Translation Notice — This is an English translation of a Hebrew law and may contain inaccuracies. In any dispute or legal matter, the original Hebrew text as published in Reshumot (ספר החוקים) is the sole authoritative and legally binding version.
Torts Ordinance [New Version]
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
Chapter A: Interpretation
Interpretation According to English Legal Principles
Subject to the Interpretation Ordinance, this Ordinance shall be interpreted according to the principles of legal interpretation accepted in England, and expressions used therein shall be presumed — insofar as is consistent with the context and in the absence of an express provision to the contrary — to have the meaning attributed to their counterparts in English law, and shall be interpreted accordingly.
Definitions
In this Ordinance —
"parents" — includes grandparents and step-parents;
"animal" — includes birds, fish, insects and reptiles;
"wild animal" — any animal that is not customarily kept confined or under human control in Israel;
"child" — includes a grandchild, a step-child, a foetus, an illegitimate child, or an adopted child; and in drawing an inference as to family relationship included, pursuant to the provisions of this Ordinance, in the definitions of "parents" and "child", an illegitimate child and an adopted child shall be regarded as the lawful issue of the child's mother and of the person known as the child's father, or of the child's adopter, as the case may be;
"movable property" — an inanimate object or an animal, including money, fruit of trees and vines, grain, vegetables and other crops, and water, whether severed or attached to the soil;
"employer" — one who has, in his relations with another person, complete control over the manner in which that other person performs work for him, while he himself is not subject to similar authority with respect to that work, and "employee" means one whose work is subject to such control; however, a person who is in the service of the State or of a local authority or of another person shall not be regarded as the employer or employee of another person in that same service;
"real property" — land, trees, houses, buildings and walls or other structures;
"damage" — loss of life, loss of property, comfort, physical well-being or reputation, or diminution thereof, and any other loss or risk of a similar nature;
"pecuniary loss" — actual loss or expense assessable in money and in respect of which particulars can be provided;
"property" — real property or movable property;
"defendant" — includes a defendant in a counterclaim or cross-action;
"injury" — unlawful interference with a legal right;
"plaintiff" — includes a plaintiff in a counterclaim or cross-action;
"action" — any civil proceeding before a court, including set-off and counterclaim;
"occupier" — a person who lawfully occupies real property, or who is entitled as against the owner of the real property to take possession thereof or to use it, and, in the absence of such a person — the owner of the real property.
Torts and the Right to Remedy
The matters enumerated hereafter in this Ordinance are Torts, and subject to the provisions of the Ordinance — every person injured or damaged by a tort committed in Israel shall be entitled to the remedy specified in the Ordinance from the person who committed the tort or who is liable therefor.
Trivial Act
An act shall not be regarded as a tort if, were it to recur, it would not be capable of creating a claim to an adverse right, and a person of ordinary intelligence and temperament would not, in the circumstances in question, have cause to complain thereof.
Voluntary Assumption of Risk
Act Done Pursuant to Statute
In an action brought in respect of a tort other than negligence, it shall be a defence that the act or omission complained of was done pursuant to and in accordance with the provisions of a statute.
Public Officer
Judicial Authority
A person who is himself a court or tribunal or a member thereof, or who lawfully performs the duties of such a person, and any other person exercising judicial functions, including an arbitrator — no action shall lie against such person for a tort committed in the performance of his judicial function.
Minor
Corporation
A corporation shall not recover damages in respect of a tort unless the tort caused it damage.
Joint Tortfeasors
Where each of two or more persons is liable under the provisions of this Ordinance in respect of a particular act, and the act is a tort, they shall be jointly liable for that act as joint tortfeasors and may be sued therefor jointly and severally.
Liability of One Who Participates and Incites
For the purposes of this Ordinance, a person who participates, assists, advises or induces an act or omission that has been or is about to be done by another person, or who commands, authorises or ratifies such act or omission, shall be liable therefor.
Liability of Employer
however —
Liability of Principal
For the purposes of this Ordinance, a person who engages an agent, who is not his employee, to perform an act or a class of acts on his behalf, shall be liable for anything done by the agent in the execution of that act or class of acts and in the manner of their execution.
Liability of Contracting Party
For the purposes of this Ordinance, a person who makes a Contract with another person who is not his employee or agent, for the performance of a particular act on his behalf, shall not be liable for a tort arising in the course of the performance of that act; this provision shall not apply in any of the following cases:
Preservation of Personal Liability
The provisions of Sections 12, 14 and 15 do not derogate from the liability of any person for an act done by him, and the provisions of Section 13 do not derogate from the liability of the employee for an act done by him.
Knowledge of Agent or Employee
Wherever under this Ordinance knowledge is required to be pleaded or proved, the knowledge of an agent or employee shall be regarded as the knowledge of the principal or employer, provided that the knowledge was acquired by the agent while acting on behalf of the principal, or by the employee in the course of his employment, in relation to the matter or thing in respect of which the knowledge is required.
Spouses
Cause of Action — Survival on Death
Insolvent Estate
Where an insolvent Estate is subject to an action under Section 19, any liability in respect of the cause of action shall be regarded as a provable debt against the Estate, notwithstanding that by its nature it is a claim for unliquidated damages not arising from a Contract or promise or from breach of Trust.
Bankruptcy
Notwithstanding the provisions of the Bankruptcy Ordinance 1936, a person who has been declared bankrupt may be a Plaintiff and a Defendant in Torts. However, no action in Torts shall be brought for the benefit of or against the Estate of a bankrupt; provided that —
[in Torts]
No Assignment
The right to a remedy in Torts, as well as liability therefor, is not assignable except by operation of law.
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →Chapter C: Torts
Division A: Assault
Assault
Special Defence
In an action for Assault, it shall be a defence for the Defendant if —
269 Book of Laws 10 19 Nisan 5728 / 17.04.1968
Liability of Principal or Employer for Assault
Notwithstanding anything contained in this Ordinance, a principal or employer shall not be liable for an Assault committed by his agent or employee, unless he expressly authorised or ratified the Assault.
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
torts
negligence
nezakin
damages
civil wrong
tort
בכפוף לפקודת הפרשנות 1 תתפרש פקודה זו לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקו- בלים באנגליה, וביטויים המשמשים בה -חזקה היא-ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת - שמשמעותם כמשמעות הנודעת למקביליהם כמשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו.
בפקודה זו - ''הורים" - לרבות הורי הורים והורים חורגים; "חיה" - לרבות צפרים, דגים, חרקים וזחלים; "חיית בר" - כל חיה שכנוהג בישראל אין מחזיקים אותה כלואה או בפיקוחו של אדם: "ילד" - לרבות נכד, ילד הורג, עובר, ילד שלא-מנישואין, או ילד מאומץ; ובהסקת מסקנה בדבר קירבה משפחתית' הכלולה לפי הוראות פקודה זו בהגדרות הביטויים "הורים" ו"ילד"' יראו את הנולד שלא-מנישואין ואת המאומץ כצאצא כשר של אמו ושל הידוע כאביו או של מאמצו' הכל לפי הענין; "מיטלטלין" - דומם או חיה' לרבות כסף, פרי עצים וגפנים, דגנים, ירקות ויבולים אחרים ומים, בין בתלוש ובין במחובר; "מעביד" - מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו' ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה. ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר - לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות; "מקרקעין" - קרקע' עצים, בתים, בנינים וקירות או מבנים אחרים; "נזק" -אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב' או חיסור מהם, וכל אבדן או הימור כיוצאים באלה; "נזק ממון" - הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים; ''נכס" - מקרקעין או מיטלטלין; "נתבע" - לרבות נתבע בתביעה-שכנגד או בתובענה-שכנגד; "פגיעה"-נגיעה שלא כדין בוכות משפטית; ''תובע" - לרבות תובע בתביעה-שכנגד או בתובענה-שכנגד; "תובענה" - כל הלין אזרחי לפני בית משפט. לרבות קיזוז ותביעה-שכנגד: "חופש" - אדם החופש מקרקעין כדין. או הזכאי כלפי בעל המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאץ אדם כאמור - בעל המקרקעין. הגדרות . ע"ר 1944, תוס' 1 מס' 1380, עמק 93 ; ס"ח, תשי"ב, עמ' 340; תשט"ו, עמ' 51; תשט"ז, עמ' 78; תשי"ח, עמ' 114; תש"ך, עמ' 48; תשכ"ג, עמ' 76; תשכ"ה, עמ' 244, 245. 1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 1, עמ' 2. 266 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968 פרק, ב': זכויות וחבויות כנזיקין לתרומה]
הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות' ובכפוף להוראות הפקודה - כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה,
לא יראו כעוולה מעשה. שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת' ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך.
(א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו. . ''. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על. עוולה הנובעת מאי-מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע מכוח חיקוק. (ג) ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל מרצונו לחשוף. עצמו או רכושו למצב זה.
בתובענה שהוגשה על עוולה' חוץ מרשלנות' תהא הגנה שהמעשה או המחדל שמת- לוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן.
(א) עובד ציבורי אחראי לכל עוולה שעשה' ואם ייתבע לדין על כך, ייתבע אישית; אולם, בלי לגרוע מכוחן של הוראות סעיפים 6 ו-8 תהא לעובד הגנה בכל תובענה שאינה על רשלנות' אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין או שעשהו בתום לב כסבור שהוא פועל כתחום סמכותו כדין. (כ) עובד ציבורי לא יהיה אחראי לכל עוולה שנעשתה על ידי שלוח שמינה הוא או על ידי עובד ציבורי אחר, אלא אם הרשה או אישרר את העוולה כמפורש.
אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם. או שהוא ממלא כדין חובו- תיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר-לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה כמילוי תפקידו השיפוטי.
(א) לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים. (ב) מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול לתבוע על עוולה' ובכפוף לסעיף קטן (א) - להיתבע עליה: אולם אין להגיש בגדו תובענה על עוולה הנובעת. במישרין או בעקיפין. מחוזה שעשה.
תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק.
היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו' על מעשה פלוני. והמעשה הוא עוולה' יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד., משתף ומשדל]
לענין פקודה זו. המשתף עצמו. מסייע. מייעץ או מפתה למעשה או למחדל. שגעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו. או מצווה. מרשה או מאשרר אותם. יהא הב עליהם. 267 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968
(א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו - (1) אם הרשה או אישרר את המעשה; (2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו; , אולם - (א) מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו' אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד; (ב) מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו. לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו זו. (ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד' אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד. (ג) לענין סעיף זה' מעשה - לרבות מחדל. מעביד]
לענין פקודה זו' המעסיק שלוח' שאיננו עובדו' בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שכה הוא מבצע אותם.
לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר' שאיננו עובדו או שלוחו' על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה: (1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו,- (2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק; (3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; (4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; (5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין. בעל חוזה]
האמור בסעיפים 12 ' 14 ו-15 אינו גורע מחבותו של שום אדם על מעשה שעשה והאמור בסעיף 13 אינו גורע מחבותו של העובד על מעשה שעשה.
כל מקום שלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה' יראו ידיעתו של שלוח או עובד כידיעתו של שולחו או מעבידו' ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא פועל למען שולחו' או על ידי העובד תוך כדי עבודתי לגבי הענין או הדבר שעליהם נדרשת הידיעה. או עובד]
(א) לא תוגש תובענה של בן-זוג או של נציג עזבונו נגד בן-זוגו או נגד נציג עזבונו כשל עוולה שנעשתה לפני נישואיהם או כל עוד נישואיהם שרידים. (ב) אין בן-זוג חב על עוולה שעשה בן-זוגו אלא לפי הוראות סעיפים ת עד 16.
(א) נפטר אדם -כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו' יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו' הכל לפי הענין. (ב) היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את העילה גרם למותו. יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבץ מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם לעזבון עקב המוות. אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה. (ג) נסבל נזק על ידי מעשה או מחדל שהיו משמשים עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר לפני הנזק או בשעת הנזק. יראו, לענין פקודה זו, את עילת התובענה עילת הביעה] 268 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968 שהיתה קיימת נגדו בשל המעשה או המחדל אילו נפטר אחרי הנזק' כאילו היתה קיימת נגדו לפני שנפטר. (ד) הזכויות הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר באות להוסיף על הזכויות הנתונות לתלויים בנפטר לפי פקודה זו או כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.
עזבון חדל פרעון שניתן להגיש נגדו תובענה לפי סעיף 19' יראו כל חבות בשל עילת התובענה כאילו היא חוב כר-הוכחה נגד העזבון אף שלפי טבעה היא דרישה לדמי נזק בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה או מהבטחה או מהפרת נאמנות.
על אף האמור בפקודת פשיטת רגל. 1936 2, יכול פושט רגל להיות תובע ונתבע על עוולה. אן לא תוגש תובענה על עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם; ואולם - (1) הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי פושט רגל תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו: (2) פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל לפני מתן צו כינוס נכסים יהא גיתן להוכחה בפשיטת רגל; (3) סעיף זה כפוף להוראות סעיף 19. בנזיקין]
הזכות לתרופה בשל עוולה' וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין.
(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא. ובמתכוון. נגד גופו של אדם על ידי הכאה. נגיעה. הזזה או בכל דרך אחרת. בין במישרין ובין בעקיפין. שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית' וכן נסיון או איום, על ידי מעשה ווו על ידי תנועה. להשתמש ככוח כאמור נגד גופו של אדם. כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח. מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו. (ב) "שימוש בכוח"' לענין סעיף זה - לרבות שימוש בחום' באור' בחשמל" בגאז. כריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם כמידה שיש בה להזיק.
כתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם - (1) עשה את המעשה כדי להגן על עצמו או על אדם אחר מפני שימוש בכוח שלא כדין מצד התובע, וכמעשהו זה לא חרג ממידת הנחיצות הסבירה לאותה מטרה, והיחס בין הנזק שגרם לתובע בתקיפה זו לבין הנזק שרצה למנוע לא היה בלתי סביר: (2) השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע את התובע מהיכנס שלא כדין למקרקעין. או כדי להרחיקו מהם אחרי שנכנס אליהם. או שהה בהם. שלא כדין והכל כשהנתבע היה תופשם או פעל מכוחו של תופשם; ואולם אם נכנס התובע. או גיסה להיכנס. למקרקעין שלא בכוח. תנאי להגנה הוא שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא להיכנס לשם. או לצאת משם אחרי שנכנס' ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום; 269 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968 (3) השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על החזקתו כמיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או כדי להשיבם מידי התובע שלקח אותם ממנו, או עיכב אותם בידו, שלא כדין; ואולם אם לקח התובע. או ניסה לקחת. את המיטלטלין שלא בכוח, תנאי הוא להגנה שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא לקחת אותם, או להחזירם לו לאחר שלקחם- ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלוט; (4) עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע. או סיוע כדין לבצע. צו מעצר או חיפוש. צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אס היה פגם בהם או בנתינתם: (0 התובע לא היה שפוי כדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהש- תמש בו הנתבע היה. או נראה שהיה' כמידת הנחיצות הסבירה להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים, והשימוש בו היה בתום לב ובלי זדון; (6) הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא-הגנה לישראל, והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין: (7) הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של התובע. או שהיחס שלו אל התובע דומה לשל הורו או אפוטרופסו או מורהו. והוא ייסר את התובע . במידת הנחיצות הסבירה למען ייטיב דרכו; (8) עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה כידו לקבל את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות החן לא היה כידי התובע לציין אח הסכמתו או שהאדם הממונה עליו כדין לא היה כידו להסכים מטעמו. ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת התובע מחייבת שלא לדתות את המעשה.
על אף האמור כפקודה זו. לא יהיה שולח או מעביד אחראי לתקיפה שתקף שלוחו או עובדו, אלא אם כמפורש התיר את התקיפה או אישרר אותה.
כליאת שוא היא שלילת חירותו של אדם שלילה מוחלטת ושלא כדין. למשך זמן כלשהו' באמצעים פיסיים או על ידי הופעה בבעל סמכות.
בתובענה שהוגשה על כליאת שוא תהא הגנה לנתבע אם- 0) עשה את מעשהו חון כדי ביצוע. או סיוע כדין לבצע. צו מעצר או חיפוש. צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך. ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם נהם או בנתינתם; (2) התובע היה נתון במשמורת כדין לפי הוראות חיקוק; (0 התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו ושלילת חירותו היתה, או נראה שהיתה, נחוצה באופן סביר להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים ובוצעה כתום לב וכלי זדון; (4) המעשה שהתובע מתלונן עליו זדה מעשה' שהאדם שעשהו היה צפוי לעונש לפי הוראות חיקוק אילולא עשהו; 270 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968 (5) הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא-הגנה לישראל והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין-, (6) הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של התובע' או שהיחס שלו אל התובע יומה לשל הורו או אפוטרופסו או מורהו, והוא שלל מהתובע את חירותו שלילה ארעית בלבד לזמן שהיה נחוץ באופן סביר למען ייטיב דרכו.
(בוטל)
במקרקעין]
הסגת גבול במקרקעין היא כביסה למקרקעין שלא כדין. או היזק או הפרעה כידי אדם למקרקעין שלא כדין: אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין - על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין . במיטלטלין]
הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת נבול כמיטלטלין אלא אס סכל על ידי כך נזק ממון, ל י ... ו
בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במיטלטלין - על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין. לזכות בעלות או החזקה]
טעות בנוגע לבעלות או לזכות החזקה, ואפילו טעות בתום לב, וכן כוונה לגמול לטובת הבעל האמיתי. אינן הצדק להפרעה בנכסיו של אחר; אולם - (1) המוביל טובין. או כל המקבל עליו הובלתם או שמירתם של טובין כשירות ציבורי. איננו מסיג גבול על ידן שהוא.מטפל בטובין בדרך הרגילה של אותו שירות ורק לפי הוראתו ומטעמו של אדם שמסו לו את הטובין לשם כך מתוך הנחה בתום לב שמוסר הטובין זכאי לטפל בהם; (2) פועל או עובד איננו מסיג גבול על ידי שהוא מטפל בנכס בדרך הרגילה של עבודתו ובדרך שהורשה על ידי מעבידו והוא מניח בתום לב שמעבידו זכאי להרשות לו דרך זו של טיפול. הסגת גבול]
טענת זכות לטפל בנכם או למנוע אדם אחר מטפל בו. היא בלבד איננה הסגת גבול.
(בוטל)
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות. או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות. או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות. או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט כאותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור כיחס לאדם אחר. שלגביו יש לו כאותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג. הרי זו רשלנות. והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה. 271 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968
החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס' כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף. כל אדם]
(א) החובה האמורה בסעיפים 35 ו-36 אינה חלה על בעל מקרקעין או על התופש אותם, לענין מצבם, תחזוקתם ותיקונם של המקרקעין, כלפי בר-רשות גרידא, שהוא או נכס שלו נמצאים שם, ואין הבעל או התופש חייבים אלא להזהירו מפני סכנה נסתרת במקר- קעין, שקיומה ידוע להם או שחזקה עליהם שקיומה ידוע להם. (ב) "בר-רשות גרידא"' לענין סעיף זה - אדם הנכנס כדין למקרקעין, שלא אגב עסק שתופש המקרקעין מעונין בו או שלא לשם ביצוע כדין של חובה ציבורית לפי הוראות חיקוק או לפי הוראה אחרת' לרבות אורח של תופש המקרקעין שלא על מנת לקבל פרס. למקרקעין .]
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה' או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו' וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה. ברשלנות לגבי דברים מסובנים]
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש' וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש' או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה' התרשלות שיחוב עליה. ברשלנות לגבי אש]
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה: (1) הנזק נגרם על ידי חיית-בר, או על ידי חיה שאינה חיית-בר אלא שהנתבע ידע' או חזקה עליו שידע, כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק; (2) הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה התרשלות שיחוב עליה. ברשלנות לגבי חיה]
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק' וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו' ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה. חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו
מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית' כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור' או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל. מיטרד לציבור 43* לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא - (1) על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, לשם מתן ציווי: (2) על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון. לציבור] 272 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968 מיטרד ליחיד
(א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקר- קעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHH jHHjHHjHHjHHjHHjHHPd/ /P/ /P/Pl // P PlPl PPlPlPl PlPlPPlPl PlPl Pl P P lPl P PlPlI IP l P P lIP l P lIP? IPlP PlPl Pl Pl P P l P PlPlPPlPlPl P PlPl PPlPlPl Pl PlPlPl PlPl PPlPlPl אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים כעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור שמש.
בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי חתה או הסכם המחייבים אח התובע ופועלים לטובת הנתבע,
בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך כלבד שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעין הנדונים. אחרים]
הוראות הסעיפים 42 עד 46 באות להוסיף על ההוראות בנוגע למיטרד שנקבעו ככל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.
אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת' מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וסיכם של המקרקעין. לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהגו ברציפות מאור זה - שלא לסי תנאי חוזה או הסכם- לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה. י.י י . . עיכוב גבס שלו כדין
עיכוב שלא כדין הוא מניעה מיטלטלין שלא כדין מאדם הזכאי להחזיק בתם מיד. כדין.]
בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין רשאי בית המשפט' לפי הנסיבות. לצוות על החזרת הנכס המעוכב' בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור. 32. גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע' על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת.
בתובענה שהתשת על גזל תהא הגנה לנתבע, אם קנה את המיטלטלין בתום לב בשוק חפשי. מאדם הנוהג לעסוק כאותו שוק במיטלטלין מסוגם של המיטלטלין שנגזלו לפ- הטענה, או אם קנה אותם בתום לב בחנות שבה נוהגים למכור אותו סוג מיטלטלין, מבעל החנות או משלוחו. אינה הגנה]
כתובענה שהוגשה על גזל לא יוכל הנתבע לשם הגבה להעלות, נגד האדם הזכאי להחזיק כמיטלטלין מיד, את זכותו של אדם שלישי.
כתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הגזלה. בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה כפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור. 273 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968
תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש' כשלא איכפת למציג אם אמת היא או .כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור' אלא אם היה מכוון להטעות את התובע אף הטעה אותו. והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון.
אין להגיש תובענה על היצג כאמור בסעיף 56' שנעשתה בנוגע לאפיו של אדם, להתנהגותו' לאשראי שלו' לבשרו' למלאכתו או לעיסוקו' כדי להשיג בשבילו אשראי' כסף או טובין, אלא אם היה ההיצג בכתב חתום בידי הנתבע עצמו. על תרמית מסויימת]
(א) שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון בין בעל פה וכין בדרך אחרת' בנוגע לעסקו של אדם, למשלח ידו' למקצועו' או לטובין שלו או לזכות קנין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון. (כ) "פרסום"' לענין סעיף זה - במשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 3. שקר מפגיע
(בוטל)
נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל - למעשה' ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת - של הליך נפל' נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק' וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.
(בוטל)
(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי' אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון. (ב) לענין סעיף זה' היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה' ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה. גרם הפרת חוזה שלא כדין
(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר' וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין 3 ס"ח 464, תשכ"ה, עמ' 240. 274 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968 האדם האהר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת כפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו. (ב) לענץ סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני' אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לסוכתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.
''אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו' או שהם עוולה כשיש בצדם נזק' או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו' ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה: (1) הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל' שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה: (2) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק; - (3) הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה' והוא שניזוק' לאחד שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו' או הרשה לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק או להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של הדברים היה עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם.
נתבע שגרם לנזק באשמו' אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או. להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק.
מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזק באשמם, אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהניאה לידי גשמו של התובע' רשאי בית המשפט להגדיל את הפיצויים שהנתבע היה חייב גם התובע לנזק באשמו. מהו]
אשמו של פלוני. לענין סעיפים 64 עד 65- לרבות אשמו של אדם שאותו פלוני אחראי לו'. והוא כשאין משמעות אחרת מתחייבת מן ההקשר.
(א) סבל אדם נזק. מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר. לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור כזד. אין כוחו יפה להכשיל. הגנה הנובעת מחתה' ואם חל על התביעה חתה או דין המגבילים את החבות, לא ייפרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור. (ב) הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א). יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול להיפרע אילולא אשמו. (ג) הוראות הסעיפים 11 ו-83 יחולו כל אימת שנמצאו שנים או יותר חבים לפי סעיף קטן (א) על נזק שנגרם לאדם. או שהיו חכים אילו נתבעו לדין. שגרם מוות]
מת אדם עקב אשמו שלו ושל אחר. ואילו הוגשה תובענה לטובת העזבון לפי סעיף 19 היה בית המשפט מפחית את הפיצויים לפי סעיף 68 (א), הרי אם תוגש תובענה לטובת התלויים באותו אדם לפי סעיף 78 יופחתו הפיצויים בשיעור יחסי.
בכל מקרה שחל עליו סעיף 68 (א) ואחד מבני האשם פוטר עצמו מחבותו כלפי בר- אשם מלתי או בא-כוחו החוקי. בהסתמך על דין התיישנות' לא יהיה זכאי להיפרע מאותו פלוני או מבא-כוחו פיצויים או השתתפות מכוח הסעיף האמור. 275 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968
כל בית משפט אזרחי יהא מוסמך כתחומי שיפוטו ליתן תרופה לעוולה על פי פקודה זו' בכפוף להוראות כל דין חקוק החל על אותו בית משפט, ורשאי הוא ליתן ציווי בשל עוולה גם כשלא נתבעו או לא נפסקו פיצויים או סעד אחר. מוסמך ליתן תרופה]
ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא-תעשה' לשעה או לתמיד.
בית המשפט לא יתן ציווי לשעה אלא אם ראה להנחת דעתו' על פי תצהיר או בדרך אחרת' כי קיימת שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה; או אי אפשר, לעשות מלוא הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה.
בית המשפט לא יתן ציווי' אם הוא סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום. כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע' אך רשאי הוא לפסוק פיצויים. ציווי]
הוראות סעיפים 72 עד 74 באות להוסיף על סמכויות בתי המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע מהן.
פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו: אלא שאם - (1) סבל התובע נזק' יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע; (2) סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו.
(א) בכפוף להוראות סעיפים 85-83' אדם שנפרע פיצויים או סעד אחר בשל עוולה' ומי שתובע באמצעות אדם כאמור או מכוחו' לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה. (ב) לא ייפרע אדם פיצויים או סעד אחר בשל עוולה אם יש בה גם הפרת חוזה או הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה' ובית משפט, בית דין או בורר כבר פסק פיצויים בעד הפרה זו לאותו אדם או למי שמכוחו הוא תובע. (ג) לא ייפרע אדם פיצויים בעד הפרת חוזה או בעד הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה' אם אותה הפרה היא גם עוולה ובית משפט כבר פסק בשל אותה עוולה פיצויים או סעד אחר לאותו אדם או למי שבאמצעותו או מכוחו הוא תובע. פעם אחת בלבד]
גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה - יהיו בן זוגו' הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה. לפיצויים]
תובענה לפיצויים לפי סעיף 78 תוגש על ידי מבצע הצוואה' או מנהל העזבון, או היורשים של המת' לטובת בן זוגו' הורו וילדו' או לטובת אלה מהם שעודם בחיים: אם תוך ששה חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור - כל מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה נשם כולם או בשם מקצתם. הזכאי להגיש תובענה 80, בתובענה לפי סעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע' והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה' או עתידים לסבול אותו למעשה' ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע' יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר. 276 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968 סכומים שלא יחושבו
בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון - (1) סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה ביטוח; (2) סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת. - מביטוח לאומי
(א) המבוטח לפי חלק ב' לחוק הביטוח הלאומי' תשי"ד-1953* (להלן בפרק זה- החוק), לרבות התלוי בו כאמור בסעיף 22 (ב) לחוק' שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד' וגם לגימלה לפי חלק ב' לחוק - תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה. (ב) לענין סעיף זה - ''גימלה" - השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי חלק בי לחוק, לרבות תמורת דמי פגיעה המשתלמת לסי סעיף 38 לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או. מחדל של העובד, או שלא ניתנה כגלל בחירה בגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה לפי סעיף 49 (כ) לחוק בדבר היוון קיצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גימלאות בעין כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף קטן זה; "מעביד" - החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח' לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו. (ג) בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) לא יראו, לענין סעיף 70 לחוק. את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות למוסד לביטוח לאומי. .- במעוולים יחד]
(א) סבל אדם נזק עקב עוולה - אין פסק הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד. (ב) הוגשו בשל נזק אחד על ידי האדם שסבל אותו או לטובת עזבונו' כן זוגו' הורו או ילדו' תובענות אחדות נגד מעוולים החבים על אותו נזק' אם כמעוולים יחד ואם באופן. אחר - סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים שנפסק בפסק הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור' או כפי ששונה בערעור, ובכל אחת מן התובענות. זולת זו שניתן בה פסק דין ראשון כאמור' לא יהיה התובע זכאי להוצאות' אלא אם סבור בית המשפט שהיה יסוד סביר להגיש את התובענה; היה פסק הדין הראשון נגד מעביד כמשמעותו בסעיף 82 ובנסיבות המפורטות בו' יבוא לענין סעיף קטן זה במקום סכום הפיצויים שבפסק הדין הראשון הסכום שהיו פוסקים אילולא סעיף 82. מעווליט]
(א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב. או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק' אם כמעוול יחד ואם באופן אחר' אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות. (ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית . המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לסטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא. 85.- '-עוולה'*' בסעיפים 83 ו-84 - בין אם היא עבירה פלילית ובין אם לאו. והאמור בהם אינו בא להשפיע על הליך סלילי בשל מעשה שלא כדין או לעשות אכיף כל הסכם בדבר שיסוי. שלא היה אכיף אילולא סעיפים אלה. 4 ס"ח 137, תשי"ד, עמ' 8. 277 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968
שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה' לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה כיסוח. לא יובא בחשבון פיצויים]
(בוטל)
היו העובדות שעליהן מתבססת תובענה על עוולה מהוות עבירה פלילית. לא ישמש הדבר מחסום בפני התובענה' אך אם ראה בית המשפט הדן בתובענה בכל שלב של ההליכים שהעובדות מהוות' או עשויות להוות' פשע' יעכב בית המשפט את המשך ההליכים עד שייווכח שהעובדות נמסרו לידיעת המשטרה או שהן ידועות לה. נם עבירה]
לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה'' הוא אחד מאלה: (1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל; (2) מקום שעילת התובענה היא בזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום . שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שנו נתגלה הנזק' אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק. , תחילת התיישנות
שוט דבר בפקודה זו לא יראו כפוגע בשיפוט לפי דיני האדמירליות הנתון לבית משפט בישראל, או בהוראות של החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דץ)' תשי''ח- 1958 *, או של חיקוק שבוטל על ידיו.
בית משפט שאינו בית דין דתי מוסלמי או בית דין שבטי לא יפסוק "דיה"; בתי דין כאמור לא יפסקו ''דיה" בשל מעשה שנפסקו בעדו פיצויים לפי פקודה זו' ובית משפט לא יפסוק פיצויים לפי פקודה זו בעד מעשה שנפסקה בעדו "דיה". פסיקת -"דיה"]
הדינים המנויים כתוספת לא ינהגו לפיהם במידה שהם סותרים הוראות פקודה זו או אינם מתיישבים עמן.
תחילתו של נוסח חדש זה היא ביום טי בתשרי תשכ''ט (1 באוקטובר 1968) 5 חוקי א"י כרך ב', פרק קט"ז' עמ' 1191. 6 ס"ח 251,תשי"ח, עמ' 118. 278 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968
(סעיף 92) סעיפים 881 עד 940; סעיף 1071; סעיף 1087; סעיפים 1192 עד 1223; - סעיפים 1661' 1675-1673.. סעיפים אלה של המגילה; סעיפים 1 עד 100; סעיף 482; סעיפים 545 עד 548; סעיפים 550' 551 ו-556; סעיף 865; שר המשפטים] 279 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04.1968 לוח השוואה הסעיף החד'!) הסעיף הקודם הסעיף החדש הסעיף הקודם הסעיף החרש הסעיף הקודם הסעיף החדש הקודם] הושמט 74 רישה 74 סיפה 77(א)(ב) 77(ג) 85,81 רישה 84(א) 84(ב) 83(ב) באמצע 85 סיפה 58(1) 58(2) 59(1)רישה 59(1)(א) 59(1)(ב) 59(2) 59(3) 64(1)(א)(ב) 64(1)(ג) 64(2) 64(3) 64(4) 35 מיפה 80 סיפר. 80 רישה 50(1) 50(2) 50(2) תנאי 50(3) 55(1) רישה 55(1)(א) 55(1)(ב) רישה 55(1)(ב) תנאי 55(1)(ג) 55א 55ב(1) 55ב(2)(א) 55ב(2)(ב) 55ב(3) 55ג(1)-(3) 55ג(4) 55ג(5) 44] 34 רישה, תנאי (א) 34 תנאי (ב) 33(1) 35(2) 40 . 41(1) 41(2) 42(1) 42(2) 42(3) 44(1) 44(2) 64,2 רישה הושמט 16 רישה 16 סיפה 2(1) 2(2) 3 רישה 3 תנאי 4(1) 4(2)(3) 4(4)(5) 8/7 11(1)(א) נ1(1)(ב) 11(1)(ג) 11(2) 12(1)-(3) 12(4) 14(1)-(5) 14(6) 280 ספר החוקים 10 י"ט בניסן התשכ"ח 17.04