים ממס לפי סעיף 45 יינתנו גם לאיש וגם לאשה כאילו היו שני נישומים נפרדים. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם הכנסת בן-הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן-הזוג השני' ולא יראו הכנסת בן-הזוג האחד כאמור אם היא באה' בין השאר' מאחד מאלה: (1) עסק או משלח-יד של בן-הזוג השני? (2) חברה אשר בה יש לשני בני-הזוג או לבן-הזוג השני, במישרין או בעקי- פין, זכות בהנהלה או %10 מזכויות הצבעה' אלא אם היתה לאשה הכנסה כאמור מהחברה זמן סביר' ולא פחות משנה' לפני נישואיה או לפני שלבעלה היתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בחברה; (3) שותפות אשר בה יש לשבי בני-הזוג או לבן-הזוג השני, במישרין או בעקיפין, 10% לפחות מהונה או מהזכות לרווחית' אלא אם היתה לאשה הכנסה כאמור מהשותפות זמן סביר, ולא פחות משנה' לפני נישואיה או לפני שלבעלה היתה זכות כלשהי. במישרין או בעקיפין. בשותפות.

הכנסה שהושגה מיגיעתם האישית של איש ואשה במשק חקלאי והיא טעונת-מס לפי סעיף 2 (8) לגבי אחד מהם, יראוה, לענין פקודה זו. כהכנסתם של האיש והאשה' כחלקים שווים, ויותר ניכוי לאיש לפי סעיף 38 וניכוי נוסף של 200 לירות, אולם לא יורשה חישוב המס כנפרד לסי סעיף 66. ואשה במשק חקלאי] 136 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

לא ישולם מס על הכנסה שמקורה בחוץ לאלץ ונתקבלה בישראל על ידי אדם הנמצא בישראל. למטרה ארעית בלבד ולא בכוונה לכונן בה את מושבו, ולא ישב למעשה בישראל בשנת המס, כין ברציפות ובין לסירוגין, יותר מששה חדשים בסך הכל.

לענין יחיד שאינו תושב ישראל בשנת המס' רשאי שר האוצ ר להתקין כללים כדי לקבוע - (1) אילו ניכויים אפשר להתיר מהכנסתו של יחיד כאמור: (2) היחיד או סוגי היחידים, שעליהם יחולו אותם ניכויים.

רווחיו של אדם שאינו תושב ישראל והוא עוסק בעסקי בעל אניות או שוכר אניות (בפקודה זו - ספן-חוץ), פטורים ממס, במידה שהפטור נקבע בהסכם בין המדינה שאליה משתייך ספן-החוץ ובין מדינת ישראל. ממטען ישראלי]

בכפוף להוראת סעיף 70, ספן-חוץ אשר אניה שבבעלותו או שבשכירותו סרה לנמל ישראל' יראו את מלוא רווחיו שמקורם בהסעת נוסעים, דואר, חיות-בית או טובין (לכולם ייקרא להלן-מטען) שהוטענו בישראל' כהכנסה שנצמחה בישראל; הוראה זו לא תחול על טובין שהובאו לישראל לשם שטעון בלבד. חישוב רווחיו של ספן-חוץ שבידו תעודה 72, (א) הראה ספן-חוץ תעודה מטעם רשות מס הכנסה כל שהיא המעידה על שתי אלה: (1) היחס שבין רווחיו או הפסדיו מעסקי ספנות בתקופת חשבון פלונית' כפי שחושב על ידי אותה רשות לצורך מס הכנסה' וללא וניכוי פחת, ובין סך-כל תקבוליו מהסעת מטען; (2) היחס שבין סכום הפחת המנוכה, כפי שחושב על ידי אותה רשות, ובין סך-כל תקבוליו מהסעת מטען, יהיו רווחיו שמקורם בישראל מעסקי הספנות שלו באותה תקופה, לפני כל ניכוי פחת' סכום, שיחסו לתקבוליו מהסעת מטען שהוטען בישראל ה1א כיחס סך-כל רווחיו לפי התעודה באותה תקופה לסך-כל תקבוליו מהסעת מטען. (ב) התעודה האמורה צריך שתהא נתונה מטעם רשות מס הכנסה, שפקיד השומה נוכח לגביה להנחת דעתו, שהיא מחשבת ושמה את כלל רווחיו של הספן מעסקי ספנות שלו על יסוד שאינו שונה שינוי ממשי מן היסוד שנקבע בפקודה זו. ספן-חוץ במקרים אחרים]

לא ניתן, מכל סיבה שהיא, להחיל באופן המניח את הדעת הוראות סעיף 72 בזמן השומה, מותר לחשב את הרווחים שמקורם בישראל לפי תאחוז הוגן ממלוא סכום התקבולים מהסעת מטען שהוטען בישראל; אלא שאם נישום אדם בשנת מס פלונית על יסוד תאחוז כאמור, יהא זכאי במשך שש שנים לאחר תום אותה שנת מס לתבוע בכל עת, שחבותו במס של אותה שנה תחושב שנית על היסוד שנקבע בסעיף 72. באקראי]

החליט פקיד השומה, כי אניה השייכת לספן-חוץ פלוני סרה לנמל בישראל באקראי וכי אין להניח שאניה זו או אניות אחרות שבאותה בעלות יסורו לישראל, לא יחולו הוראות סעיפים 73-71 על הרווחים מאותה אניה ולא יוטל עליהם מס. אווירית ומפעלי אלחוט]

אדם שאינו תושב ישראל, והוא עוסק בעסקי תובלה אווירית או ממסר ידיעות בכבל או באלחוט, יהא נישום למס כאילו היה ספן-חוץ; הוראות סעיפים 74-71 יחולו בשינויים המחוייבים לפי,הענין, על חישוב רווחים והשתברויות מאותם עסקים. 137 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

(א) הוראות פרק זד. חלות על כל חברה שהיא 'בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים). (ב) "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה - חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם; ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של-.הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה- של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק. (ג) "בת-חברה", לענין סעיף זה - חברה שמניות שלה, המייצגות לא פחות משמו- נים אחוז של הון מניותיה, הן בידיהן או בשליטתן של חברה או חברות שאין הוראות פרק זה -חלות עליהן. (ד) כשבאים לקבוע' אם חברה נמצאת בש"ליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד - (1) אדם וקרוביו' שהם בן-זוגו, אבותיו, צאצאיו הישירים, אחיו או אחיותיו: (2) אדם ובא כוחו; (3) שותפים בשותפות. (ה) שום דבר האמור בפרק זה אינו מונע מהשיג בערעור, בהתאם "לסעיפים 153- 158 על החלטתו של הנציב בהשתמשו בכוח שניתן לו בסעיפים 77 ו-78.

(א) ראה הנציב, כי חברת מעטים לא חילקה בתור דיבידנדים לבעלי מניותיה, עד תום שנים עשר חודש לאחר שנת מס פלונית (להלן - התקופה האמורה), את רווחיה שהם טעוני מס לאותה שנת מס או חלק מהם, וכי יש בידה לחלק רווחיה או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה, וכי תוצאת אי-החלוקה היא הימנעות ממס או הפחתת מס-רשאי הוא, תוך שלוש שנים לאחר תום התקופה האמורה, ולאחר התייעצות בועדה שיש עליה הוראה להלן, ולאחר שניתנה לחברה הזדמנות סבירה להשמיע דבריה, ליתן הוראה לפקיד השומה לנהוג באותם רווחים שלא חולקו כאילו חולקו בתור דיבידנדים. (ב) ניתנה הוראה כאמור - יישומו בעלי המניות הנוגעים בדבר, או ששומתם תתוקן, כאילו היו אותם סכומים, שרואים אותם כמחולקים, דיבידנדים שנתקבלו על ידי בעלי המניות בתאריכים שהנציב יראה מן הצדק לקבעם, בהתחשב עפ התאריכים שבהם חילקה החברה דיבידנדים, אם חילקה (להלן - דיבידנד להלכה), (ג) הנציב לא יתן הוראות כאמור אם חילקה החברה בתור דיבידנד, עד תום שנים עשר חודש לאחר שנת מס, סכום שאינו פחות מ-75% מהכנסתה הטעונה מס באותה שנת מם. מחולקים שרואים אותם כמחולקים]

דיבידנד להלכה מאת חברת מעטים פלונית (להלן - החברה הראשונה) לבעל מניות, שגם הוא חברת מעטים (להלן - החברה השניה) - לא יהיה חייב במס בתור הכנסה של החברה השניה' אלא ינהגו בו כאילו חילקה אותו החברה השניה כדיבידנד בתאריך שקבע הנציב לפי סעיף 77, ולפי זה יישומו בעלי המניות של החברה השניה או ששומתם תתוקן; ואם גם בעל מניות של החברה השניה הוא חברת מעטים - יחולו הוראות סעיף זה, לחברת מעטים] 138 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הדיבידנד להלכה' כאילו כל המדובר בחברה הראשונה מתייחס לחברה השניה' וכל המדובר בחברת השניה - מתייחס לאותו בעל מניות' וכן הלאה' לפי אותו עקרון, עד שלא יישאר שום חלק של רווחים בלתי מחולקים שעליהם ניתנו הוראות הנציב ושיש לנהוג בהם כאילו חולקו לחברת מעטים. יהיה חוב החברה]

אדם שנשום למס, או ששומתו תוקנה לפי הוראות הסעיפים 77 או 78 ולא שילם במועדו את המס' כולו או מקצתו' המתייחס לחלקו בדיבידנד להלכה - הסכום שלא שילם יהיה חוב המגיע לממשלה מאת החברה, אשר בגלל שלא חילקה את הרווחים ניתנה הוראת הנציב לפי סעיף 77' וייפרע כדרך חוב. שחזרו וחילקוהו]

רווחים בלתי מחולקים וטעוני מס לפי הסעיפים 77 ו-78 שחילקו אותם לאחר מכן, לא ינהגו בהם כמו בהכנסה טעונת מס של מקבל הרווחים.

ועדה של חמישה, ובהם שלושה לפחות שאינם עובדי המדינה' תייעץ לנציב בענין השימוש בסמכות שהוענקה לו בפרק זה: הועדה תיבחר על ידי הנציב בשעת הצורך מתוך רשימה שתיערך על ידי שר האוצר בהודעה שפורסמה ברשומות.

פרשנות 82, (א) "הסבה"' לענין הסעיפים 83' 84 ו-86 - לרבות נאמנות' הקנאה' חוזה' הסכם, הסדר או העברה של נכסים. (ב) שום דבר האמור בסעיפים 83 ו-84 אינו בא למנוע במקרים שאין סעיפים אלה חלים עליהם מלנהוג בהכנסה מכוח הסבה' לענין מס' כאילו היתה הכנסתו של המסב. צעירים]

היתה הכנסה משתלמת לאדם או לטובתו בשנת מם פלונית מכוח הסבה שנעשתה בחייו של המסב או בעקבותיה' והמסב עודנו בחיים, ובתחילת אותה שנת מס טרם מלאו לאותו אדם 20 שנה ולא היה נשוי - ינהגו באותה הכנסה' לענין פקודה זו' כאילו היתה הכנסתו של המסב לאותה שנת מס ולא הכנסה של זולתו; ואין נפקא מינה לענין זה' אם ההכנסה משתלמת במישרין או בעקיפין, אם לידי האדם או לטובתו' בהווה או בעתיד, אם היא משתלמת לאחר קיום תנאי או לאחו- מאורע פלוני שאירועו ספק' או כתוצאה מן השימוש של פלוני בסמכות או בכוח הכרעה שניתנו לו ואם בדרך אחרת, ואם היא הכנסה שלפי הפרק החמישי רואים אותה כאילו האדם קיבל- אותה כאמור., לביטול]

(א) היתה הכנסה משתלמת לאדם בכל שנת מס שהיא' מכוח הסבה הניתנת לביטול או בעקבותיה' בין שנעשתה לפני תחילת פקודה זו ובין לאחריה' וכן הכנסה כאמור שלפי הפרק החמישי רואים אותה כאילו נתקבלה על ידי האדם - ינהגו בה, לענין פקודה זו' כאילו היתה הכנסתו של המסב באותה שנה ולא הכנסה של זולתו. (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו הסבה כניתנת לביטול' אם יש בה הוראה בדבר העברתם או החזרתם של ההכנסה, או של הנכס שממנו היא נובעת, אל המסב, או אל בן-זוגו, בין במישרין ובין בעקיפין, או אם יש למסב או לבן-זוגו, במישרין או בעקיפין, כוח בכל דרך שהיא לקבל או להחזיר לעצמו את השליטה, במישרין או בעקיפין, על ההכנסה או על הנכס שממנו היא נובעת. 139 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

(א) כשבאים לחשב, לענין פקודה זו, ההשתכרויות או הרווחים מעסק שהופסק או שהועבר, יהא כל מלאי עסקי השייך לאותו עסק בשעת הפסקה או העברה נערך לפי כללים אלה: (1) אם המלאי נמכר, או הועבר בתמורה בת-ערך, לאדם העוסק בעסק, או מתכוון לעסוק בו' בישראל' והקונה רשאי לנכות את עלות המלאי כהוצאה בשעה שיבואו לחשב לענין פקודה זו את השתכרותו או את רווחיו מן העסק - יהא שוויו של המלאי הסכום שנתקבל במכר או שוויה של התמורה שניתנה בעד ההעברה: (2) בכל מקרה אחר - יהא שוויו הסכום שאפשר היה לקבל תמורתו אילו נמכר בשוק הפתוח בעת הפסקת העסק או העברתו. (ב) כשבאים לחשב, לענין פקודה זו' השתכרותו או רווחיו של קונה מלאי עסקי של עסק שהופסק או שהועבר' יהא המלאי נערך כפי שנקבע בסעיף קטן (א). (0 נתעוררה שאלה בדבר השווי של המלאי לפי סעיף קטן (א) - יכריע הנציב. (ד) "מלאי עסקי"' לענין סעיף זה' הוא כל נכס, מטלטלין או מקרקעין, הנמכר במהלכו הרגיל של עסק, או שהיה נמכר כך אילו הבשיל או הגיע לגמר ייצורו' הכנתן; או בנייתו, וכן כל חומר המשמש בייצורו' בהכנתו או בבנייתו של אותו נכס. (ה) שום דבר האמור בסעיף זה אינו מונע מהשיג בערעור' בהתאם לסעיפים 158-153' על החלטתו של הנציב בהשתמשו ב סמכות שניתנה לו בסעיף קטן (0. בהפסקת עסק או בהעברתו]

(א) היה פקיד השומה סבור' כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה' או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה' רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה' והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. (כ) שום דבר האמור בסעיף זה אינו מונע מהשיג בערעור, בהתאם לסעיפים 158-153 על החלטתו של פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א). או מלאכותיות]

לגבי כספים כמפורט להלן רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת' לקבוע בתקנות כללים בדבר חיוב במס, החייב בו ושיעוריו; ואלה הם: (1) כספים ששולמו על ידי מעביד שהכנסתו פטורה ממס לקרן או לקופה של תגמולים, קיצבה, פיצויים, חופשה, או מטרה אחרת כיוצא באלה, שלא אושרו על ידי הנציב' וכן כספים ששולמו לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 ואישורה בוטל, ובלבד שלא יוטל מס על הכספים ששולמו לקופת גמל לפני היום שנקבע כיום ביטול האישור שניתן לה: (2) כספים ששולמו על ידי קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לחבריה בניגוד לתקנות שהותקנו לענין אישורה וניהולה, או במקרה של פירוק הקופה אם לדעת הנציב לא היתה סיבה מוצדקת לפירוקה: הכרעת הנציב לפי פסקה זו דינה לענין סעיפים 158-153 כאילו היתה צו לפי סעיף 152 (ב). לקרן שלא אושרה ותשלומים שלא בדין] 140 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

בחלק זד, - "נכס" - כל רכוש' בין מקרקעין ובין מטלטלין, כמשמעותם בפקודת הפרשנות,14' וכן כל זכות או טובת הנאה' למעט - (1) מטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי או לשימושם האישי של בני-משפחתו או של בני-אדם התלויים בו, אך לא למעט כלי רכב מנועי; (2) מלאי עסקי כמשמעותו בסעיף 85; (3) מקרקעין כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949 15; "מכירה" - לרבות חליפין וויתור; ''מחיר יסודי"' לענין נכס - (1) אם הגיע הנכס לנישום דרך קניה - הסכום שבו רכשו הנישום; (2) אפ הגיע הנכס לנישום דרך חליפין - שווי הנכס בשעה שנרכש על ידי הנישום; (3) אם הגיע הנכס לנישום דרך מתנה - (א) לפני יום די בכסלו תשי"ב (3 בדצמבר 1951) - שווי הנכס בשעה שנרכש על ידי הנישום; (ב) ביום ד' בכסלו תשי"ב (3 בדצמבר 1951) או לאחר מכן - התמורה שבה נרכש אותו נכס לאחרונה שלא דרך מתנה; (4) אם הגיע הנכס לנישום דרך הורשה - שווי הנכס ביום פטירת המוריש; (5) אם הגיע הנכס לנישום דרך יצירה או בכל דרך אחרת - סכום ההוצאות שהוציא הנישום ליצירתו או לרכישתו של אותו נכס; "מחיר מקורי"' לענין נכס - המחיר היסודי של הנכס לאחר שנוכו ממנו הסכומים הניתנים לניכוי לנישום, לגבי אותו נכס. לפי הסעיפים 23-21 - מיום שרכש אותו נכס עד יום המכירה' ולאחר שיווספו עליו סכומים אלה: (1) כל ההוצאות שהוציא הנישום להשבחת הנכס או להחזקתו מיום שרכשו עד יום המכירה; (2) כל סכום ששילם הנישום בשל אותו נבס> על חשבון מסים או תשלומי חובה אחרים כיוצא בזה' ובלבד שלא יווסף סכום שניתן לניכוי בעבר. בחישוב ההכנסה החייבת של אותו נישום, או תשלומי חובה או הוצאות אחרות ששולמו בקשר לשימוש באותו נכס; "ריווח הון" - הסכום שבו התמורה שניתנה בעד מכירת הנכס, או שווי התמורה (להלן בחלק זה - התמורה)' עולה על המחיר המקורי של הנכס; "הפסד הון" - הפסד ממכירת נכס; "ריווח הון מוקדם" או "הפסד הון מוקדם" - ריווח הון או הפסד הון מנכס שנמכר תוך שנה מיום שנרכש; "ריווח הון מאוחר" או "הפסד הון מאוחר" - ריווח הון או הפסד הון מנכס שנמכר לאחר שנה מיום שנרכש. 15 ס"ח 21, תש''ט, עמ' 174.] 141 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 י 89. דין ריווח הון כדין הכנסה מן המקורות המפורשים בסעיף 2' אם אין הוראה אחרת בפקודה זו או אם אין פירוש אחר משתמע מתוך ההקשר. הכנסה]

נישום שהביא לישראל נכס ומכרו תוך שנתיים מיום עלייתו לישראל' לא ייחשב ריווח ההון באותה מכירה כהכנסה חייבת.

בבירור ההכנסה החייבת של יחיד הנובעת מריווח הון, יותר ניכוי של 500 לירות, אולם בהכנסה שחולקה למספר שנים כאמור בסעיף 8 (ב)' יותרו בשנים אלה ניכויים, לפי בחירת הנישום, עד כדי 500 לירות לכל השנים האמורות ביחד. הון של יחיד]

(א) הין; בשנת המס הפסד הון, יותר לקזזו כנגד ההכנסה מריווח הון בלבד באותה שנה' לפני הניכוי לפי סעיף 91; ואולם- (1) הפסד הין מאוחר לא יותר לקיזוז אלא כנגד ריווח הון מאוחר והפסד הון מוקדם לא יותר לקיזוז אלא כנגד ריווח הון מוקדם; (2)' אם אין לקזז את סכום ההפסד, כולו או מקצתו' לפי פסקה (1) - הסכום שאין לקזזו יותר לקיזוז כנגד כל ריווח הון אחר, לפי בחירת הנישום, על אף האמור בסעיף קטן (א); אולם בקיזוז הפסד הון מאוחר כנגד ריווח הון מוקדם תקוזז כל לירה הפסד כנגד 50 אגורות של ריווח. (ב) -הפסד הון בשנת המס שלא קוזז' כולו או מקצתו' כנגד הכנסה מריווח הון באותה שנה - הסכום שלא קוזז יותר לקיזוז כנגד הכנסה מריווח הון בלבד בשבע שנות המס הבאות ברציפות אחרי אותה שנה' או בשתי שבות המס שקדמו לה ובחמש שנות המס הבאות ברציפות לאחריה, הכל לפי בחירת הנישום; על כל קיזוז לפי סעיף זה יחולו הוראות הפסקאות (א) (1) ו-(א) (2). כנגד ריווח הון]

תאגיד שנתפרק וחולקו נכסיו בין חבריו' יחולו הוראות אלה: (1) ריווח הון ממכירת נכס החברה על ידי המפרק' לאחר שהוחל בפירוקה' לא ייחשב כהכנסה חייבת; (2) נכסים או כספים שקיבל חבר ייחשבו כתמורה שקיבל בעד מכירת מניותיו או בעד זכותו באותו תאגיד. שנתפרק]

הגיע לאדם או למספר בני אדם ריווח הון מנכס שנמכר לתאגיד תמורת מניות בלבד של אותו תאגיד או תמורת זכות אחרת בלבד באותו תאגיד - לא ייחשב הריווח כהכנסה חייבת' אם מיד לאחר המכירה היה בידי האדם, או בידי מספר בני האדם ביחד' 90 אחוז או יותר מכוח ההצבעה. של אותו תאגיד; אולם לענין חישוב ריווח ההון על המניות או על הזכות האחרת' לכשיימכרו' ייחשב כמחיר מקורי שלהן המחיר המקורי של הנכס שתמורתו קיבל המוכר את המניות או את הזכות. תמורת מניות או זכות בתאגיד]

הגיע לנישום ריווח הון ממכירת נכס שלא נקבע לו שיעור בעד פחח. בתקנות על פי סעיפים 23-21 וששימש לנישום לצרכי עסק או משלח-יד או מגורים (להלן - הנכס' הראשון)' ותוך תקופה של שנים עשר חדשים לאחר יום המכירה' או של ארבעה חדשים לפניו' רכש הנישום נכס אחר מאותו סוג ולאותה מטרה (להלן - הנכם החדש) במחיר העולה על המחיר המקורי של הנכס הראשון ייחשב כריווח הון הסכום שבו עודפת התמורה שנתקבלה בעד הנכס הראשון על מחיר הנכס החדש; ואולם לענין חישוב ריווח ההון על הנכס החדש' לכשיימכר' יוקטן המחיר המקורי של הנכס החדש בכל סכום ריווח הון ממכירת הנכס הראשון שלא נתחייב במס. שלא נקבע לו פחת והשקעתו בנכס מאותו סוג] 142 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 ריווח הון מבית מגורים והשקעתו במקרקעין

היה הנכס הראשון משמש לנישום לצרכי מגוריו בלבד, ורכש הנישום לאותה מטרה, תוך התקופות האמורות בסעיף 95' מקרקעין כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין, תש"ט- 1945' רשאי הנישום לתבוע, כל עוד לא מכר את המקרקעין או לא העביר אותם בדרך אחרת, כי דינם יהיה כדין נכס חדש; ומשעשה כן, הרי לענין חישוב מס שכח מקרקעין- כל תמורה שתינתן במכירה הראשונה של המקרקעין האמורים תוגדל בריווח ההון שלא נתחייב במס בגלל תביעתו של הנישום. 95 ו-96]

הוראות הסעיפים 95 ו-96 לא יחולו על נכס שהשתמש בו הנישום לצרכי מגוריו, אך לא היה הנכס היחיד שלו שהשתמש בו למטרה האמורה' או שהיה שטחו עולה על שטח שנקבע. בהשקעה מאושרת]

(א) הגיעי לנישום ריווח הון ממכירת נכס ותוך שנים עשר חדשים לאחר יום המכירה' או תוך ארבעה חדשים לפניו, רכש הנישום נכס אחר, שהוא השקעה מאושרת, במחיר השווה למחיר שבו מכר את הנכם הקודם או במחיר העולה עליו - רשאי הנישום לתבוע, כל עוד לא מכר את ההשקעה המאושרת או לא העביר אותה בדרך אחרת כי ריווח ההון האמור לא ייראה כהכנסתו החייבת; ומשעשה כן, הרי לענין חישוב ריווח ההון על הנכס שנרכש, לכשיימכר, והפחת הניתן עליו לפי הסעיפים 23-21-יוקטן המחיר המקורי של הנכס בריווח ההון שלא נתחייב במס כאמור, ואילו לענין חישוב מס שבח מקרקעין, אם הנכס שנרכש הוא מקרקעין כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949 - כל תמורה שתינתן במכירה הראשונה של המקרקעין תוגדל בריווח ההון שלא נתחייב במס בגלל תביעתו של הנישום. (ב) "השקעה מאושרת", לענין סעיף קטן (א) - נכס המשמש לתעשיה, לבנין, לתחבורה, או למפעל אחר, ובלבד שההשקעה באותו סוג נכס אושרה בצו של שר האוצר, וכן נכס המשמש לחקלאות. שנקבע לו פחת]

נכס שנקבע לו שיעור פחת בתקנות לפי הסעיפים 23-21 וששימש לנישום לצרכי עסק או משלח-יד, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה: (1) כתמורה שקיבל הנישום בעד מכירת הנכס יראו גם כל סכום שנתקבל כפיצוי בעד אבדן הנכס, כולו או מקצתו, הן מכוח ביטוח והן בכל דרך אחרת; (2) ריווח הון או הפסד הון ממכירת הנכס יראו לעולם כריווח הוו מאוחר או כהפסד הון מאוחר, הכל לפי הענין; (3) הגיע לנישום ריווח הון ממכירת הנכס, ותוך תקופה של שנים עשר חדשים לאחר יום המכירה, או של ארבעה חדשים לפניו, רכש הנישום נכס אחר, לאותה מטרה ששימש לה הנכס שמכר, במחיר העולה על המחיר המקורי של הנכס שמכר- רשאי הנישום לתבוע, שייחשב כריווח הון רק הסכום שבו עודפת התמורה שנתקבלה בעד הנכס שמכר על מחיר הנכס שרכש; ומשעשה כן - הרי לענין חישוב ריווח ההון על הנכס שרכש, לכשיימכר, וסכום הפחת הניתן עליו לפי הסעיפים 23-21 יוקטן המחיר המקורי שלו בכל סכום של ריווח הון שהיה לו במכירה הקודמת ולא נתחייב במס בגלל תביעתו של הנישום; (4) לא יינתן ניכוי לפי סעיף 91; (5) היה בשנת המס הפסד הון ממכירת נכס, ותוך תקופה של שנים עשר חדשים לאהר יום המכירה, או של ארבעה חדשים לפניו, רכש הנישום נכס אחר לחילוף הנכס שמכר, רשאי הנישום לא לקזז את ההפסד לפי סעיף 92, 143 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 הפחת הניתן עליו לפי הסעיפים 23-21, יוגדל המחיר המקורי שלו בהפסד, שלא קוזז.

הגיע לנישום ריווח הון ממכירת נכס' והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה' כי הריווח או חלק ממנו יושקע בעסקה שהנישום מנהל בתום לנ משא ומתן עליה' והיא מן הסוג שאילו גמר אותה לפני המועד הנועד לתשלום המס' או להשגה לפי סעיפים 152-150, היתה מזכה אותו בהפחתת ההכנסה החייבת לפי הסעיפים 98-95 או 99(3) - ידחה פקיד השומה לפי בקשת הנישום את המועד לתשלום המס המגיע מהנישום על אותו ריווח הון, או על חלקו, עד לגמר תקופה של 13 חדשים מיום המכירה, ורשאי הוא להתנות תנאים למתן ערובה ככל שייראה לו? אין הוראה זו גורעת משאר סמכויות פקיד השומה. לרגל משא ומתן]

נשום אדם לענין ריווח הון ממכירת נכס, ואחרי המועד שנקבע להשגה לפי סעיף 150, אך תוך תקופה של שנים עשר חדשים לאחר יום המכירה, קרה מקרה המזכה אותו לגבי אותו ריווח הון בהפחתת ההכנסה החייבת לפי הסעיפים 98-95 או 99 (3) - יתקן פקיד השומה את השומה, לגבי אותו ריווח ההון, אם תבע זאת הנישום תוך שלושים יום מיום שקרה המקרה: דין החלטת פקיד השומה בדבר תיקון השומה כאמור הוא כדין שומה לפי סעיף 145; אין הוראה זו גורעת משאר סמכויות פקיד השומה.

ריווח הון מאוחר יראו, לענין חלק זה, כשלכ הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת של הנישום, אלא ששיעור המם על אותו ריווח לא יעלה על 25%, על אף האמור בסעיף 121. ריווח הון מאוחר]

בחישוב סכום המס על ריווח הון מוקדם. רשאי הנישום לתבוע, כי השומה של הכנסתו מאותו ריווח הון תיעשה בנפרד מן השומה של הכנסתו ממקורות אחרים, כאילו היו אלה הכנסות של שני נישומים, אלא שהניכויים והזיכויים לפי הסעיפים 46-34 ו-48 לא יותרו אלא לגבי ההכנסה ממקורות אחרים בלבד. שומות בריווח הון מוקדם]

נכס שלא נקבע לו פחת בתקנות לפי הסעיפים 23-21 או שלא שימש לנישום לצרכי עסק או משלח-יד - לא יחולו עליו הוראות חלק זה, אלא החל מאותו מועד ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יכריז עליו ברשומות, הן בדרך כלל והן לגבי סוג מסויים של נכסים. החוק]

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו לפטור סוגי עסקאות שיפורטו בצו, מתשלום המס, כולו או מקצתו, המשתלם מרווחי הון כמשמעותם בחלק זה. פטור עסקאות מסויימות

מפרק או כונס נכסים שנתמנו על ידי בית משפט או לפי כל דין בר-תוקף בישראל, וכן נאמן, אפוטרופוס לגוף או לרכוש, או ועד, שבידם ההנחיה, השליטה או ההנהלה ברכוש או במפעל מטעמו של אדם פסול-דין, יהיו בני-חיוב במס בדרך ובסכום שאותו אדם היה חייב בו אילולא היה פסול-דין. פסולי-דין]

היו שני בני-אדם או יותו פועלים בתור נאמנים על נאמנות, המס שהם חייבים בו מכוח תפקידם זה, אפשר לחייבם בו ביחד או לחוד, ויהיו חייבים בתשלומו ביחד ולחוד. 144 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 ?תושב-חוץ שמורשהו בארץ

תושב חוץ, בין שהוא אזרח ישראל ובין אם לאו, יהא בר-שומה ובר-חיוב על שמו של נאמנו, אפוטרופסו, או של ועד שלו, או על שמו של מיופה-כוח, מורשה, סוכן, כונס נכסים, סניף או מנהל, בין שהם מקבלי ההכנסה ובין אם לאו, והכל בדרך ובסכום שאותו אדם היה נשום או מחוייב אילו היה תושב ישראל לאותה הכנסה הגיעה לידו' אלא שלגבי יחיד תושב-חוץ לא יותר ניכוי או זיכוי ממס לפי הסעיפים 46-34. מיפוי-כוח וכו']

תושב-חוץ יהא בר-שומה ובר-חיוב בשל הכנסה שמקורה' במישרין או בעקיפין, מיפוי-כוח, מסוכנות, מהרשאה, מכינוס נכסים, מס"ניף או מהנחלה, או דרך אחד מאלה, ויהא בר-שומה ובר-חיוב על שמו של אותו מיופה כוח, סוכן, מורשה' כונס נכסים, סניף או מנהל, הכל לפי הענין.

רב-חובל של אניה' שבעלה או שוכרה הוא תושב-חוץ בר-חיוב לפי הסעיפים 74-71 רואים כמורשהו של אותו תושב-חוץ לענין פקודה זו, בלי להוציא כל מורשה אחר של אותו תושב-חוץ. תושב-חוץ] 111.. מקום שתושב-חוץ עוסק עם תושב ופקיד השומה רואה, כי מחמת הקשר ההדוק שבין השנים והשליטה הממשית שבידי תושב-החוץ על התושב, אפשר שמהלך העסקים ביניהם יהא מסודר, והוא מסודר, באופן שהעסקים הנעשים על ידי התושב, בעקבות קשריו עם תושב-החוץ, אינם מביאים לו כל ריווח, או פחות מן הריווח הרגיל שיש לצפות לו מאותם עסקים - יהא תושב-החוץ בר-שומה ובר-חיוב על שמו של התושב כאילו היה התושב מורשהו. שאין לברר סכום הכנסתו של תושב-חוץ]

(א) ראה פקיד השומה, כי לא קל לברר מהו הסכום האמיתי של השתכרויותיו או רווחיו של תושב-חוץ פלוני שהוא בר-חיוב על שמו של תושב - רשאי הוא לשום ולחייב את תושב-החוץ באחוז הוגן וסביר ממחזור העסקים שעשה תושב-החוץ עם התושב כאמור או על ידיו: עשה פקיד השומה כן, יהיו הוראות הפקודה בענין מסירת דוחו"ת או פרטים על ידי בני-אדם הפועלים בשם זולתם חלים במקרה זה, כדי לחייב- את התושב להמציא דוחו"ת או פרטים של העסקים האמורים, כדרך שבני-אדם הפועלים מטעמם של פסולי-דין או של תושבי-חוץ חייבים למסור דוחו"ת או פרטים על הכנסה חייבת. (ב) שיעור האחוז האמור ייקבע על ידי פקיד השומה, בכל מקרה, בהתחשב עם טיב העסק הנדון, ולאחר שייקבע יהא נתון לערעור' כאמור בסעיפים 158-153. תושבי-חוץ]

תושב-חוץ המבצע מכירות או עסקאות עם תושבי-חוץ אחרים בנסיבות שהיו עושות אותו בר-חיוב לפי סעיפים 110 ו-111 על שמו של תושב - אין עובדה זו כשלעצמה עושה אותו בר-חיוב על כל השתכרות או ריווח שמקורם במכירות או בעסקאות האמורות. של תושב-חוץ ממכירת תוצרת- חוץ]

מקום שתושב-חוץ נתחייב במס על שמם של מיופה-כוח, סוכן, מורשה, כונס נכסים, סניף או מנהל' בשל השתכרויות או רווחים שמקורם בממכר טובין או מוצרים שיוצרו ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHH ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHH ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHH ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHH ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHPd P=Plclclclclclclclclclclclk l kP l P PlkP l kPl kP l kP lc lclclclcl=P l|cl clclclclclcl=PlclPl P PlPl FPlPlPl llclllPlclclclclclcl3PlclPl PlPPlPl Pl Pl P PlPlPl PPlPl Pl P lPl P l P!l P!lP!l P"lP"lP#l P#l PP$lP#l P$lP%l PP&lP%lP&l| P&l| P'l| |P'l| P(l P(l P(l P)lgx P)l" gxP*l P P+lgxP*lgxP+lgxP+l P,l P,l P P-lP-l PP.lP-lP.l6 6P/l 6P/l P6P0l6P0lP0זl P1זlP1זlP2זl P2זl P P3lP2l PP4lP3lP4l P P5lP5l P5l P6l P6l P P7lP7l P8lP8l P8l P9l P9l P:lP:lPP;lP:lP;l P<lz P<l P=lzP=lzZ zP=l ZP>lZ P? ZP?lZP>lP?lY P P@lYP?lP@lYPAlY YPAl YPBl P PBlPBl PClPClPDl PDl P PElPDlPEl PFlPFl PGlPGl PGl PHlPHlPIl PIlמ P PJlPIl PJlאו הופקו בחוץ לארץ בידי אותו תושב-חוץ - רשאי האדם שעל שמו נתחייב תושב-החוץ לפנות אל פקיד השומה בבקשה לערוך את השומה בשל אותה הכנסה' או לתקן אותה' על יסוד הרווחים שלפי הנחה סבירה היה מרוויח' שסוחר' או קמעונאי הקונה כאמור במישרין מן היצרן או מן המפיק - אם היו הטובין או המוצרים נמכרים על ידיהם או מטעמם בקמעו- נות - ולאחר שיוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה' סכום הרווחים האלה' תיערך השומה או תתוקן בהתאם לכך. 145 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

שום דבר האמור בסעיפים 114-108 אינו בא לחייב במס תושב-חוץ על שמו של מתווך או סוכ-עמיל כללי או סוכן אחר בשל השתכרות או ריווח שמקורם במכירה או בעסקה שנעשו על ידיהם, אם אינם מורשים הפועלים כרגיל בהרשאתו של תושב-החוץ, או אם אינם מורשים בהתאם לסעיפים 112-110. יישום על שם סוכן שאיננו מורשהו]

מי שהוא בר-שומה ובר-חיוב בשל פסול-דין, או מי שתושב-חוץ הוא בר-חיוב על- שמו' יהיה אחראי לכל דבר שעשייתו נדרשת על פי פקודה זו בשביל שומת הכנסתו של האדם שלמענו הוא פועל ובשביל תשלום המס המוטל עליה. חובה על נאמנים וכוי]

המנהל או כל פקיד ראשי אחר של חבר בני-אדם מואגד יהיה אחראי לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שעשייתם נדרשת על פי פקודה זו בשביל שומת אותו חבר בני- אדם ובשביל תשלום המס. בני-אדם]

אדם שקיבל' מכל כוח שהוא' כסף או שווה כסף שהם הכנסה מאחד המקורות הנקובים בפקודה זו והשייכת לאדם שהוא בר-חיוב על אותה הכנסה, או שהיה בר-חיוב עליה אילו היה תושב ישראל ולא היה פסול-דין יכין וימסור, כל אימת שפקיד השומה ידרוש זאת ממנו בהודעה ותוך הזמן הנקוב באותה הודעה, רשימה חתומה בידו המכילה הצהרה אמיתית ונכונה על כל ההכנסה האמורה ואת שמו ומענו של כל אדם שההכנסה שייכת לו; על רשימה כאמור יחולו הוראות פקודה זו בענין אי-מסירת רשימות ופרטים על פי הודעה מפקיד השומה. או סוכן חייבים בהכנתן]

אדם האחראי על פי פקודה זו לתשלום מס למען אדם אחר' רשאי לעכב מתוך כספים המגיעים לידו למען אותו אדם כל סכום שיספיק כדי תשלום המס האמור; וניתן לו בזה שיפוי כנגד כל אדם בשל כל תשלום ששילם בעקבותיה ומכוחה של פקודה זו.

(א) נפטר אדם בשנת המס' ואילו לא נפטר היה בר-חיוב לאותה שנה' או אם נפטר אדם תוך שלוש שנים לאחר תום שנת מם ולא נעשתה לו שומה לאותה שנה - יהיה נציגו האישי החוקי חב במס שאותו אדם היה' בר-חיוב בו אילו היה בחיים, ויהא חייב בתשלומו, וכן יהיה אחראי לעשייתם- של כל אותם מעשים ודברים שאותו אדם היה אחראי לעשייתם על פי פקודה זו אילו היה בחיים. (ב) מיום פטירתו של-אדם יראו את הכנסתו החייבת של העזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העזבון. (ג) היו היורשים או אחדים מהם או חלקיהם בהכנסות העזבון, כולם או מקצתם, בלתי ידועים, ישלם הנציג האישי החוקי של הנפטר מתוך העזבון מס בשיעור של 30% על חשבון המס המגיע מהיורשים על ההכנסה של העזבון. (ד) הוראות סעיף 174 יחולו לגבי תשלום על חשבון המס לפי סעיף קטן (ג) בשינויים המחוייבים לפי הענין. (ה) לאחר חלוקתה של הכנסת העזבון וצירופה להכנסתו של כל יורש' יקוזז המס ששולם כאמור על ידי הנציג האישי החוקי כנגד המס על הכנסתם של היורשים לפי חלקו של כל אחד מהם בהכנסות העזבון. (ו) לענין סעיף זה "נציג אישי חוקי" - לרבות יורש ואפוטרופוס כמשמעותם בחוק מס עזבון, תש"ט- 1949 16 16 ס''ח 22. תש"ט, עמ' 187. של נפטר] 146 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 שיעורי המס ליחיד

(א) וזה המס על הכנסתו החייבת של יחיד: (1) על כל לילה מ-500, הלירות הראשונות - 22.5 אג' (2) על כל לירה מ-1000הלירות הבאות - 25 אג' (3) על כל לירה מ-1000 הלירות הבאות - 30 אגי (4) על כל לירה מ-2000 הלירות הבאות - 37.5 אג' (5) על כל לירה מ-3000 הלירות הבאות - 45 אג' (6) על כל לירה מ-4000 הלירות הבאות - 47.5 אג' (7) על כל לירה מ-5000 הלירות הבאות - 50 אג' (8) על כל לירה מ-5000 הלי-רות הבאות - 52.5 אג' (9) על כל לירה מ-5000 הלירות הבאות - 55 אג' (10) על כל לירה מ-5000 הלירות הבאות - 57.5 אג' (11) על כל לירה נוספת - 60 אג' (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)' יהיה יחיד תושב-חוץ חייב במם גם על 500 הלירות הראשונות של הכנסתו החייבת בשיעור 25 אגורות ללירה. (ג) לגבי יחיד תושב ישראל שאינו זכאי לניכוי בעד אשה לפי סעיף 37 או בעד ילדים לפי סעיף 40 יוגדלו שיעורי המס לפי סעיף קטן (א) (5) ו-(6) ב-2.5 אגורות לכל לירה' לפי מעיף קטן (א) (7) (8) ו-(9) ב-5 אגורות לכל לירה ולפי סעיף קטן (א) -(10) ב-2.5 אגורות לכל לירה. סעיף קטן זה לא יחול על יחיד שהיה זכאי לניכוי כאמור אלמלא הוראות סעיף 66 (א) (2). ? בעד פריון עבודה]

(א) על אף האמור בסעיף 121 לא יעלה שיעור המס על הכנסה שנתקבלה מהענקה בעד פריון עבודה על חמש עשרה אגורות לכל לירה. (ב) לענין סעיף זה - "הענקה בעד פריון עבודה"- הענקה, הטבה או פרמיה שהיא הכנסת עבודה והמשתלמת על פי חוזה עבודה, שאושר לצורך סעיף זה כפי שנקבע בתקנות - בנוסף על המשכורת או השכר המקובלים או הקבועים בחוזה העבודה - בעד פריון עבודה העולה על שיעור הפריון הרגיל, בגבולות -של שלושים למאה מסכום אותה משכורת או אותו שכר: אולם אין הענקה כאמור כוללת - .(1) תשלום בעד עבודה בשעות נוספות אנ בימי "מנוחה הקבועים במדינה: (2) תשלום לחבר על ידי חברה, אגודה שיתופית או תאגיד אחר. משעות נוספות]

(א) על אף האמור בסעיף 121' לא יעלה שיעור המס על הכנסת עבודה בשעות נוספות על 30 אגורות לכל לירה, אם שולמה לאדם שלגביו אישר שר האוצר, על פי המלצת ועדה ששר האוצר ימנה לענין סעיף זה' כי עבודתו בשעות נוספות היתה הכרחית עקב חיוניות עבודתו וחוסר אפשרות להחליפו בעובד אחר; הוראות סעיף זז? לא לחולו על אותו חלק מהכנסת עבודה בשעות נוספות העולה על 40 אחוז משכרו הרגיל של הנישום; דיני מדינת ישראל 6, פקודת מס הכנסה 147 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 דין תוספת השכר המשתלמת בעד עבודה במשמרת לילה על פי הסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז -1957 17, כדין שכר כעד עבודה בשעות נוספות. (ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות' כי תוספת שכר המשתלמת לסוג עובדים שייקבע בתקנות במקום שכר בעד שעות עבודה נוספות, או תוספת שכר המשתלמת בעד עבודה במשמרת שניה או בעד עבודה בימי מנוחה - תהיה חייבת במם בשיעור שלא יעלה על 35%

על אף האמור בסעיף 121 לא יעלה המס על הכנסה מדמי מפתח או מפרמיות שמקורם באחוזת בית על 25%, אם שילם הנישום לפקיד השומה מס על הכנסה זו כשיעור האמור תוך 30 יום מיום קבלתה. דמי מפתח ופרמיה]

על אף האמור בסעיף 121, הכנסה שנתקבלה ממכירת פטנט או מדגם על ידי הממציא' או ממכירת 'זכות יוצרים על ידי המיוצר, כשההמצאה או היצירה היו שלא בתחום עיסוקם הרגיל, לא יעלה שיעור המס עליה על 25%. מכירת פטנט וכו']

(א) על הכנסתו החייבת של חבר. בני-אדם יוטל מס שייקרא "מס חברות", בשיעור של 28 אגורות על כל לירה. (ב) בחישוב ההכנסה החייבת לפי סעיף קטן (א) לא תיכלל הכנסה מדיבידנד או מחלוקת רווחים שנתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר בני-אדם אחר החייב במס חברות.

(א) נוסף על מס חברות יוטל על הכנסתו החייבת של חבר בני-אדם מס הכנסה בשיעור של 25 אגורות לכל לירה. (ב) בחישוב ההכנסה החייבת לפי סעיף קטן (א) ינוכו: (1) מס חברות ששולם בשל אותה הכנסה; (2) בחבר בני-אדם תושב ישראל - גם דיבידנד ששולם בשנת המס מתוך הכנסתו שהיתה חייבת במס הכנסה לפני תשלומו של הדיבידנד. ,(ג) אם בשנת המס שבה חולק הדיבידנד אי אפשר היה לנכותו, כולו או מקצתו, כאמור בפסקה (ב) (2)' משום שלא היתה באותה שנה הכנסה חייבת, או שהיתה הכנסה קטנה מסכום הדיבידנד שהותר לנכותו' יראו את סכום הדיבידנד שלא נוכה, כהוצאה מן ההכנסה החייבת בשנת המס הראשונה שלפני שנת המם שבה שולם הדיבידנד, ובמידה שלא ניתן לנכותו כאמור גם בשנה ההיא' כולו או מקצתו, יותר לנכותו לפי סדר זה בשנים שלפניה, ואת השומות לשנים האמורות יראו כמתוקנות בהתאם לכך. חבר בני-אדם]

(א) על אף האמור בסעיפים 126 ו-127 ישלם חבר בני-אדם על הכנסה מיוחדת, מס חברות בשיעור של. שתים עשרה וחצי אגורות על כל לירה ומס הכנסה בשיעור של שתים עשרה וחצי אגורות על כל לירה. בסעיף זה, "הכנסה מיוחדת" - (1) הכנסה מפרמיה או מדמי מפתח שמקורם באחוזת-בית השחבר בני-אדם שילם עליה לפקיד השומה תשלום בשיעור של %25 תוך 30 יום מיום קבלתה; (2) הכנסה מרווחי הון כמשמעותו בחלק ה'. (ב) בחישוב ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי סעיף קטן (א) ינהגו כך: (1) לא ינוכה מס חברות ששולם בשל הכנסה מיוחדת; (2) דיבידנד ששולם מתוך הכנסה מיוחדת יותר לניכוי מאותה הכנסה, ואת השומה לאותה שנת מס יראו כמתוקנת בהתאם, לכך. 17 ס''ח 221, תשי"ז, עמ' 63. על הכנסה מיוחדת] 148 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 פטור אגודות שיתופיות מסויימות ממס חברות

(א) אגודה שיתופית שעסקיה עם חבריה בלבד' או שעסקיה עם אדם שאינו חבר בה הם בהיקף בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, ושעסקיה כאמור מרביתם הם שיווק או עיבוד תוצרת חקלאית של חבריה, תהא פלורה ממס חברות על אותו חלק מהכנסתה החייבת הנובע משיווק או עיבוד התוצרת החקלאית של חבריה או מהספקת סחורה וציוד חקלאיים לחבריה: סכום הפטור לא יעלה על 3% ממחזור עסקיה באותה שנה' אך רשאי שר האוצר' באישור הנדת הכספים של הכנסת' להגדיל בצו את השיעור האמור. (ב) אגודה שיתופית שחילקה או החזירה לחבריה, במישרין או בעקיפין, רווחים שעליהם לא שילמה מס חברות עקב הוראות סעיף קטן (א)' תהא חייבת לשלם את סכום מס חברות שלא שילמה כאמור תוך 30 יום מיום החלוקה או ההחזרה. (ג) בסעיף זה - (1) "אגודה שיתופית" - אגודה שיתופית שחבריה הם אגודות שיתופיות או יחידים, ש-51% מחבריה, הכנסתו של כל אחד מהם מרביתה היא מחקלאות, ובלבד שמספר החברים לא יפחת - (א) מ-40 אם החברים הם יחידים בלבד; (ב) מ-5 אגודות שיתופיות שהמספר הכולל של חבריהן כאמור הוא 200 לפחות' אם החברים הם אגודות שיתופיות בלבד: (ג) מ-30 יחידים ו-5 אגודות שיתופיות' אם החברים הם יחידים ואגודות שיתופיות ביחד: (2) "חבר" - כולל מועמד לחברות שלא תמה שנה לתקופה מועמדותו.

בניהול פנקסים]

(א) לצורך השומה רשאי הנציב להורות, דרך כלל או לסוג מסויים של נישומים, על ניהול פנקסי חשבונות של הכנסה הנובעת מעסק או ממשלח-יד, והוא רשאי לקבוע באותן הוראות כללים לשיטת ניהול הפנקסים: ההוראות ייכנסו לתקפן בתום שלושה חדשים מיום פרסומן ברשומות. (ב) ניתנו הוראות לפי סעיף קטן (א), רשאי פקיד השומה לסרב לקבל חשבונות שלא על סמך פנקסי חשבונות שנוהלו לפי ההוראות' אולם הנישום יהיה רשאי בערעור לסי הסעיפים 158-153 להשיג על החלטת פקיד השומה לפי סעיף קטן זה. (ג) שום דבר האמור בהוראות שניתנו לפי סעיף קטן (א) לא יתפרש כמחייב אדם לגלות ידיעה סודית שנמסרה לו עקב משלח-ידו.

(א) אלה חייבים להגיש דו"ח כאמור להלן: (1) יחיד תושב ישראל שהכנסתו החייבת לפני הניכויים לפי הסעיפים 43-34 עולה על סכום הניכוי לפי סעיף 34; (2) תושב-חוץ שהיתה, לו הכנסה חייבת; (3) חבר בני-אדם שהיתה לו הכנסה חייבת או שהיה לו הפסד כמשמעותו בסעיף 28; 149 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 (4) כל אדם שפקיד השומה דרש ממנו להגיש דו"ח ואפילו הוא פטור מחובת הגשת דו"ח. (ב) דין וחשבון על פי סעיף קטן (א) (3) יהיה מאושר על ידי רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 18' ומתואם על ידיו לצרכי המס.

(א) דו"ח לפי סעיף 131 יימסר לפקיד השומה לא יאוחר מיום 30 ביוני של כל שנה' ויפרט את ההכנסה שהיתה למוסר דו"ח כשנת המס שקדמה לאותה שנה' וכן כל הפרטים הדרושים. לענין פקודה זו לגבי אותה הכנסה. (ב)- על אף האמור בסעיף. קטן (א) - (1) אדם שהדו"ח שלו מבוסס על מערכת חשבונות מלאה' לפי שיטת החש- בונאות הכפולה' ומצורף לו מאזן וחשבון ריווח והפסד' ימסור את הדו"ח לפי אותו סעיף קטן, לא יאוחר מיום 31 באוגוסט בגלל שנה; (2) אדם אשר פקיד השומה התיר לו לפי סעיף 7 שהכנסתו תחושב לפי תקופת שומה מיוחדת' חייב למסור את הדו"ח כאמור לא יאוחר מתום חמישה חדשים מהיום שבו-נסתיימה אותה תקופת שומה מיוחדת. המועד להגשה , 133. פקיד השומה רשאי' אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לכך, לדחות את הגשת הדו"ח לפי סעיף 132 (א) או (ב)' הכל לפי הענין, למועד שיקבע' ובלבד שמי שקיבל דחיה כאמור - (1) יגיש במועד האמור בסעיף 132 (א) או (ב)' הכל לפי הענין, דו"ח משוער - על ההכנסה האמורה שייערך לפי מיטב אומדנו; (2) יהא חייב לכל תקופת הדחיה בריבית של 9% לשנה על הסכום שבו עודף המס שהוא חייב לשלם לאותה שנת מס לפי הדו"ח שהגיש על המס שהוא חייב לשלם על סמך הדו"ח המשוער.

שר האוצר רשאי לקבוע בצו' כי יחיד שתקנות לפי סעיף 12 חלות עליו' יהיה פטור מהגשת דו"ח לפי סעיף זה. פטור מהגשה

כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר 'הכנסתו של אדם - (1) רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב למסור לו - תוך מועד שיפורש בהודעה - כל דו"ח שיצויין בהודעה' ובכלל זה דו"ח על הונם ונכ- סיהם של אותו אדם, או של אשתו ושל ילדיו שהוא זכאי בעדם לניכוי על פי הסעיפים 37' 40 ו-41, וכן רשאי פקיד השומה לדרוש שיתייצב לפניו - בעצמו או על ידי נציגו - ויביא לבדיקה פנקסים תעודות' חשבונות' ודוחו"ת שפקיד השומה יראה בהם צורך; אך פקיד השומה - למעט עוזר פקיד שומה וגובה ראשי - רשאי לדרוש שיתייצב בעצמו, בין עם נציגו ובין בלעדיו' כרצונו של האדם: (2) רשאי פקיד השומה' או פקיד אחר שהורשה לכך על ידיו בכתב* להיכנס לכל מקום בו מתנהל עסק או משלח-יד ולבדוק מלאי עסקי' קופה' מכונות' פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות' הנוגעים לאותו עסק 18 ס"ח 173, תשס"ו. עמ' 26. דוחו"ת, ידיעות פנקסים וכו'] 150 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 או משלח-יד, ולדרוש הסברות בקשר לכך, אם דבר זה ייראה לו דרוש כדי להבטיח את מילוי הוראותיה של הפקודה או כדי למנוע התחמקות ממילוי אותן הוראות; (1:) רשאי פקיד השומה' או מי שהורשה לכך על ידיו בכתב, שעה שהוא עורך בדיקה כאמור בפסקה (2)' לתפוס ספרים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות הנוגעים לאותו עסק, או משלח-יד, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח ביצועה של פקודה זו או למנוע התחמקות ממילוי הוראותיה; ובלבד שדבי- שנתפס - נא] לא יוצא אל מחוץ למקום התפיסה אלא על פי הוראה של פקיד השומה, ולענין זה. "פקיד שומה" למעט עוזר שומה פקיד וגובה ראשי; כן תביעה סלילית בשל עבירה על פקודה זו. ממעביד דו"ח על עובדיו]

(א) כל מעביד חייב' אם נדרש לכך על ידי פקיד השומה בהודעה' להכין ולמסור תוך הזמן שנקבע בהודעה' דו"ח לשנה פלונית שיכיל שמם ומקום מושבם של בני-אדם המועבדים אצלו והתשלומים והקצובות שניתנו להם בשל עבודתם אצלו; על דו"ח כאמור יחולו הוראות פקודה זו בדבר אי-מסירת דו"ח או פרטים הנדרשלם על ידי פקיד שומה. ובלבד שלא ייענש מעביד על השמטת שמו ומקום מושבו של עובד אצלו שאינו מועבד בעבודה אחרת' אם נראה לפקיד השומה' לאחר בירור, שאין לאותו עובד הכנסה חייבת. (ב) היה המעביד חבר בני-אדם, רואים את המנהל או פקיד ראשי אחר כמעביד לענין פרק זה, וכל דירקטור של החברה, או אדם המועסק בהנהלתה, רואים כמועבד אצלה. דו"ח על הכנסה המתקבלת או המשתלמת לאחר]

מקום שאדם - ואין נפקא מינה בתור מה - מקבל רווחים או הכנסה שחלה עליהם פקודה זו והם שייכים לפלוני' או שהוא- משלם רווחים או הכנקה כאמור לפלוני או לפקודתו' רשאי פקיד השומה למסור לאותו אלם הודעה שבה יידרש להגיש- תוך הזמן שנקבע בה ושלא יפחת משלושים יום לאחר יום המצאתה' דו"ח שיכיל גילוי אמיתי ונכון של כל אותם רווחים והכנסה ואת שניו ומענו של אותו פלוני. דו"ח מתופס בית]

פקיד השומה רשאי למסור לכל אדם התופס אחוזת-בית, קרקע או בנין תעשייתי' הודעה בכתב שבה יידרש להגיש תוך זמן סביר דו"ח המכיל את שמו ומענו של בעל אחוזת- , הבית' הקרקע או הבנין התעשייתי, וכן גילוי אמיתי ונכון של דמי השכירות המשתלמים וכל תמורה אחרת הניתנת בעדם. דו"ח על מתגוררים ודיירים]

פקיד השומה רשאי למסור לאדם הודעה בכתב שבה יידרש להגיש. תוך הזמן שנקבע בה ושלא יפחת משלושים יום לאחר יום המצאתה' דו"ח שיכיל את שמו של כל מתגורר או דייר היושב בביתו' במלונו או במוסדו ביום ההודעה והיה יושב שם כל שלושת החדשים שקדמו לאותו יום, חוץ מהעדרים זמניים. ידיעות רשמיות]

על אף האמור בכל דין אחר רשאי פקיד השומה לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין פקודה זו והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד. אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב כשמירת סודיות לפי 151 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 פקודת הסטטיסטיקה. 1947 19, או לפי חוק בנק הדואר, תשי"א-1951 20, או לפי חוק בנק ישראל. תשי"ד-1953. לענין סעיף זה, "גוף ציבורי" - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע אותו כגוף ציבורי.

התחייב אדם בהסכם לשלם לאחר הכנסת עבודה שלא תפחת מסכום פלוני' לאחר ניכוי מס לפי סעיף 164, חייבים גם המשלם גם המקבל למסור על כך הודעה לנציב' תוך שלושים יום מיום עשיית ההסכם, ולפרט בה את פרטי ההסכם וכל פרט אתר הנוגע לו שידרשנו הנציב. ואם היה ההסכם בכתב - יצורף העתקו להודעה. חובת הודעה על הסכם לתשלום ניטו

פקיד השומה רשאי למסור לאדם - כל שעה וכל כמה שיראה צורך בכך - הודעה בכתב שבה יידרש לספק תוך זמן סביר שנקבע באותה הודעה' דוחו"ת מלאים יותר או נוספים ככל ענין שעליו הוא נדרש או חייב על פי פקודה זו למסור דו"ח. רשאי לדרוש מילואים או הוספות]

אדם המסייע לאחר. תמורת תשלום, לערוך דו"ח, הודעה, טופס או מסמך אחר לצורך פקודה זו. חייב להצהיר על אותה תעודה כי הוא סייע בעריכתה. על ידי אחר]

דו"ח, אמרה או טופס, הנחזים כניתניים לפי פקודה זו על ידי אדם פלוני או בשמו, רואים אותם לכל ענין כאילו ניתנו על ידי אותו אדם או בהרשאתו' ז1לת אם הוכח היפוכו של דבר' וכל החותם על כל דו"ח' אמרה או טופס כאלה רואים אותו כמי שיודע כל ענין שבהם. יש לראות דו"ח כאילו ניתן בהרשאה כהלכה פרק ראשון; השומה]

(א) מסר אדם דו"ח, רשאי פקיד השומה לעשות אחת מאלה: (6 לאשר את הדו"ח ולערוך את השומה לפיו; (2) לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו החייבת של אותו אדם ולשום אותו בהתאם לכך, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדו"ח איננו נכון; (3) לאשר את הדו"ח אישור זמני ולדרוש תשלום המס המגיע לפיו, בלי לפגוע בזכותו לקבוע אחרי כן את סכום הכנסתו של אותו אדם לפי פסקה (2)' ודין דרישת תשלום כאמור כדין הודעת שומה לפי סעיף 149. (ב) לא מסר אדם דו"ח ופקיד השומה סבור שאותו אדם חייב לשלם מס, רשאי הוא לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו החייבת של אותו אדם ולשום אותו לפי זה' אלא ששומה זו אינה משפעת על כל אחריות אחרת של אותו אדם על שלא מסר דו"ח או שהזניח למסרו.

(א) שר האוצר רשאי למנות ועדה' דרך כלל או לאזור מסויים או לסוג מסויים של נישומים, שתייעץ לפקידי השומה כשימוש בסמכויותיהם לפי סעיף 145 (א) (2)' או 145 (ב) וסעיפים 150 152 : במינוי ועדה כאמור יתחשב שר האוצר בחוגים שונים שמהם מורכב הציבור", 19 ע"ר 1947. תוס' 1 מס' 1604, עמ' 111. 20 ס"ה 79, תשי"א, עמ' 219. 152 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 (ב) מודעה על מינו- ועדה תפורסם ברשומות. (ג) חברי ועדה לא יהיו עובדי המדינה או עובדים של עיריה או של מועצה מקומית. (ד) אין לפרסם מדיוניה של ועדה או כל חומר שנמסר לאחד מחבריה בזכות חברות בועדה' אלא בהתאם לאמור בסעיף 232. לעיין ולתקן]

(א) הנציב רשאי, ביזמתו הוא -או לבקשת הנישום, תוך שנת המס או תוך שש שנים לאחריה, לדרוש את הפרוטוקול של כל הליך לפי פקודה זו שנקט פקיד שומה' ומשקיבל את הפרוטוקול רשאי הוא לעלוך כל חקירה שתיראה לו' או להביא לעריכת חקירה כאמור, ורשאי הוא' בכפוף להוראות פקודה זו- ליתן בענין זה כל צו שייראה לו; ואם עשה הנישום לגבי שנת מס אחד הדברים המפורטים כסעיף 220. רשאי הנציב לעשות כאמור תוך המש עשרה שנה לאחר אותה שנת מס. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יינתן על ידי הנציב או על ידי.מי שהוסמך לכך על ידיו ושומה שנעשתה בעקבות צו שניתן כאמור' דינה לענין ערעור כדין הצו. (ג) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) המגדיל את השומה אלא לאחר שניתנה לנישום הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו. (ד) צו לפי סעיף קטן (א) המגדיל את השומה' דינו לענין ערעור' כדין צו לפי סעיף 152 (ב). (ה) צו לפי סעיף קטן (א) המקטין את השוממה, שניתן לפני תום המועד להגשת ערעור על השומה' אך לפני שהוגש ערעור' לא תהיה לנישום עוד זכות לערער על אותה שומה' אלא רשאי הוא לערער על הצו כאילו היה צו לפי סעיף 152 (נ). (ו) ניתן צו לפי סעיף קטן (א) לאחר שהוגש ערעור על השומה אך בטרם נסתיימו ההליכים בערעור, ידונו בו כאילו היה ערעור על הצו. והודעות שומה]

(א) פקיד השומה יכין בהקדם האפשרי רשימות בני-אדם שנישומו לענין מס. (ב) רשימות כאמור (להלן - רשימות שומה) יכילו שמם ומענם של הנישומים למס, סכום ההכנסה החייבת של כל אחד מהם, סכום המס שהוא משלם ושאר פרטים שנקבעו. (ג) מקום שהעתקים שלמים מכל הודעות השומה ומכל ההודעות המתקנות שומה מתוייקים בלשכת פקיד השומה' יהיו הם רשימות השומה לענין פקודה זו. לנישום]

פקיד השומה יביא לידי כך שכל אדם ששמו מופיע ברשימת .שומה ושנערכה לו שומה לפי סעיף 145' תומצא לו ביד או בדואר רשום הודעה שלוחה אליו לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים, שבה יפורטו סכום הכנסתו החייבת' סכום המס המשתלם על ידיו וזכויותיו לפי סעיף 150.

פקיד השומה]

היה אדם חולק על השומה, רשאי הוא לבקש מאת פקיד השומה' בהודעת השגה, בכתב, לחזור ולעיין ולשנות את השומה; בקשה כאמור תפרש בדיוק את הנימוקים להשגה על השומה ותוגש תוך חמישה עשר יום מיום המצאת הודעת השומה' אלא שאם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה' שהאדם החולק על השומה היה מנוע מהגיש את הבקשה תוך המועד האמור, משום שהיה נעדר מן הארץ או חולה או מכל סיבה סבירה אחרת, רשאי הוא להאריך את המועד ככל שנראה סביר לפי הנסיבות. 153 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

משקיבל פקיד השומה את הודעת ההשגה האמורה בסעיף 150, רשאי הוא לדרוש מן המשיג למסור לו כל הפרטים הנראים לפקיד השומה דרושים לענין הכנסתו של הנישום ולהגיש לו כל הפנקסים או תעודות אחרות שבמשמורתו או ברשותו והנוגעים לאותה הכנסה' ורשאי הוא להזמין כל אדם היכול, לפי דעתו, להעיד בענין השומה שיתייצב לפניו ולחקור אוחו בשבועה או שלא בשבועה' ובלבד שפקיד או מורשה או עובד של הנישום או כל אדם אחר המועסק בעניניו על יסוד של מהימנות אישית לא ייחקר אלא על פי דרישתו של הנישום; אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות חקירה לפי כלי דין אחר. השומה בהשגה]

(א) מקום שהנישום המשיג על השומה שנערכה לו בא לידי הסכם עם פקיד השומה על הסכום שעליו הוא צריך להיות נישום, תתוקן השומה לפי זה ותומצא לנישום הודעה על המס שעליו לשלם. (ב) לא הושג הסכם, יקבע פקיד השומה את המס בצו שבכתב' ורשאי הוא לקיים בו את השומה' להגדילה או להפחיתה. בהשגה]

(א) מי שרואה עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה על פי סעיף 152 (ב), רשאי לערער לפני בית המשפט המחוזי' שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה. (ב) הערעור יוגש ויהא נדון בהתאם להוראות הפקודה ובהתאם לתקנות סדרי הדין שהותקנו לפיה ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור.

(א) ערעורים לפי סעיף 153 יהיו נדונים לפני שופט אחד או יותר' כפל שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי באופן כללי או לצרכי ערעור מסויים. (ב) על פי בקשת המערער רשאי בית המשפט שלפניו הוגש ערעור להורות שהער- עור, או שלב מסויים של הדיון בו, יהיה נדון במקום מושבו של בית משפט מחוזי אחר. (ג) כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי לפי פרק זה יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער. שלערעור]

חובת הראיה כי השומה היא מופרזת תהיה על המערער; אולם אם המערער נהג בכל התקבולים והתשלומים של עסקו בשיטה ובאופן שהנציב הורה עליהם, חייב פקיד השומה להצדיק שומתו.

בית המשפט יאשר' יפחית' יגדיל או יבטל את השומה או יפסוק בערעור באופן אחר כפי שיראה לנכון, והודעה על ההכנסה החייבת ועל סכום המס' אשר על המערער לשלם - לפי החלטת בית המשפט - תימסר לשני הצדדים. המשפט שלערעור]

החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 156 ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים. המשפט העליון]

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בכל דבר הנוגע להגשת ערעורים לפי הסעיפים 157-153 והדיון בהם, לרבות תשלום אגרת משפט' מתן ערבות' הפקדה בידי בית המשפט והגשת הוכחות. בערעור] 154 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 פגמים וטעויות שאינם פוסלים

159, (א) שומה, פקודת תשלום או כל הליך אחר הנחזים כעשויים בהתאם להוראות פקודה זו, לא יבוטלו, ולא יראו אותם כבטלים מעיקרם או כניתנים לביטול' מחמת פגם שבצורה, ולא ייפגעו מחמת טעות, פגם או השמטה שחלו בהם, אם הם כעצם ובפועל תואמים את האמור בפקודה זו, או בכל פקודה המתקנת אותה' או את כוונתן ומשמעותן, ואם האדם הנישום או העומד להיות נישום או הנפגע נקוב בהם לפי פשוטן ומובנן הרגיל של המלים. (ב) שומה לא תיפגם ולא תיפגע מחמת טעות שחלה בה בשמו או בשם משפחתו של אדם חייב מס, או בתיאורה של הכנסה, או בסכום המם שהוטל, או מחמת שוני שבין השומה לבין ההודעה עליה; ובלבד שהודעת השומה הומצאה כהלכה, לאדם שעליו עומדים להטיל המס והיא מכילה. בעצם ובפועל, את הפרטים שעל פיהם נעשתה השומה. ששולח]

(א) הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי אדם שילם מס לשנת מס פלונית - בין דרך ניכוי ובין כדרך אחרת - יתר על הסכום שהוא חייב בו, יהא אותו אדם זכאי, תוך שנה מיום שנערכה השומה שבה נקבע הסכום היתר או תוך שנתיים לאחר תום שנת המס שבה שולם המס, הכל לפי המאותר יותר, לתבוע שיוחזר לו תשלום היתר בתוספת ריבית של -9% לשנה מתום 6 חדשים לאחר שהוגש הדין וחשבון או מיום ששילם את התשלום כאמור, הכל לפי המאוחר יותר; פקיד השומה יתן תעודת אישור על הסכום שיש להחזירו, והחשב הכללי, משקיבל. את תעודת האישור, יביא לידי החזרת התשלום לפי התעודה. (ב) לא יוחזר לאדם תשלום לשנת מס שעליה לא מסר דו"ח, או הזניח למסרו, או שעליה נישום בסכום העולה על הסכום שבדו"ח שלו וקיבל הודעה על השומה שנערכה לו אותה שנה, אלא אם הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שאי-המסירה או ההזנחה למסור דו"ח אמיתי ונכון אין מקורן מרמה או מעשה או מחדל שבמזיד; אין הוראה זו תלה על סכומים שיש להחזירם לאחר השגה או ערעור. (ג) כל הרואה עצמו מקופח בהחלטתו של פקיד השומה בדבר הסכום שיש להחזירו לפי סעיף זה, תהיה לו אותה זכות לערעור על ההחלטה שהיתה לו אילו היה רואה עצמו מקופח בשומה שנעשתה לו.

ומדיבידנד]

(א) חבר בני-אדם תושב ישראל המשלם ריבית על איגרות חוב או דיבידנד על מניות ינכה מהם מס בשיעור של %25 וישלם לפקיד השומה, תוך שבוע ימים מיום ששולמו הריבית או הדיבידנד, את הסכומים שניכה ויצרף דין וחשבון עליהם; כן יתן עם התשלום למקבל הריבית או הדיבידנד תעודה שבה רשומים הסכומים ששולמו לו והמס שנוכה; בסעיף זה "מס" - למעט מס חברות. (ב) רשאי פקיד השומה להתיר, בכתב, שלא ינוכה מם או שינוכה פחות מ-25% אם היה סבור שהכנסתו של מקבל הריבית או הדיבידנד אינה חייבת במס, או שהמס עליה הוא פחות מ-25%. 155 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 (ג) היתה המדינה מקבלת ריבית או דיבידנד כאמור יחולו לגביה הוראות סעיף קטן (א) אך לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב). (ד) ניירות ערך נושאי ריבית, שהוצאו על ידי המדינה' על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או על ידי רשות מקומית - למעט ניירות ערך שהריבית עליהם פטורה ממס הכנסה - דינם כדין איגרות חוב והחובות המוטלות על חבר בני-אדם בסעיף קטן (א) יחולו לענין ניירות ערך אלה על האדם הממונה על תשלום הריבית עליהם. (ה) דין וחשבון שחכר בני-אדם חייב להג-שו לפי סעיף קטן (א) יוגש על ידי המנהל או פקיד ראשי אחר.

ניכה חכר בני-אדם מס לפי סעיף 161 (א) מריבית או מדיבידנד ואותם ריבית או דיבידנד או חלק מהם נכללים בהכנסתו של מקבלם, יקוזז המס שנוכה כנגד המס המוטל על הכנסתו; בסעיף זה "מס" - למעט מס חברות. ריבית ודיבידנד]

(א) אדם ששולם לו דיבידנד רגיל, שהוא חייב עליו כמס לפי פקווה זו' והוא מוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה. כי הדיבידנד שולם על ידי חברה שאינה תושבת ישראל וכי הכנסת החכרה שממנה שולם הדיבידנד (להלן - ההכנסה הנדונה) כוללת בתוכה הכנסה שעליה שילמה החברה מס לפי פקודה זו. בין בדרך ניכוי ובין בדרך אחרת (להלן - הכנסה ישראלית) - יהיה זכאי להקלה מן המס כשל חלק יחסי מן הדיבידנד' שהוא כחלק היחסי של ההכנסה הישראלית בכל ההכנסה הנדונה (להלן - הדיבידנד הישראלי). (ב) שיעור ההקלה יהיה כשיעורו של המס ששילמה החברה לפי פקודה זו' או כשיעור המס החל על הדיבידנד הישראלי כשהוא נחשב לשלב העליון של סולם הכנסתו של האדם, הכל לפי השיעור הקטן יותר. (ג) מי שניתנת לו הקלה לפי סעיף זה בשל דיבידנד ישראלי, יראו כהכנסתו שנתקבלה מאותו דיבידנד את סכום ההקלה ואת סכום הדיבידנד כאחד. (ד) כל הקלה הניתנת לפי סעיף זה יראוה לענין סעיף 201 כאילו היא מפחיתה את סכום המס המוטל לפי הפקודה בשל הדיבידנד הנדון. (ה) לענין סעיף זה' "דיבידנד רגיל" - דיבידנד על מניה שאינה מניית בכורה וכן אותו סכום דיבידנד על מניית בכורה שאינו משתלם לפי שיעור ברוטו למאה; "מניית בכורה" - מניה המקנה זכות לדיבידנד בשיעור ברוטו קבוע למאה עם זכות קדימה לפני כל דיבידנד על סוג אחר של מניות. בין שיש עמה גם זכות השתתפות נוספת ברווחים ובין שאין עמה זכות כזאת; "מס" - למעט מס חברות. הקלה ממס על דיבידנד של חברות-חוץ מהכנסה ישראלית

כל האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה או של הכנסה לפי סעיף 2 (5). או של כל הכנסה אחרת ששר האוצר' באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבעה לכך בצו' ינכה בשעת התשלום מן הסכום המשתלם מס כאופן ובשיעורים שנקבעו; הוראת זו חלה גם על המדינה. לנכות במקור]

הניכוי האמור יקוזז כנגד המס שיוטל על הכנסתו החייבת של מקבל ההכנסה כשנת המס שבה נעשה הניכוי או בשנת המס שלאחריה לפי ברירת פקיד השומה בשעת השומה או לפניה.

ניכה אדם מס לפי סעיף 164' חייב הוא לשלם לפקיד השומה במועד שנקבע בתקנות את סכום המס שניכה ולהגיש לו באותו מועד דו"ח כפי שנקבע. 156 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 פקיד השומה רשאי לשוס ניכויים

אדם שהוראות סעיף 164 חלות עליו ולא ניכה מס כאמור בו או לא מסר דו"ח כאמור בסעיף 166' או מסר דו"ח כאמור' אך לפקיד השומה יש טעמים סבירים להניח שהדו"ח אינו נכון - רשאי פקיד השומה לשום לפי מיטב שפיטתו את סכום המם שאותו אדם היה חייב לנכותו' ואין שומה זו פוטרת אותו אדם מכל אחריות אחרת לפי פקודה זו; דין שומה לפי סעיף זה בדין שומה לסי סעיף 145

החולק על נכונות השומה לפי סעיף 167 רשאי למסור תוך שבועיים לפקיד השומה השגה בכתב' והוראות סעיפים 158-150 יחולו כאילו הוגשה ההשגה לפי אותם סעיפים; סכום המס שנקבע לפי השומה בצו לפי סעיף 152 (ב) או בערעור לפי סעיף 153 ישולם תוך שבעה ימים מיום מסירת הודעת השומה, או מיום מתן הצו או פסק הדין, הכל לפי הענין- או במועד אחר שנקבע בתקנות. רשאי להיכנס לחצרים, לבדוק ולחקור]

(א) פקיד השומה' או כל עובד ציבורי שהורשה לכך על ידיו בכתב' רשאי להיכנס לחצריו של כל מעביד ולבדוק כל פנקסים, רשומות או תעודות אחרות' הנוגעות לניכויים לפי סימן זה' ורשאי הוא - אם ראה צורך בדבר כדי להבטיח קיומן של הוראות סעיף 161 או כל הוראה שהיא בענין אותם ניכויים, או כדי למנוע השתמטות מקיומן - לחקור את המעביד וכל מועבד; איך הוראת סעיף זה פוגעת בכללות סמכויותיהם של פקיד השומה או של עובד ציבורי כאמור' לפי פקודה זו. (ב) כל אדם הנחקר לפי הוראות סעיף קטן (א) וכל מעביד יתנו לאדם המבצע חקירה או בדיקה לפי הוראות אלה כל אפשרות לעשות זאת וישיבו תשובה מלאה ונאמנה על כל השאלות שנשאלו.

לתושב-חוץ]

(א) כל המשלם לאדם שאינו תושב ישראל' לו או לאחר בשבילו' כל הכנסה חייבת לפי פקודה זו, שאינה הכנסה שממנה נוכה מם לפי הסעיפים 161 ו-164 חייב לנכות מאותה הכנסה, בעת תשלומה' מס של 25 אגורות לכל לירה אם מקבל התשלום הוא יחיד' ומס בשיעור המוטל לפי הסעיפים 126 ו-127 אם מקבל התשלום הוא חבר בני-אדם, או שיעור אחר שיקבע להם פקיד השומה בהודעה בכתב, אך רשאי פקיד השומה להתיר את תשלום ההכנסה ללא ניכוי מס' אם הוכח להנחת דעתו' כי המס כבר שולם או ישולם בדרך אחרת. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם המשלם הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) והוא אחראי בעצמו לתשלום מס עליה לפי סעיפים 108- 115 חובת המנכה מתושב-חוץ 171, ניכה אדם מס לפי סעיף 170 (א) חייב הוא לשלם לפקיד השומה, תוך שבעה ימים מיום שניכה, את סכום המס שניכה ולהגיש לו דו"ח שבו יציין את שמו ומענו של האדם אשר לו או בשבילו שולמה ההכנסה.

סכום הניכוי לפי סעיף 170 יקוזז -לצרכי גביה -כנגד המס שיוטל על האדם שקיבל את ההכנסה האמורה. רשאי לשום את הניכוי]

אדם שחייב לפי הוראות סימן זה לנכות מס ולא ניכה את הסכום, כולו או מקצתו, או לא מסר דו"ח כאמור בסעיף 171 או מסר כאמור, אך לפקיד השומה יש טעמים סבירים להאמין כי הדו"ח אינו נכון, רשאי פקיד השומה לשום לפי מיטב שפיטתו את סכום המס שאותו אדם היה חייב לנכותו, ודין שומה לפי סעיף זה כדין שומה לפי סעיף 145; אין שומה זאת פוטרת אותו אדם מכל אחריות אחרת לפי הפקודה. 157 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

בסימן זה - "השנה הקובעת" - שנת המס האחרונה שלגביה נשומה הכנסת הנישום ביום עשרה במאי של שנת המס או לפניו, בין אם הוגשה השגה ובין אם לאו. הגדרות

כל יחיד חייב לשלם ביום העשירי של כל אחד מעשרת החדשים מאי עד פברואר של כל שנת מס' על חשבון המס לאותה שנה, מקדמה של 10% מסכום המס שנתחייב בו לשנה הקובעת; אולם אם הותר לאותו יחיד לחשב את הכנסתו לפי תקופה מיוחדת כאמור בסעיף 7' ישלם את המקדמה האמורה על חשבון המס לשנת המס שבה מסתיימת התקופה המיוחדת הכוללת בתוכה את מועד המקדמה האמורה.

(א) חבר בני-אדם חייב לשלם ב-10 ביוני; ב-10 בספטמבר' ב-10 בדצמבר וב-10 במרס של כל שנת מס על חשבון המס לאותה- שנה; מקדמה רבע שנתית של -25% מסכום המס שנתחייב בו לשנה הקובעת; :אולם אם הותר לו לחשב את הכנסתו לפי תקופה מיוחדת כאמור בסעיף 7, ישלם את המקדמה האמורה על חשבון המס לשנת המס שבה מסתיימת התקופה המיוחדת הכוללת בתוכה את מועד תשלום המקדמה האמורה. (ב) היתה השנה הקובעת שנת המס 1960 או כל שנת מס שלאחריה' ובאותה שנה חולק דיבידנד הניתן לניכוי לפי סעיף 127 (ב) (2)' יהיה סכום המקדמות הרבע שבתיות כסכום שהיה משתלם באותה שנה אלמלא חולק הדיבידנד. (ג) המס שחבר בני-אדם ניכה על פי סעיף 161 (א) מדיבידנד הניתן לניכוי לפי סעיף 127 (ב) (2) ושילמו לפקיד השומה' יראוהו כתשלום על חשבון המקדמות. בני-אדם]

סכום שנוכה בשנת המס במקור, לפי סעיפים 161 ו-170-164' מהכנסתו של הנישום באותה שנה' יראוהו כתשלום על חשבון המקדמות שאותו נישום חייב בהן לפי סעיפים 175 ו-176. ייזקף לחשבון מקדמה]

היה סכום המס לשנה הקובעת שנוי במחלוקת אך עולה על סכום המס שנקבע לאחרונה קביעה סופית' תחושב המקדמה לפי סכום המס לשנה הקובעת שאינו שנוי במחלוקת או לפי סכום המס שנקבע כאמור, הכל לפי הסכום הגדול יותר,- "קביעה סופית"' בסעיף זה - קביעה שאיננה ניתנת להשגה או לערעור. השנה הקובעת]

שר האוצר רשאי,' בצו, להגדיל את שיעור המקדמות לפי סימן זה, או להקטינו, וכן לשנות את תאריכי פרעונן; כן רשאי הוא לקבוע שיעורי מקדמות שונים לגבי שנים קובעות שונות' ובאישור ועדת הכספים של הכנטת - לגבי סוגים שונים של נישומים. לשנות שיעורים ומועדים]

פקיד השומה רשאי לפטור אדם ממקדמה לפי סימן זה, כולה או מקצתה, אם הוכח להנחת דעתו כי המס לשנת המם שבה משתלמת המקדמה' ושלגביה עשוי אותו נישום להיות חייב במס, יהיה פחות מן המס שהוא חייב בו בשנה הקובעת. רשאי לפטור]

נישום שהיתה לו הכנסה חייבת ולא נתחייב בתשלום. מס בעבר, ישלם את המקדמות לפי סעיפים 175 או 176' הכל לפי הענין, באחוזים מסכום המס המשוער שהלא עשוי' לפי אומדנו, להיות חייב בו לשנת המס על אותה הכנסה, ויגיש לפקיד השומה עם התשלום הרא- לא נישום] 158 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 שון הצהרה על המס המשוער האמור והצהרה נוספת כעבור ששה חדשים מעת הגשת ההצהרה הראשונה;- לא מסר הצהרות כאמור, או מסר הצהרות כאלה. ויש לפקיד השומה טעמים סכירים להאמין כי ההצהרות אינן נכונות, רשאי פקיד השומה לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום המקדמה שאותו נישום חייב לשלמו, ודין קביעה כאמור' לענין השגה וערעור כדין שומה לפי סעיף 145.

הגשת הדו"ח]

(א) חבר בני-אדם ישלם בעת שהוא מגיש את הדו"ח לפי סעיף 131' או את הדו"ח המשוער לפי סעיף 133, את סכום המס המגיע ממנו לפי אותו דו"ח. (ב) לגבי נישומים אחרים, למעט יחיד שלפחות 75% מהכנסתו היא הכנסה חייבת לפי סעיף 2 פסקאות (2) או (5), רשאי שר האוצר לקבוע; בצו, כי נישום שעליו חל אותו צו חייב לשלם, בעת שהוא מגיש את הדו"ח לפי סעיף 131 או את הדו"ח המשוער לפי סעיף 133, את סכום המס המגיע ממנו לפי אותו דו"ח. הודעת שומה]

נמסרה לאדם הודעת שומה לפי סעיף 149, חייב הוא, תוך 15 יום מיום מסירת הודעת השומה, לשלם את יתרת המם המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש השגה לפי סעיף 150 - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת. השגה]

נמסרה לאדם הודעת שומה מתוקנת לפי סעיף 152 (א), או צו לפי סעיף 152 (ב), חייב הוא, תוך 15 יום מיום מסירת ההודעה או הצו, לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיהם - ואם הגיש ערעור לפי סעיף 153 - את יתרת המס שאינה שנויה כמחלוקת.

לאחר פסק-דין]

נמסרה לאדם החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 156 או החלטת בית המשפט העליון לפי סעיף. 157, יחולו הוראות אלה: (1) שילם הנישום יותר מדי, יוחדר לו סכום העודף בצורוף ריבית כפי שקבע בית המשפט; (2) שילם,הנישום פחות מדי, תשולם היתרה תוך 15 יום מיום מסירת ההחלטה בצירוף ריבית כפי שקבע בית המשפט. מיעדי תשלומים]

פקיד השומה רשאי, אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך, להאריך את המועדים לתשלום המס, כולו או מקצתו, הנקבעים לפי סימן ב' או את המועדים-לתשלום המקדמה, כולה או מקצתה' לפי סימן אי, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהנישום ישלם לתקופת הדחיה ריבית של %9 לשנה. על יהרה לאחר השגה]

על היתרות כאמור בסעיפים 183 ו-184 ישלם הנישום ריבית של 9% לשנה, שלא תעלה בסך הכל על %1/2 4מסכום כל היתרה, החל מתום 30-יום לאחר המיועדים שנקבעו להגשת הדין וחשבון על פי הסעיפים 132 ו-133. 159 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

(א) לא הגיש אדם דו"ח במועד שנקבע בסעיף 132 או במועד אחר שנקבע במקרה של דחיה לפי סעיף 133 רשאי פקיד השומר, להטיל עליו כעד כל חודש של פיגור קנס של 3 אחוזים מסכום המס לשנת המס האחרונה- שלגביה הוא נתחייב בתשלום מס. לפי סעיף 145; לא היה אותו אדם חייב במס בשנת מס קודמת' רשאי פקיר השומה להטיל עליו בעד כל חודש של פיגור קנס של 50 לירות. (ב) אדם שהוטל עליו קנס לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן התברר כי סכום הקנס ששולם עולה על %25 מסכום המס שהוא חייב לאותה שנת מס' יוחזר לו העודף. הגשת דו"ח]

תשלום קנס לפי סעיף 188 (א) לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם לפי פקודה זו; ובלבד שאדם שהוגשה נגדו תביעה פלילית על-אי הגשת דו"ח לא יחוייב בתשלום קנס לפי סעיף 188 (א) על אותה עבירה' ואם שילם קנס כאמור - יוחזר לו. שמורה]

(א) לא שילם אדם סכום שהוא חייב לשלם לפי פקודה זו במועד שנקבע, יווסף עליו קנס בשיעור של 1% מסכום הפיגור לכל 15 ימים של פיגור. (ב) קנס שהוטל לפי סעיף זה לא יראוהו כחלק של המס ששולם לענין תביעת הקלה לפי כל הוראה מהוראות- פקודה זו. בתשלום]

(א) בסעיף זה' "גרעון - הסכום שבו עודף המס-שנישום חייב בו על המם שהוא חייב על פי הדו"ח שלו לפי סעיף 131' או סכום המס שנקבע לפי סעיף 145 (ב) אם לא הגיש דו"ח כאמור, הכל לפי הענין. (ב) נישום שלגביו נקבע גרעון העולה על 25% מהמס שהוא חייב בו, ולפקיד השומה יש טעמים סבירים להאמין, כי הגרעון לא היה מתהווה' אילולא התרשל הנישום ללא הצדק סביר בדו"ח שמסר על הכנסתו או באי מסירת דו"ח' יווסף לסכום המס שהנישום חייב בו קנס השווה - (1) ל-10% מסכום הגרעון, אם לאותו נישום לא נקבע בעבר קנס על גרעון; (2) ל-15% מסכום הגרעון, אם לאותו נישום כבר נקבע קנס על גרעון פעם אחת; (3) ל-25% מסכום הגרעון אם לאותו נישום -כבר נקבע קנם על גרעון יותר מפעם אחת. (ג) היו לנציב או למי שהוסמך לכך על-ידיו טעמים סבירים להאמין, כי הגרעון נוצר במזיד ומתוך כוונת הנישום להתחמק מתשלום מס' יווסף לסכום המס שאותו נישום חייב בו' כפל הקנסות הנקובים בסעיף קטן (ב). (ד) לענין סעיפים 152-149 דין הוספת קנס על גרעון לפי סעיף זה כדין שומה, אלא. שבבירור ההשגה -אם הוגשה -יוועץ פקיד השומה בועדה שנתמנתה לפי סעיף 146.

הנציב רשאי להקטין את שיעור הריבית לפי סעיף 133 ולפי הסעיפים 186 ו-187 ואת סכום הקנס לפי סעיפים 188 ו-190 או לוותר על הריבית או על הקנס לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור שגרם לחובת התשלום לא נגרם על ידי מעשה או מחדל התלויים ברצונו של הנישום. להקטין ריבית או קנס] 160 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 פקיד השומה רשאי לאכוף תשלום

כל סכום שאדם חייב לשלם לפי פקודה זו' רשאי פקיד השומה לאכוף תשלומו לפי ההוראות שלהלן, או לפי פקודת המסים (גביה)21' והוראות אותה פקודה' חוץ מסעיף 12 שבה' יחולו על גביית מס הכנסה כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה; אלא שאם פקיד השומה איננו מושל המחוז' ישלח פקיד השומה למושל המחוז שבו יושב הנישום, או שבו הוא עוסק בעסקו' תעודה בחתימת פקיד השומה ובה יפורש סכום הפיגורים במס הכנסה המגיע מאת הנישום, ומושל המחוז' משקיבל את התעודה' יאכוף את התשלום לפי הוראות פקודת המסים (גביה) החלות על גביית מס הכנסה כאמור. , במקרים מיוחדים]

(א) היתה לפקיד השומה סיבה לחשוש, כי המס על הכנסה פלונית לא ייגבה משום שיש בדעתו של אדם פלוני לצאת מישראל' או מחמת סיבה אחרת' רשאי הוא - (1) אם ככר נשום אותו אדם לענין אותה הכנסה - לדרוש בהודעה בכתב' שהאדם יתן מיד ערובה' כדי הנחת דעתו של פקיד השומה' לתשלום המס שנשום: (2) אם עדיין לא נשום האדם כאמור - לשום אותו לפי סכום ההכנסה שעליה נמסר הדו"ח' ואם לא מסר אותו אדם דו"ח או שמסר ואינו מניח את דעתו של פקיד השומה. - לפי סכום סביר בעיני פקיד השומה; (3) אם עדיין לא היה האדם חייב למסור דו"ח על אותה הכנסה - לדרוש ממנו בהודעה בכתב לערוך מיד דו"ח ולאחר מכן יהא פקיד השומה רשאי לפעול לפי האמור בפסקה (2). (ב) שומה שנערכה לפי סעיף קטן (א) (2) ימסור פקיד השומה הודעה עליה וכל מס שנשום לפי אותה שומה ישולם מיד עם מסירת ההודעה. (ג) לא שילם הנישום את המס או לא נתן את הערובה לפי סעיף קטן (א) (1), רשאי בית המשפט המוסמך על פי בקשת פקיד השומה' לתת צו' אף שלא בפני הנישום - (1) על עיכוב יציאתו מהארץ; (2) על עיקול רכושו. (ד) נישום ששילם את המס או נתן ערובה לפי סעיף זה זכאי להגיש השגה וערעור לפי הסעיפים 158-150 והסכום ששילם יתוקן לפי התוצאות. פקיד השומה]

מס יכול להיות נתבע ונפרע עם כל ההוצאות מאת האדם החייב בו על ידי פקיד השומה בשמו הרשמי בבית משפט מוסמך, כאילו היה חוב לממשלת ישראל ויכול שיהא נתבע ונפרע על ידיו בדרכים שנקבעו בסעיף 193.

להסכם]

(א) משהודיע שר האוצר בצו' כי נעשה הסכם כמפורש בצו עם מדינה פלונית ליתן הקלה ממסי-כפל לענין מס הכנסה וכל מס אחר כיוצא בו המוטלים לפי דיני אותה מדינה (להלן - מדינה גומלת)' וכי מן המועיל הוא שיינתן להסכם זה תוקף בישראל - יהא תוקף להסכם (להלן - ההסכם) לענין מס הכנסה' על אף האמור בכל חיקוק. (ב) צו שניתן לפי סעיף זה עשוי להיות מופקע בצו מאוחר ממנו. 21 חוקי א"י, כרך ב', פרק קל''ו, עמ' 1674. 161 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

משניתן תוקף להסכם כאמור בסעיף 196 לא תמנע חובת הסודיות לפי סעיף 234 מלגלות לפקיד מורשה של המדינה הגומלת כל ידיעה שיש לגלותה לפי ההסכם. כשיש הסכם]

שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראותיו של הסכם. סמכות להתקין תקנות

בסימן זה - "מס הכנסה" - למעט מס--חברות; "מסי-ישראל" - מס הכנסה ומס חברות; "מסי-חוץ" -מסים המשתלמים במדינה גומלת ולפי ההסכם ניתן לזכות בהם חשבון מסי ישראל שעל אותה הכנסה.

מקום שלפי ההסכם יש לזכות חשבון מסי-ישראל שעל הכנסה פלונית במסי-חוץ (להלן - זיכוי), יחולו, לענין קביעת סכום הזיכוי' הוראות סימן זה. מסי-כפל]

סכום מסי-ישראל שעל הכנסה יופחת בסכום הזיכוי, אך לא יזוכו מסי-ישראל לשנת מס פלונית, אלא אם היה האדם שהכנסתו חייבת באותם מסים תושב באותה שנת מס, והקלה הניתנת לפי -סעיף 163 בשל הדיבידנד יראוה כמפחיתה את סכום המס שעל אותו דיבידנד. יופחת-מסכום המס]

היה ההסכם מתיר לזכות מס חברות ומס הכנסה' ישמש סכום הזיכוי תחילה להפחית את מס החברות שעל אותה הכנסה' ובמידה שאין להשתמש בכולו למטרה זו - ישמש להפחית את מס ההכנסה, שעליה: התיר ההסכם זיכוי מס הכנסה בלבד, יפורש סעיף 201 כאילו היה כתוב בו "מס הכנסה" במקום "מסי-ישראל". קודם לזיכוי מס הכנסה]

סכום הזיכוי למס הברות שעל הכנסה פלונית לא יעלה על סכום מס החברות שאותה חברה חייבת בו על אותה הכנסה. למס חברות]

(א) סכום הזיכוי למס הכנסה שעל הכנסה פלונית לא יעלה על סכום המס לפי אחוז המס הממוצע שהיה משתלם על אותה הכנסה כשהיא מחושבת לפי הפקודה. (ב) "אחוז 'המס הממוצע"' לענין סעיף זה - השבר היוצא מחילוק סכום המס המוטל לפני הזיכוי על כלל ההכנסה של אדם לסכום כלל הכנסתו. למס הכנסה]

סך כל הזיכוי למס הכנסה שניתן לאדם לשבת מס פלונית לפי כל ההסכמים לא יעלה על סך כל מס ההכנסה שאותו אדם חייב בו לאותה שנה' להוציא מס המשתלם על ידיו לפי הוראות הסעיפים 115-108 ו-173-170, הכל לפי התחולה; אין הוראת סעיף זה גורעת מהוראת סעיף 204. מס הכנסה]

(א) כשבאים להתיר זיכוי חשבון מסי-ישראל שעל הכנסה פלונית, תחושב ההכנסה' לענין מסי-ישראל' לפי כללים אלה: (1) לא יותר כל ניכוי ממנה בשל מסי-חוץ, בין שעל אותה הכנסה ובין שעל הכנסה אחרת; (2) היו מסי-ישראל שיש להטיל תלויים בסכום שנתקבל בישראל' יוגדל הסכום הזה בסכום המתאים של מסי-החוץ שעל אותה הכנסה; ההכנסה לענין זיכוי] 162 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 (3) מקום שההכנסה כוללת דיבידנד, ולענין הזיכוי צריך לפי ההסכם להביא בחשבון את מסי-החוץ על אותו דיבידנד שאינם מוטלים במישרין או בדרך ניכוי - יוגדל סכום ההכנסה בסכום מסי-החוץ האמורים; (4) היה הסכום של מסי-החוץ שעל ההכנסה עולים על סכום הזיכוי הניתן בשלהם למסי-ישראל' ינוכה, העודף מסכום ההכנסה. (ב) פסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א) (אך לא פסקאות (3) ו-(4) שבו) יחולו על חישוב כלל ההכנסה לשם קביעת שיעור המס הממוצע האמור בסעיף 204, והן יחולו על החישוב לגבי כל ההכנסות שעליהן ניתן זיכוי לפי ההסכמים. מס דיבידנד במקרים מיוחדים]

מקום שההסכם קובע לגבי סוגים מסויימים של דיבידנדים - הם ולא סוגים אחרים - כי מסי-חוץ שאינם מוטלים עליהם במישרין או בדרך ניכוי יבואו בחשבון לענין זיכוי מסי-ישראל שעליהם, ושולם דיבידנד שאיננו מן הסוגים המסויימים כאמור - הרי אם הדיבידנד שולם לחברה שיש לה שליטה ישירה או עקיפה על מחצית לפחות של כוח ההצבעה בחברה המשלמת את הדיבידנד, יותר הזיכוי, כאילו היה הדיבידנד מאותם הסוגים המסויימים.

לא יינתן זיכוי לפי ההסכם למסי-ישראל שעל הכנסתו של אדם בשנת מס פלונית' אם ביקש האדם שלא יינתן זיכוי להכנסתו באותה שנה. תביעה לזיכוי]

הביעה לזיכוי תוגש לא יאוחר משנתיים לאחר תום שנת המס: במקרה של חילוקי דעות בדבר סכום הזיכוי' נתונה לתובע זכות השגה וערעור כדרך שהיא נתונה לגבי שומה. הזיכוי]

נמצא שסכום הזיכוי נקבע ביתר או בחסר' בעקבות שינוי שחל בסכום המס המשתלם בישראל או בחוץ לארץ - כל הוראה שבכל חיקוק' המגבילה את הזמן לעריכת שומה או לתביעת הקלה' לא תחול על שומה או על תביעה הנובעת מן השינוי' אם נערכה לא יאוחר מתום שנתיים לאחר השומות והשינויים ושאר החלטות' בישראל או בחוץ לארץ, שיש להן חשיבות לגבי השאלה אם יש זיכוי ומהו.

בסימן זה - "הקלת מסי כפל" - כל זיכוי בשל מס הכנסה בחוץ לארץ, שהותר לענין מס הכנסה לפי פקודה זו, מכוח הסכם לפי סעיף 196 וכל הקלה לפי סעיף 214' לרבות כל זיכוי או הקלה שהובאו בחשבון בקביעת השיעור הישראלי הנקי המוטל על דיבידנדים שנתקבלו; "שיעור ההקלה" - השיעור שהוא עודף שיעור המס המנוכה מן הדיבידנד על השיעור הישראלי הנקי. קיזוז ועל החזרה]

היה המס המשתלם על ידי חברה מושפע מהקלת מסי כפל, יופחת - לפי הכללים שלהלן - הסכום שיש לקזזו לפי סעיף 163 או להחזירו לפי סעיף 160' בשל המס שניכתה החברה מדיבידנד ששילמה' ואלה הכללים: (1) אם מקבל הדיבידנד איננו חייב במס עליו' תהא ההפחתה בסכום השווה למס שעל הדיבידנד הגלום מחושב לפי שיעור ההקלה החלה. עליו; (2) אם שיעור המס החל על המקבל בשל הדיבידנד הוא פחות משיעור ההקלה החלה עליו' תהא ההפחתה סכום השווה למס שעל הדיבידנד הגלום מחושב לפי השווה להפרש שבין שני השיעורים. 163 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

לענין סעיף 212 - (1) מקום שההכנסה כוללת דיבידנד אחד כאמור בסעיף 212, יראו אותו כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה; (2) מקום שההכנסה כוללת דיבידנדים אחדים כאמור, יראו כל דיבידנד ששיעורו הישראלי הנקי נמוך משל חברו כשלב גבוה ממנו בסולם ההכנסה; (3) מקום שהמם על דיבידנד מוטל בשיעורים שונים על חלקיו השונים, או מקום שהמס מוטל על חלק אחד של הדיבידנד ואינו מוטל על חלק אחר - יראו כל חלק שונה כדיבידנד נפרד. דיבידנד בסולם ההכנסה]

(א) שו האוצר רשאי ליתן הקלת מסי כפל להכנסה של תושב ישראל שמקורה בחוץ לארץ והוטל עליה במקור מס הכנסה או מס, דומה לו באפיו, על ידי שיפטור את ההכנסה מתשלום המס כולו או מקצתו, כפי שיפורש בצו. (ב) הוראות סעיף זה אינן גורעות מן הסמכויות לפי סעיף 196. הקלת מסי כפל על הכנסת-חוץ של תושב

אדם שעבר על פקודה זו או על תקנה שהותקנה לפיה, ולא נקבע לאותה עבירה עונש מפורש אחר, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות או שני הענשים כאחד. עליהן עונש מפורש]

אדם אשר בלי סיבה מספקת, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 2000 לירות' או שני הענשים כאחד, ואלו הן: (1) לא קיים דרישה הכלולה בהודעה שניתנה לו לפי פקודה זו; (2) לא התייצב' כפי שנדרש לכך בהודעה לפי פקודה זו, או שהתייצב אך לא השיב לשאלה שנשאל כדין; (3) סירב לקבל הודעה שנשלחה לו לפי פקודה זו; (4) לא הגיש במועדו דין וחשבון לפי הסעיפים 132 או 133; (5) לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות הנציב שניתנו על פי סעיף 130 (א); (6) השמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין השומה. מסויימות וכו']

אדם אשר ללא הצדק סביר ערך דו"ח לא נכון, מתוך שהשמיט הכנסה כלשהי שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דו"ח, או מתוך שרשם אותה בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל ענין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 3000 לירות וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו"ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה היתה להיקבע' אילו נתקבלו הדו"ח או הידיעות כנכונים, או שני הענשים כאחד. לא נכונים]

מי שלא ניכה מס שהיה עליו לנכות על-פי הסעיפים 161 או 164, וכן מי שקיבל הכנסת עבודה או הכנסה לפי סעיף 2 (5) בידעו שלא בוכה ממנה מס לפי אותם סעיפים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 1000 לירות ופי שנים מסך כל הסכומים שלא נוכו, או שני הענשים כאחד. 164 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 אי-העברת מס שגובה

מי שניכה מס על פי סעיפים 161 או 164 ובלי הצדק סביר לא שילמו לפקיד השומה כאמור באותם סעיפים, דינו -מאסר שנה או קנ6 3000 לירות ופי שנים מסך כל הניכויים האמורים או שני הענשים כאחד. מרמה וכו' 220, אדם אשר במזיד' בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס' עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר ארבע שנים- או קנס 10000 לירות ופי אחד וחצי מסכום ההכנסה שהעלים או שהתכוון להעלים, או שני הענשים כאחד; ואלו הן: (1) השמיט מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה כדו"ח; (2) מסר בדו"ח -על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות: (3) השיב תשובה. כוזבת, בעל פה או בכתב' על שאלה שנשאלה' או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה: (4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה, לזייף. פנקסי חשבונות או רשומות: (5) השתמש בכל מרמה' ערמה או תחבולה' או הרשה להשתמש בהן.

אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 220-215' רשאי הנציב' בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל על אותה עבירה, ואם עשה כן - ייפסק כל הליך נגדו על אותה עבירה' ואם היה עצור עליה - ישוחרר.

(א) מי שהואשם בעבירה לפי סעיף 216 (4) עליו הראיה שאין הוא חייב במסירת דו''ח. (ב) מי שהואשם בעבירה לפי סעיף 216 (6) עליו הראיה שהמסמכים שהשמיד או הסתיר אין להם ערך לענין השומה. (ג) מי שחלות עליו הוראות הסעיפים 161 ו-164 והואשם בעבירה לפי הסעיפים.218 או 219 עליו הראיה שקיים את ההוראות האמורות. 223.מי שהואשם בעבירה על שהשמיט הכנסה או על רישומה במסר לפי סעיף 217 יראוה כאילו הוכחה לכאורה אשמתו -בעבירה'- אם הוכח אחת מאלה: (1) הוצאות הבית או הוצאות פרטיות שהוצאו בשנת המם עלו על ההכנסה שעליה הגיש דו"ח לפקיד השומה: (2) הונו' או הונם של אשתו או של ילדיו שלמטה מגיל 26' גדל בסכום העולה על סכום ההכנסה שעליה הגיש דו"ח לפקיד השומה. לעריכת דו-ח]

מי שסייע לאחר לערוך דו"ח, הודעה או מסמך אחר לצורך פקודה .זו, כשהוא יודע שאותו דו"ח' הודעה או מסמך כולל ידיעה לא נכונה, או אדם שהתייצב כנציגו של נישום ומסר ידיעה לצורך פקודה זו כשהוא יודע שאינה נכונה' יראוהו' לענין המעייפים 217-215 ו-220 כאילו עשה את הדברים האמורים.

לא תוגש תביעה פלילית לפי פקודה זו כעבור שש שנים משנת המס שבה נעברה העבירה, ובמקרה של עבירה על הוראות מעיף 220 - כעבור עשר שנים משנת המס שבה נעברה העבירה. 165 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

פתיחת הליכים להטלת עובש, קנס או מאסר לפי הפקודה, או הטלתם לפיס' אינה פוטרת אדם מן החיוב לשלם מס שנתחייב בו או שהוא עשוי להתחייב בו. אינם פוטרים מתשלום מס]

שר המשטרה רשאי להסמיך פקיד שומה לערוך חקירות בקשר לעבירות על פקודה זו; פקיד שומה שהוסמך כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה על פי פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)22' והוראות אותה פקודה יחולו על חקירה כאמור' בשינויים המחוייבים לפי הענין.

הוראות פקודה זו לא ישפיעו על כל הליך פלילי לפי חוק אחר. חוקים אחרים שמורים

לביצוע הפקודה כראוי רשאי שר האוצר למנות נציב' פקידי שומה ופקידים אחרים או בני אדם אחרים, הכל לפי הצורך. מבצעת]

סמכויותיו של פקיד השומה יהיו נתונות גם לנציב.

הממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה' או המועסק בביצועה' חייב לראות כל תעודה' ידיעה, דו"ח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו' כדבר שבסוד ושבמהימנות אישית ולנהוג בהם על דרך זו.

מי שנתמנה לפי הוראות הפקודה, או מי שמועסק בביצועה' לא יידרש להראות לבית משפט כל דו"ח' תעודה או שומה, או לגלות לבית המשפט או להודיע לו, כל דבר שהגיע לידיעתו אגב מילוי תפקידו לפי הפקודה' אלא במידה שדרוש לעשות כן להפעלת הוראות הפקודה או מתוך כוונה לתבוע לדין על עבירה שנעברה במס הכנסה' או תוך כדי בירור תביעה כאמור. לא יידרש לגלות סוד]

(א) שר האוצר רשאי לפרסם בדרך ובמקום שיקבע' רשימה של כל הנישומים, ובה יפורש סכום ההכנסה החייבת של כל אחד מהם, לשנת מס פלונית, כפי שנמסר בדו"ח שהגיש, או כפי שנקבע על ידי פקיד השומה או על ידי בית המשפט, הכל לפי הענין. ואם חל שינוי ברשימה האמורה - עקב השגה או ערעורי שהוגשו על ידי הנישום - תתוקן הרשי- מה, לפי בקשת הנישום בהתאם לכך; כל אדם רשאי כמועדים ובמקומות שנקבעו, לעיין ברשימה שפורסמה כאמור ובן לקבל, תמורת אגרד, שנקבעה, העתק מאושר מהרשימה, כולה או מקצתה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת' להימנע מלכלול סוג מסויים של נישומים ברשימת הנישומים שתפורסם כאמור. נישומים]

מי שבחזקתו או בשליטתו תעודות' ידיעות' דוחו'ית, רשימות שומה או העתקן המתיי- חסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו, והוא מסר בכל עת שהיא או ניסה למסור ידיעה כאמור' או משהו מתכנם של המסמכים לאדם ששר האוצר לא הרשהו למסור לו' או שמסר אותם שלא לצורך פקודה זו' דינו - מאסר ששה חדשים, או קנס מאה לירות. סוד הכנסה .]

(א) הוראה בדין המחייבת למסור ידיעות על רכושו או הכנסתו של אדם אחר, לא תחול על מי שממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה או המועסק בביצועה, מלבד אם נאמר כך במפורש בפקודה זו. מסירת ידיעות] 22 חוקי א"י, כרך א', פרק ל"ד, עמ' 439 166 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 (ב) על אף האמור בסעיף זה מותר לגלות למוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, את סכום ההכנסה של נישום כפי שנמסר בדין וחשבון שהגיש, או כפי שנקבע על ידי פקיד השומה או על ידי בית המשפט. נציג]

(א) לא ייוצג נישום על ידי חברה. (ב) הנציב רשאי לתת הוראות האוסרות לתקופה שיקבע הופעתו של אדם בתור נציגו של הנישום, אם אותו אדם אינו ראוי' לדעתו של הנציב' לשמש נציג או אם אותו אדם התנהג התנהגות בלתי הוגנת בכל ענין הנוגע לפקודה זו' ובלבד שהוראה לפי סעיף קטן זה לא תינתן לפני שניתנה -לאותו אדם הזדמנות להשמיע דבריו לפני הנציב; אולם מי שהופעתו נאסרה כאמור' רשאי לערור, תוך 30 יום מיום מתן ההוראה' לפני ועדה שמינה שר האוצר בהודעה שפורסמה ברשומות. (ג) הנציב לא יאסור הופעתו של עורך דין, של רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, תשט"ו- 1955 23, או של אדם הראוי לערוך בקורת על פנקסי אגודה שיתופית לפי סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות 24. הודעות]

(א) כל הודעה שפקיד השומה חייב למסרה לפי פקודה זו תהא חתומה בידו או בידי אדם או בני אדם שמינה לכך, וכל הודעה שחתימה כאמור מודפסת או כתובה עליה כהלכה היא הודעה בת-תוקף, אלא שכל הודעה שבכתב לפי פקודה זו שבה נדרש אדם להמציא לפקיד השומה פרטים, או הודעה לפי פקודה זו שבה נדרשת התייצבותם של אדם או של עד לפני פקיד השומה, תהא חתומה בידו של פקיד השומה או של אדם שהרשהו לכך כהלכה. (ב) חתימה שעל גבי הודעה הנחזית כחתימתו של אדם שנתמנה לכך, יראוה ובחתימתו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(א) הודעה ניתנת להמציאה לאדם בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען עסקו או מענו הפרטי כפי שהם ידועים לאחרונה; נשלחה בדואר רשום, יראוה כהודעה שהומצאה ביום הששי שלאחר יום המשלוח, אם נשלחה לבני-אדם בישראל, או למחרת היום שבו היתה ההודעה מגיעה על ידי הדואר בדרך הרגילה' אם נשלחה לבני-אדם שמחוץ לישראל' ולהוכחת המצאה בדרך זו דיה הוכחה שהמכתב המכיל את ההודעה נשלח כראוי ומעון כראוי. (ב) הודעה שנשלחה כאמור- בסעיף קטן (א) והנמען סירב לקבלה' יראוה כאילו הומצאה כדין. דואר]

כל דו"ח, ידיעות נוספות ומכתבים שבעקבותיהם ותשלומי מם לפי הוראות פקודה זו מותר לשלוח אותם לפקיד השומה פטורים מבולי דואר במעטפות מסומנות ב"מס הכנסה".

(א) בחישוב סכום הכנסה חייבת יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר. (ב) בחישוב סכום מס שנקבע לנישום לפי הפקודה יוגדל או יופחת כל סכום למחצית הלירה הקרובה ביותר.

שנת מס תצויין במספר שנת- הלוח שבה מתחילה שנת המס. 24 חוקי א''י, כרך א'. פרק ס"ד, עמ' 336.] 167 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

מקום שפקודת המסחר עם האויב' 1939 25, או חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 26, או כל דין אחר הדן במסחר עם האויב או עם נפקדים, משפיעים על אדם או על הכנסה או על נכס. יחולו ההוראות שבתוספת. השפעת דיני המסחר עם האויב או עם נפקדים 24:5. שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פקודה זו.' ובכלל זה' במיוחד* תקנות בדבר - (0 טפסים של דוחו"ת, תביעות, הצהרות .והודעות לפי פקודה זו; (י) ניכויו ותשלומו במקור של מס על גמולות וקיצבאות המשתלמות מאוצר המדינה' על הכנסת עבודה או על הכנסה לפי סעיף 2(5); (3) כל ענין שהפקודה מסמיכה לקבוע בו. תקנית]

שר האוצר רשאי' בצו הטעון אישור הכנסת בדרך החלטה' לשנות את שיעורי הניכויים והזיכויים הנקובים בפקודה זו. סמכות לשנות ניכויים וזיכויים

בתוספת זו - "האפוטרופוס" - הממונה על נכסי האויב שנתמנה לפי סעיף 2 לפקודת המסחר עם האויב' 1939, או האפוטרופוס על נכסי נפקדים כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950; "דיני המסחר עם האויב" - פקודת המסחר עם האויב' 1939' אי חוק נכסי נפקדים, תש"י- 1950' או כל דין אחר הנוגע למסחר עם האויב' או עם נפקדים, וכל מקום שמדובר בתוספת זו על כסף או נכס או הכנסה שקיבל הממונה או שהם בידו - לרבות כסף ונכס או הכנסה המוחזקים לפקודתו; "נכס" - כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת המסחר עם האויב' 1939' או נכס נפקד כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950; "נכס חסום" - כסף או נכס שבידי האפוטרופוס; "הכנסה חסומה" - הכנסה המשתלמת לאפוטרופוס ושהיתה נכללת בהכנסתו החייבת של. אדם לשנת מס פלונית' אילולא דיני המסחר עם האויב. ו"בעל הכנסה" - אדם כאמור.

הכנסה חסומה יראו כהכנסתו החייבת של בעל ההכנסה, ואפשר לשום את האפוטרופוס בשל אותה הכנסה, כדרך שהיה נישום בעל ההכנסה אילו היתה נכללת בהכנסתו החייבת לאותה שנה. חסומה]

נישום האפוטרופוס לפי סעיף 2 לתוספת' בשל הכנסה חסומה' או קיבל הכנסה חסומה ששולמה בניכוי מס' והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה' שבעל ההכנסה החסומה היה זכאי לפי תביעתו להקלה מן המס, אילולא דיני המסחר עם האויב - תוענק זכות זו גם לאפוטרופוס אם בדרך של החזרת תשלום ואם בדרך אחרת. האפוטרופוס להקלות]

היה פקיד השומה סבור' לפי ידיעות שבידו' שהכנסתו החייבת של יחיד פלוני בעל הכנסה' היתה צריכה לכלול 'הכנסה שאינה חסומה' רשאי-פקיד השומה לשום אותו אדם בשל אותה הכנסה שאינה חסומה ללא הודעת שומה. בעל הכנסה]

מס שנשום בו האפוטרופוס לפי סעיף 2 לתוספת בשל הכנסה חסומה' ישלם האפוט- רופוס בעצמו או על ידי אחר' מתוך כספי בעל ההכנסה שבידו. 25 ע"ר 1930, תוס' 1 מס' 923, עמ' 79. 26 ס"ח 37. תש"י, עמ' 86. לקלס מס שעל הכנסה חסומה] 168 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961 חובת האפוטרופוס לשלם כל מס המגיע מבעל הכנסה חסומה

מתוך כספי יחיד בעל הכנסה שבידי האפוטרופוס ישלם האפוטרופוס-אם אין הוראה אחרת מפורשת בתוספת זו - כל מס המגיע על פי דרישת פקיד השומה' מאותו יחיד לכל שנת שומה או שנת מס' וכל סכום ששולם כאמור יראוהו כאילו שולם על ידי אותו יחיד; בדרישה כאמור, רשאי פקיד .השומה לכלול גם סכום שהשומה בנוגע אליו עדיין משמשת. או עשויה לשמש, נושא להשגה או לערעור. שחרור הכנסות]

שחרר האפוטרופוס לאדם או לטובתו או לבא כוחו החוקי כל אשר בידו שאותו אדם היה זכאי לו אילולא דיני המסחר עם האויב' הרי לאחר מכן - (1) יראו כל הכנסה משוחררת כאמור - כאילו היא של האדם אשר לצרכי פקודה זו היתה הכנסתו אילולא אותם הדינים; (2) יראו כל מס ששילם האפוטרופוס בדרך ניכוי או בדרך אחרת' בשל אותה הכנסה - כאילו שולם על ידי האדם האמור ויראו כל הקלה שניתנה לאפוט- רופוס בשל אותה הכנסה - כאילו ניתנה לאדם האמור; (3) האדם האמור או בא כוחו יהא רשאי להגיש השגות וערעורים על השומה שנשום בה האפוטרופוס בשל אותה הכנסה כאילו נשום הוא. ששוחרר אחראי לשומה שלפני השחרור]

אפוטרופוס שנשום לפי הוראות תוספת זו' ולפני השומה או לאחריה, שילם או העביר או שחרר את ההכנסה או הלקה לאדם אחר' או הרשה לעשות כך, יהא אותו חלק מן המס שיש לשלמו לפי השומה ואין האפוטרופוס יכול לשלמו לפי הוראות תוספת זו - חוב המגיע למדינה מאת האדם שרואים אותו כבעל אותה הכנסה לפי סעיף 7 לתוספת. אר בא כוחו החוקי' אם היה זה מקרה שסעיף זה חל עליו' או מן האדם אשר לו שולמה או הועברה או שוחררה ההכנסה' ואותו חלק ייפרע לפי זה והאפוטרופוס יחדל מהיות אחראי למס. בזמן]

על אף ההגבלות שבפקודה זו לעריכת שומה' להשגות ולערעורים, מותר לערוך שומות לפי הסעיפים 2 ו-4 לתוספת בכל עת לפני התאריך שקבע שר האוצר, ולהגיש השגה וערעור על שומה כאמור ותביעה להקלה ממס, בכל עת לפני אותו תאריך. בחזקת בעל הכנפה]

חזקה היא לענין הסעיפים 4-2 לתוספת - זולת אם הוכח היפוכו של דבר - שמאז השלישי בספטמבר 1939 לא חל שום דבר שהיה בו כדי להחליף בעל הכנסה חסומה או בעל נכס חסום ובכל שומה לפי סעיף 2 לתוספת יפורש שמו של בעל ההכנסה. שנצמחה וטרם שולמה]

מקום שהכנסה ממקור פלוני בשנה פלונית היתה צריכה להשתלם לאפוטרופוס' אילולא העובדה שמאותו מקור לא היתד, באותה שנה כל הכנסה מצויה לתשלום, אבל הכנסה זו היתה בכל זאת חייכת במס אילולא דיני המסחר עם האויב. יחולו הוראות התוספת כאילו היתה הכנסה מאותו מקור מצויה לתשלום אותה שנה ונשתלמה לאפוטרופוס.

הוראות תוספת זו יחולו על שנת השומה המתחילה באחד באפריל 1947, ועל כל שנות השומה ושנות המס שלאחריה. פנחס רוזן שר המשפטים 169 ספר החוקים 6 ט' באייר התשכ"א 25.04.1961

לוח השוואה לסעיפי הנופח החדש כנוסח הישן בנוסח החדש בנוסח הישן בנוסח החדש בנוסח הישן בנוסח החדש בנוסח הישן בנוסח החדש 63(ו) 63(ז) 63(ר.) 43א(ה)(ו) 43א(ז) 64(1)(א)(ג) 63א 64(1)(ב) 72)(1)(4) 72)5( 72)6( 73(1) הגדרות 73(1) 73(2) 73(3) 73(4) 73(5) 73(6) 73(7)(8)(9) 73(10)- 73(11) 73(12) 73(13) 74(2)(ד) 74(1) 74(2) 74(א) 78(2) 78(1) 79א 79ב(1) 79ב(2) 79ג 79ד 80א 4(1) 4(2) 4(3) 4(4) 4(5)(6) 45א 54(1)(3) 54(2) 81א 81ב 82א

29א 29ב 29ג 29ד 30א 30ב 30ג 43(1)-(4) 43א(א) 43א(ב)(ג) 43א(י) 43א(ח) 47(2)(3) 47(1). 48א 45ב 55א 59(1) 59(2) 59(3) 59(4)(5) 60(1) 60(2)-(4) 60(5) 60(6) 60(7) 60(8) 48(1) 48(2) 48(3) 48(4) 48(4) סיפה 48(5)(6) 42(1)(2) 42(3) 42(4) 42(5) 62(1) 62(2) 62(3) 62(4) 62(5) 62(6) , 62 (7) 62(8) 63(א)(ב.) 63(ג) 63(ד) 147, 166- 178, 19א(2)(ד) 19א(2)(ה) 19? 19ג 52א 23(1) 23(2)(2א) 23(3) 8(ב) 20(1) 20(2)(3) 20(4) 20(5> 26(5)(6)(7) 26(1)(א)-(ג) 26(1) תנאי (ב) 26(2) 26(3) 26(4) 24 סיפה, 25(2)(א) 24 רישה 25(1)(2)(ב) 28א 5א(1) 5א(2) 5א(7) 5א(8) 5א(12) 5א(6) 5א(5) 5א(3)(א) 5א(3)(ב) 5א(3)(ג) 5א(4) 5א(11) 5א(13)(א) 5א(13(ב)(ג) 5א(9) 5א(10) 5א(14) 10ב 35(1) 35(1) סיפה 35(2) 35(3) 35(4) 35(6) 35(7) 35(5) 120, 5(1) 5(2) 5(3) 5(4) 5(1)(ו) סיפה (5)(6) 8 (א)-(י)(ל)-(פ) 8ב(1) 8ב(2) 8ב(3) 8ב(4) 8ב(5) 11(1)(א)-(ח) (י)(יי)(כ) 11(5)(6)(7) 11(1) תנאי (1) 11(4) 11(1)(ט) 11(1)(ט)(11) 11)(1)(ט)(111) 11(1) תנאי (11) 11(1)תנאי(11) המשך 11(1) תנאי(11) סיפה 11(1א) 13(1)(2) 13(3) 11(2) 11(3) 14א 14ב 15א 15 ב 15ג 15ד 15ו 15ה 15ז 16א 16ד 16ב 19(א) 19(ב)(1) 19(ב)(2( 19(ב)(1) 19(ב)(1) 19(ג) 19א(1)(3) 19א(2) 19א(2)(א) 19א(2)(ב) 19א(2)(ג) 50(א) 50(ב)

לוח השוואה לסעיפי הנוסח הישן בנוסח החדש בנופת הישן בנוסח החדש בנוסח הישן בנוסח החדש בנוסח הישן בנוסח החרש הישן] 42(1)(2) 42(3) 42(4) 42(5) 43א(א) 43א(ב)(ג) 43א(ד) 43א(ה) (ו) 43א(ז) 43א(ח) 45א 45ב 47(1) 47(2)(3) 48(1) 48(2) 48(3) 48(4) 48(4) סיסי. 48(5)(6) 48א 52א 54(1)(3) 54(2) 55א 59(1) 59(2) 59(3) 54(ב) 19א(2)(ג) 19א(2)(ד) 19א(2)(ה) 19א(3) 19ב 19ג 20(1) 20(2)(3) 20(4) 20(5) 23(1) 23(2)(2א) 23(3) 24 רישה 24 סיפה 25(1) 25(2)(א) 25(2)(ב) 26(1)(א)-(נ) 26(1)תנאי(ב) 26(2) 26(3) 26(4) 26(5)(6)(7) 28א 29א 29ב 29ג 29ר 30א 30נ 30ג 35(1) 35(1) סיפה 35(2) 35(3) 35(4) 35(5) 35(6) 35(7) 17(9) 17(10) 50(א) ר 51 ה 52 50ב 54(א) 11(1)(ס) 11(1)(ט)(11) 11(1)(ט)(1|1) 11(1)(י) 11(1)(כ) תנאי(1) תנאי (11) תנאי (11) המשך תנאי (11) סיפר. 11(1א> 11(2) 11(3) 11(4) 11)(5)(6)(7) 13)1()2( 13)3( 14א 14 ב 15א 15נ 15ג 15ד 15ה 15ו 15ז 16א 16נ 16ג 16ד 19(א) 19(ב)(1) 19(ב)(1)המק 19(ב)(1)סיפ 19(ב)(2) 19(ג) 19א(1) 19א(2) 19א(2)(א) 19א(2)(ב) הושמט 8(א) 8(ב) 8(ג) 17(1)-(8) 4(1) 4(2) 4(3) 4(4) 4(5)(6) 5(1) 5(1 )(ו) סיפה 5(2) 5(3) 5(4) 5(5) 5(6) 5א(1) 5א(2) 5א(3)(א) 5א(3)(ב) 5א(3)(ג) 5א(4) 5א(5) , 5א(6) 5א(7) 5א(8) 5א(9) 5א(10) 5א(11) 5א(12) 5א(13)(א) 5א(13)(ב)(ג) 5א(14) 8(א)-(י)(ל)-(פ) 8(כ) 8ב(1) 8ב(2) 8ב(3) 8ב(4) 8ב(5) 10נ 11(1)(א)-(ח)

לוח השוואה לסעיפי הנוסח הישן בנוסח החד'*

בנוסח הישן . 78(1) 78(2) 79א 79ב(1) 79ב(2) 79ג 79ד 30א 81א 81ב 82א

בנוסח החדש בנוסח הישן 73(1)הגדרות 73(2) 73(3) 73(4) 73(5) 73(6) 73(7)(8)(9) 73(10) 73(11) 73(12) 73(13) 74(1) 74(2) 74(2)(ד) 74א בנוסח החדש בנוסח הישן 63(ג) 63(ל) 63(ה) 63(0 63(ז) 63א 64(1)09(0 64(1)(ב) 72(1)(4) 72(5) 72(6) 73(1) בנוסח .החדש בנוסח הישן 59(4)(5) 60(1) 60(2)-(4) 60(5) 60(6) 60(7) 60(8) 62(1) 62(2) 62(3) 62(4) 62(5) 62(6) 62(7) 62(8) 63(א)(ב)