Translation Notice — This is an English translation of a Hebrew law and may contain inaccuracies. In any dispute or legal matter, the original Hebrew text as published in Reshumot (ספר החוקים) is the sole authoritative and legally binding version.
Police Ordinance [New Version]
פקודת המשטרה [נוסח חדש]
Chapter One: Interpretation
Definitions
In this Ordinance —
"Israel Police" — the police force established under this Ordinance;
"police officer" — a person who is a member of the Israel Police;
"police" — a police officer or police officers;
"Inspector General" — the senior police officer who at that time performs the functions of the Inspector General of the Israel Police, including the Deputy Inspector General of the Israel Police;
"senior police officer" — a police officer holding the rank of Inspector or above;
"District Police Commander" — the senior police officer commanding the police in the district, including a police officer or other person appointed to be commander of the police in a district or sub-district or to perform all or some of the functions of a District Police Commander;
"inspector" — a police officer of any inspector rank, including a sub-inspector;
"sergeant" — a police officer of the rank of sergeant-major, first sergeant, or second sergeant;
"constable" — a police officer below the rank of second sergeant;
"the Commissioner" — the District Commissioner;
"judge" — a judge of a Magistrate's Court or a judge of a District Court;
"the Minister" — the Minister of Police.
Definitions
Chapter Two: Organization, Functions and Powers
The Israel Police shall comprise senior police officers, inspectors, sergeants, and other police officers, all as the Minister may direct.
Israel Police]
Composition of the Israel Police
The Israel Police shall be engaged in the prevention and detection of offences, the apprehension of offenders and their prosecution, the secure custody of prisoners, and the maintenance of public order and the safety of persons and property.
Functions of the Police
Every police officer shall have all authority, privilege, and immunity attached to the office of police officer under any law, and shall assume all functions and responsibilities attached thereto.
of police officers]
Information Demands (Iron Swords)
(Repealed)
General Authority
In particular, and without derogating from the generality of Section 4, it shall be the function of every police officer —
Functions of
police officers
. Determined by the Constitution, Law and Justice Committee of the Knesset on Wednesday, the 4th of Adar 5731 (1 March 1971) pursuant to Section 16 of the Law and Administration Ordinance, 5708-1948.
Laws of Palestine, Vol. II, Chapter 112, p. 1124; Official Gazette Supplement 1, 1937, p. 1; 1938, p. 119; 1939, p. 29, p. 94;
1940, p. 190; 1946, p. 37; Sefer HaChukkim 5715, p. 147; 5721, p. 19; 5723, p. 86; 5725, p. 216.
390 Sefer HaChukkim 17 14th of Adar 5731 11.03.1971
acting under
a warrant]
Protection of a Police Officer
senior police officer]
Appointment to Perform Functions of a Senior Police Officer
The Minister may appoint a police officer or other person to perform any of the functions of a senior police officer or to exercise any of his powers, all subject to such conditions as may be prescribed.
of lower
rank]
Exercise of Powers of Lower Rank
A police officer may exercise any of the powers vested in a police officer of a rank lower than his own.
Function of the Inspector General
The Inspector General shall superintend the Israel Police, the procedures for its administration and its operation, and shall be responsible for the supervision of all expenditure connected therewith and for the stores in its possession.
Inspector General]
Powers of the Inspector General
The Inspector General may —
Chapter Three: Recruitment, Discharge and Responsibility for Property
Period of Service
Every person applying to become a member of the Israel Police shall undergo a medical examination, and upon approval shall be recruited for a period of five years.
Probationary Period
During the first twelve months the recruit shall serve on probation and shall be required to undergo a training course; if during the probationary period it is found that he is unfit for his duties or that it is not likely that he will be efficient, the Inspector General may order his discharge from service. Upon such an order being made, the recruit shall cease to be a member of the Israel Police and shall have no claim against it.
391 Sefer HaChukkim 17 14th of Adar 5731 11.03.1971
Recruit's Declaration
Recruit's Declaration
A police officer of the rank of sub-inspector and above shall, upon appointment, take an oath of allegiance before the Inspector General in the prescribed form.
Oath of Allegiance
A police officer, while in Israel, shall be deemed, for all purposes under this Ordinance, to be always on duty, and may at any time be employed in any place in Israel.
on duty]
Police Officer Always on Duty
A police officer shall not engage in any work or occupation outside his functions under this Ordinance, unless the Inspector General has expressly permitted him to do so in writing.
in his duties only]
Police Officer to Engage in His Duties Only
Not more than six months and not less than one month before the expiry of the period of service of a sergeant or constable, he may offer to renew his service, and likewise the Inspector General may offer him renewal of service; in both cases the Inspector General may, at his discretion, renew the service for an additional period not exceeding five years, and if upon the expiry of his current service the sergeant or constable is completing a period of service of fifteen years — also for an additional indefinite period.
Renewal of Service
A sergeant or constable shall not resign from service or withdraw from his duties before the expiry of the period of engagement, unless he has given the Inspector General written notice thereof three months in advance; if he has not done so, he shall be liable to be dealt with as absent from service without leave and to forfeiture of all pay then due to him.
Conditions of Resignation
during a state of emergency]
Extension of Service during a State of Emergency
A police officer may be discharged from service during the period of engagement if a medical board has determined that he is no longer fit for service on mental or physical grounds.
health]
Discharge for Reasons [of Officers]
Nothing in this Ordinance shall derogate from the authority of the Minister to dismiss a police officer at any time he sees fit.
Authority of the Minister
22. A police officer shall be responsible for public moneys entrusted to his care or that have come into his possession; and the weapons, ammunition, equipment, clothing and stores issued for the use of the police under his command or for his personal use shall be charged to his account, and he shall be responsible for them to the Inspector General in the event of their loss, damage or destruction, unless it can be proven to the satisfaction of the Inspector General that this occurred as a result of unavoidable accident, theft not attributable to negligence on his part, or the actual performance of his duty.
[of Police Officers]
392 Book of Laws 17 14th Adar 5731 11.03.1971
One Who Ceases to Be a Police Officer
Shall Return His Effects
Financial Responsibility
A person who ceases to be a police officer shall immediately return all weapons, clothing and other supplies furnished to him for the performance of his duties; if he fails to do so, his penalty shall be a Fine of 300 pounds; if he willfully or through criminal negligence destroys or disposes of any such item, his penalty shall be the said Fine and Imprisonment of three months.
Making Good Damage to Property
A police officer who causes damage to or loses any weapon, clothing or other property of the State may have deducted from his pay an amount sufficient to cover the expenses of repairing the damage or replacing the lost item.
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →Chapter Four: Officers Not of the Permanent Establishment
Division A: Temporary Additional Officers
Enlistment
Discharge
The Inspector General may, at any time, discharge a temporary additional police officer from service by written notice one month in advance.
Termination of Service
A temporary additional police officer may give written notice to the Inspector General, not later than one month before the expiry of the six-month period, that he does not intend to renew his service.
Continuation of Service
If no notice as referred to in Section 27 has been given, the police officer shall be deemed to have been enlisted under Section 25 for an additional period of six months, unless he has been discharged under Section 26 or enlisted for continued service under Section 11 or under a special Contract.
Giving of Notices
The provisions of Sections 26, 27 and 28 regarding the giving of notices shall apply to every additional period of six months as if it were the original six-month period under Section 25.
[Shall Not Apply]
Certain Regulations
Regulations concerning good conduct pay, language allowance and merit pay shall not apply to temporary additional police officers.
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →Division B: Officers for Special Duties and Additional Officers
[Special Officers]
Enlistment of a Police Officer for Special Duties
Upon the request of a person wishing to employ police officers in special duties, the Inspector General may, with the approval of the Minister, enlist suitable persons as police officers for special duties in order that they shall perform that special service only.
[For Special Duties]
Status of a Police Officer
A person so enlisted shall be deemed, for all purposes and matters, to be a member of the Israel Police and shall be subject to all provisions of this Ordinance concerning discipline, powers and immunities of police officers; however, he shall have no right of claim against the General Fund of the Police.
Payment
A person requesting the services of a police officer for special duties shall pay to the State Treasury each quarter in advance such sums as are required to cover his pay, uniform allowance and other expenses as the Inspector General shall declare to be necessary; however, with regard to the payment of the wages of such police officers employed in the service of a municipality, special arrangements may be made.
393 Book of Laws 17 14th Adar 5731 11.03.1971
An employer of a police officer for special duties who wishes to terminate his service shall give the Inspector General one month's notice in advance; however, the Inspector General may, at his discretion, waive such notice.
Termination of Service
A person enlisting as a police officer for special duties shall sign an enlistment declaration in the prescribed form, and the provisions of Section 13 shall apply to him.
Enlistment Declaration
(Repealed)
Sign C: Special Police Officers
Where it appears that there is an unlawful assembly, riot or breach of the peace, or that there are reasonable grounds to apprehend such, and that the police regularly charged with maintaining the peace are insufficient for the preservation of the peace, the protection of the inhabitants and the security of property in the locality, any police officer of a rank not lower than Inspector may apply to the Magistrate, or to the nearest judge, requesting that he appoint such number of residents of the vicinity as may be necessary to serve as special police officers for such time and within such limits as he may deem necessary; the Magistrate or judge shall comply with the request unless he sees cause not to do so.
[Special Officers]
Appointment of Police Officers
A special police officer so appointed shall be deemed for all purposes to be a member of the Israel Police, shall have the same powers, privileges and immunities as a regular police officer, and shall be subject to the same discipline and shall be under the orders of the same authorities, subject to the provisions of this Sign.
Status of a Special Police Officer
A person appointed as a special police officer shall sign before the Magistrate, a judge or a senior police officer a declaration in the prescribed form.
Declaration
A person appointed as a special police officer who, without sufficient justification, fails to serve, or refuses to serve in that capacity, or fails to comply with an Order lawfully given to him for the performance of his duties, shall be liable to Imprisonment of ten days or a Fine of 75 pounds for each instance of failure, refusal or non-compliance as aforesaid.
Refusal to Serve in Capacity
and Non-Compliance
Sign D': Village Watchmen
The Commissioner may order the appointment of watchmen to serve within the boundaries of a village or group of villages for such period as he deems fit, if he is of the opinion that the protection of property and crops in the area, or the state of public security, the conduct of the residents, or any other reason, requires it.
Watchmen
Order for Appointment
Where the Commissioner has so ordered, the Local Council — or, in the absence of a Local Council, the mukhtar and notables of the village or of the group of villages concerned — shall propose to the District Police Commander a candidate or candidates for watchmen.
Nomination of Candidates
394 Book of Laws 17 14th of Adar 5731, 11.03.1971
Declaration
Appointment
A person appointed as a watchman shall sign, before a senior police officer, a declaration in the prescribed form.
Status of a Watchman
A person appointed as a watchman shall be deemed for all purposes to be a member of the Israel Police and shall be subject to the provisions of this Ordinance with respect to discipline, powers and immunities of police officers; however, he shall have no right of claim against the General Fund of the Police.
and its collection
Remuneration of Watchmen
Dismissal
The Commissioner may, at any time, dismiss a watchman by reason of neglect of duty or misconduct, and the Local Council, or the mukhtar or the Commissioner, shall immediately make arrangements for the performance of the watchman's duties until a new appointment is made.
time
Premature Resignation
A watchman who resigns or abandons his post, without good cause, before the expiry of his period of service, shall be liable, by Order of the Commissioner, to pay to the village all expenses connected with the appointment of another watchman in his place.
Other Areas
Application to
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →פקודת המשטרה [נוסח חדש]
police
mishtara
law enforcement
constable
בפקודה זו - "משטרת ישראלי' - חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו; "שוטר" - מי שנמנה עם משטרת ישראל; "משטרה" - שוטר או שוטרים; "המפקח הכללי" - קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל; "קצין משטרה בכיר" - שוטר בדרגת פקד ומעלה; "מפקד משטרת מחוז" - קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם; "מפקח" - שוטר בכל דרגה של מפקח, ולרבות מפקח משנה; "סמל" - שוטר בדרגת רב-סמל, סמל ראשון או סמל שני; "שוראי" - שוטר למטה מדרגת סמל שני; "הממונה" - הממונה על המחוז; "שופט" - שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי; "השר" - שר המשטרה. הגדרות
במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר. ישראל]
משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.
לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה. של שוטרים]
(בוטל)
במיוחד, ובלי לגרוע מכלליות סעיף 4, יהא מתפקידו של כל שוטר - (1) לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו; (2) למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים; (3) ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים; תפקידים של שוטרים . נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ד' באדר תשליא (1 במרס 1971) לפי סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט' תש"ח-1948. חוקי איי' כרך ב' פרק קי"ב, עמ' 1124; ע"ר תוס' 1' 1937' עמ' 1;1938, עמ' 119; 1939' עמ' 29' עמ' 94; 1940' עמי 190; 1946' עמ' 37; ס"ח תשט"ו, עמי 147; תקכ"א, עמ' 19; תשכ"ג, עמ' 86; תשכ"ה, עמ' 216. 390 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 (4) לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע; (5) לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור. שפעל מכוח כתב הרשאה]
(א) הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט. (ב) הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק-דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט. (ג) אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה. (ד) האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו. קצין משטרה בכיר]
השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו. של דרגה נמוכה יותר]
שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.
המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה. המפקח הכללי]
המפקח הכללי רשאי - (1) לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל; (2) להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי-יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר; (3) למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים, או סיבה אחרת. פרק, שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש
כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר יגוייס לתקופה של חמש שנים.
שנים עשר החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעכור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות. ומשציווה כך - יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה. 391 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
(א) כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע' לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו. (ב) כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו - מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.
שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע' עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.
שוטר' כשהוא בישראל, רואים אותו' לכל ענין שבפקודה זו' כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל. בתפקיד]
שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו' אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב. בתפקידו בלבד]
לא יותר מששה חדשים ולא פחות מחודש אחד לפני תום תקופת שירותו של סמל או של שוראי רשאי הוא להציע חידוש השירות, וכן רשאי המפקח הכללי להציע לו חידוש השירות; בשני המקרים רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לחדש את השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, ואם בתום שירותו הנוכחי נמצא הסמל או השוראי מסיים תקופת שירות של חמש-עשרה שנה - אף לתקופה נוספת בלתי קבועה.
סמל או שוראי לא יתפטר מן השירות ולא יסתלק מתפקידיו לפני תום תקופת ההת- קשרות' אלא אם נתן למפקח הכללי הודעה על כך בכתב שלושה חדשים מראש; לא עשה כן, יהיה צפוי להיות נידון כנעדר מן השירות ללא רשות ולהפקעת כל השכר המגיע לו אותה שעה.
(א) השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום. (ב) שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות - למעט ההוראות הקובעות את תקופתה - והוראות פקודה זו. בשעת חירום]
מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתלשרות, אם ועדה רפואית קבעה בי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית. בריאות]
שום דבר האמור בפקודה זו אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה. סמכות השר 22, שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי-נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה. של שוטרים] 392 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 החדל להיות שוטר יחזיר חפציו
מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו - קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו - קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.
שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.
(א) על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים. (ב) מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו וכל התקנות שהותקנו לפיה, למעט האמור להלן.
המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.
שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.
לא נמסרה הודעה כאמור בסעיף 27, רואים את השוטר כאילו גוייס לפי סעיף 25 לתקו- פה נוספת של ששה חדשימ, זולת אם שוחרר לפי סעיף 26 או גוייס להמשך שירות לפי סעיף 11 או על פי חוזה מיוחד.
הוראות סעיפים 26, 27 ו-28 בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשימ, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשימ לפי סעיף 25. לא יחולו]
תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.
דים מיוחדים]
על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, כאישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד. לתפקידים מיוחדים]
מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר משמעת, סמכויות וחסינויות של שוטרים; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.
המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה מותר לעשות הסדרים מיוחדים. 393 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.
המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות סעיף 13 יחולו עליו.
(בוטל)
היה נראה שיש התקהלות בלתי-חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן. מיוחדים]
שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות סימן זה.
מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.
מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדץ לשם מילוי תפקידיו, דינו - מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי-ציות כאמור. סירוב לשמש בתפקיד ואי-ציות
רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן. נוטרים]
ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית - ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר אושל קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר - למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.
(א) אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים. (ב) לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים. 394 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 הצהרה
מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.
מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת כדבר משמעת, סמכויות וחסינויות של שוטרים, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה. וגבייתו]
(א) הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימנן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים. (ב) עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.
הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר כגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש. עת]
נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיכה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר כמקומו. אזורים אחרים]
- (א) הממונה רשאי, בצו, להחיל סימן זה על - (1) אזור שבטי שבמחוזו; (2) אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים. (ב) הוחל סימן זה על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומיגונו בדרך שאישר הממונה.
בעבירת משמעת]
סמל או שוראי שעבר עבירה הפוגעת כסדר הטוב ובמשמעת של משטרת ישראל, רשאי שוטר כעל דרגה גבוהה יותר לעצרו, וכל עוד נמשכת החקירה מותר לכלאו בתחנת משטרה או בתא מחבוש, והכל בכפוף לתקנות שהותקנו על פי פקודה זו.
קצין משטרה בכיר רשאי לחקור באמיתות האשמה; החקירה תירשם ותימסר למפקד משטרת המחוז. משטרת המחוז]
סכור מפקד משטרת המחוז שהנאשם אשם, רשאי הוא להטיל ענשים אלה, כולם או מקצתם: (1) קנס שאינו עולה על שכר ארבעה-עשר יום; (2) נזיפה; (3) ריתוק עד ארבעה-עשר יום למקום שירות בשעה שהוא חפשי מתפקיד; (4) מחבוש שלושים וחמישה ימים. 395 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
סבור מפקד משטרת המחוז כי העבירה מחייבת עונש חמור יותר, רשאי הוא להמליץ לפני המפקח הכללי שיטיל, והמפקח הכללי רשאי להטיל, במקום הענשים האמורים בסעיף 52 או בנוסף עליהם, ענשים אלה, כולם או מקצתם: (1) שלילת שכר הצטיינות לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; (2) הורדה בדרגה; (3) פיטורים. המפקח הכללי]
לא היתה העבירה חמורה, רשאי לדון בה, בהסכמת הנאשם, קצין משטרה בכיר, והוא רשאי להטיל ענשים אלה, כולם או מקצתם: (1) קנס שאינו עולה על שכר שבעה ימים; (2) נזיפה; (3) ריתוק למקום שירות עד שבעה ימים; (4) מחבוש שבעה ימים. משטרה בכיר]
עונש מחבוש כאמור בסימן זה לא יוטל על מי שכללי גיוס ופיטורים לפי פקודה זו חלים עליו.
(א) הואשם מפקח בעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת של משטרת ישראל, תיערך החקירה על ידי קצין משטרה בכיר, תירשם ותימסר למפקח הכללי. (ב) המפקח הכללי רשאי להטיל ענשים אלה, כולם או מקצתם: (1) קנס שאינו עולה על 75 לירות; (2) הפסקת העליה בוותק; (3) נזיפה,- (4) הורדה בדרגה; (5) פיטורים.
(א) שוטר שהוטל עליו עונש מחבוש בדין משמעתי רשאי תוך שלושה ימים מיום שהודיעו לו את הפסק להגיש עליו ערר. (ב) הוטל עונש המחבוש על ידי מפקד משטרת המחוז - יוגש הערר לפני המפקח הכללי; הוטל על ידי קצין משטרה בכיר אחר - יוגש הערר לפני מפקד משטרת המחוז שנתמנה לכך. (ג) מי שלפניו הוגש הערר רשאי לאשר את הפסק, להמתיקו או לבטלו. ערר על עונש מחבוש
המפקח הכללי רשאי, מדי התעורר הצורך בדבר, לכונן בתי דין למשמעת (להלן - בתי דין) שידונו שוטרים שעברו עבירה מן העבירות המפורטות בסעיף 59, ומותר לעצור ולכלוא כל שוטר כאמור באופן הקבוע בסעיף 50. למשמעת]
ואלה העבירות: (1) הפותח בהתקוממות, מעורר אותה, מסייע לה, תומך בה, מסית לה או מעודד אותה; 396 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 (2) המביא לידי המרדה או פריעת סדר כלשהי או מצטרף אליהן; (3) הנמצא בתוך התקהלות הנוטה להתפרעות ואינו עושה כמיטב יכלתו כדי לדכאה; (4) היודע על התקוממות, התפרעות, המרדה או מהומה אזרחית, או על כל כוונה לאחת מאלה, ואינו מודיע על כך, ללא דיחוי, לממונה עליו; (5) המכה את הממונה עליו, או מאיים עליו באלימות, כשעה שהממונה ממלא תפקידו; (6) העורק ממשטרת ישראל, או המסייע שוטר לערוק ממנה; (7) המגלה מורך לב במילוי תפקידו; (8) האשם בעבירות חמורות חוזרות הפוגעות בסדר הטוב ובמשמעת; (9) העובר עבירה הפוגעת כסדר הטוב ובמשמעת והמפקח הכללי סכור כי מן הראוי שבית דין ידון בה.
וזה הרכבו של בית דין: (1) נשיא - סגן המפקח הכללי או מפקד משטרת מחוז שימנהו המפקח הכללי; (2) חברים - שני קציני משטרה בכירים שימנם המפקח הכללי.
(א) נאשם העומד להישפט בבית דין למשמעת רשאי להתנגד, מטעם סביר, לכל חבר מחברי בית הדין, לרבות הנשיא. (ב) בטרם יתחיל בית הדין בדיון, ייקראו באזני הנאשם שמותיהם של חברי בית הדין, והנאשם יישאל אם הוא מתנגד לאחד מהם; טען טענת התנגדות והטענה נתקבלה על ידי שאר חברי בית הדין, יפרוש החבר שהטענה מתייחסת אליו ואדם אחר ימונה במקומו. לבית דין]
המפקח הכללי רשאי למנות שוטר מדרגת מפקח ומעלה, שהוא עורך דין, לשמש יועץ משפטי לבית הדין; במהלך הדיון לפני בית הדין יהיה יועץ משפטי כאמור רשאי, כל אימת שימצא לנכון, להשמיע דעתו בשאלות משפטיות, סדרי נוהל וראיות.
על שפיטה בבית דין יחולו ההוראות שבתוספת.
נמצא הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו, רשאי בית הדין להטיל עליו ענשים אלה, כולם או מקצתם: (0 קנס שאינו עולה על שכר שלושה חדשים; (2) ריתוק שלושים ימים למקום שירות בשעה שהוא חפשי מתפקיד; (3) מחבוש שלושים וחמישה ימים; (4) הורדה בדרגה; ? (5) מאסר לתקופה שאינה עולה על שנתיים.
(א) הטיל בית דין, מפקד משטרת מחוז או קצין משטרה בכיר אחר עונש מחבוש או עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש כולו או מקצתו יהיה על תנאי. (ב) מי שנידון למחבוש או למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם הורשע, תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו שלא תעלה על שנתיים, בעבירה משמעתית שצויינה בגזר הדץ. 397 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
הוראות סעיפים 11, 12, 15(א), 20 עד 22 ו-24 לחוק דיני העונשין (דרכי ענישה) בית דין, בתיאומים לפי הענין; ולענין זה, כל סמכות הנתונה בהם לבית משפט לענין עבירה ועונש שהטיל נתונה גם לבית דין לענין עבירת משמעת ועונש שהטיל. חוק דיני עונשין (דרכי ענישה)]
(א) גזר דין של בית דין טעון אישור המפקח הכללי, והוא מוסמך לאשרו, להמתיקו או לבטלו; אישר המפקח הכללי את גזר הדין, ייענש הנאשם לפיו. (ב) גזר דין של בית דין ליותר משלושה חדשי מאסר טעון אישור מאת השר, והוא מוסמך לאשרו, להמתיקו או לבטלו. (ג) ביצועו של גזר דין יושהה עד להחלטה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין.
הרשות שאישרה את גזר הדין, או שינתה אותר, רשאית לפטר את הנאשם ממשטרת ישראל, ובלבד שקצין משטרה בכיר לא יפוטר אלא באישור השר. הרשעה]
(א) דן בית דין נאשם ליותר משלושה חדשי מאסר, רשאי הנאשם, וכן המפקח הכללי, לערער על פסק הדין לפני בית דין לערעורים בהתאם לתוספת. (ב) ערער הנאשם, אין גזר הדין של בית דין טעון אישור לפי סעיף 67, ואין הוראות סעיפים 67(ג) ו-68 חלות עליו; אלא שאם לא יצא זכאי בערעור, רשאי השר לפטרו ממשטרת ישראל.
חישוב תקופת עונש מאסר או עונש מחבוש שהוטל בגזר דץ הטעון אישור, יתחיל מן התאריך שייקבע בהחלטה לפי סעיף 67 (א) או (ב) או בהחלטת בית הדץ לערעור, הכל לפי הענץ. חישוב תקופת מאסר או מחבוש
(א) כל קנסות וחילוטים שהוטלו על שוטרים לפי פקודה זו ייגבו על ידי ניכויים מן השכר, המגיע לעבריין בשעת ביצוע העבירה ושיגיע לו לאחר מכן, וישולמו לקרן שתיקרא הקרן הכללית של המשטרה. (ב) הסכום שינוכה לכל קנס או חילוט ייקבע על ידי המפקח הכללי לפי שיקול דעתו, ובלבד שלא יעלה בשום חודש על מחצית שכרו החדשי של העבריין.
(א) עונש מחבוש יבוצע במקום שיקבע לכך המפקח הכללי. (ב) עונש מאסר יבוצע במקום שיקבע לכך המפקח הכללי או בבית סוהר כמש- מעותו בפקודת בתי הסוהר, 21946, או מקצתו בזה ומקצתו בזה. (ג) מי שנידץ למאסר בבית דין והוא נושא ענשו בבית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, 1946, ינהגו בו לכל דבר כאילו היה אסיר הנושא עונש מאסר שהטיל בית משפט. (ד) המפקח הכללי יקבע את סדרי המינהל, המשמר והמשטר במקומות שקבע לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), את האמצעים שמותר לנקוט בהם כלפי המוחזקים באותם מקומות לשם קיום המשמעת ואת זכויותיהם של מוחזקים כאמור. 1 ס''ח תש"ל, עמ' 109. 2 ע"ר 1946, תוס' 1, עמ' 6. 398 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 תקופות שלא יניאו במנין שירות סדיר 73, אדם שכללי הגיוס והפיטורין לפי פקודה זו אינם חלים לגביו, אץ רואים את תקופת כליאתו או חבישתו על פי פסק דין של בית משפט, בית דין או מפקד משטרת מחוז, או את תקופת העדרו 'מן השירות שלא כדין או ברשות שהושגה בטענות כוזבות ונענש על כך כדין, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר לענין חישוב זמן השירות, אלא אם הורה בית המשפט, בית הדין או. מפקד משטרת המחוז הוראה אחרת.
שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עוון, פשע או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשערתו ממשרתו, ובלבד שאם היה קצין משטרה בכיר, לא יושעה אלא כאישור השר. או מעצר]
שוטר שהושעה או הנתון במעצר עד לבירור דינו זכאי לקבל, מתאריך ההשעיה או המעצר עד לתאריך הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו, כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שלא יפחת ממחציתו; זוכה, מותר ליתן לו את כל סכום השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה או המעצר. היעדרות או מאסר]
שוטר לא יהיה זכאי לשום שכר בעד כל יום שבו הוא נעדר מן השירות ללא רשות או נושא עונש מאסר.
מנין הימים לענין העדר משירות או מעצר או מאסר יהיה כזה: י (1) זמן של שש שעות רצופות לפחות, בין כולן ביום אחד ובין מקצתן ביום אחד ומקצתן ביום שלאחריו - יום אחד-, (2) זמן העולה על שש שעות כאמור, ואינו עולה על עשרים וארבע שעות - יום אחד בלבד; (3) מן הזמן העולה על עשרים וארבע שעות ראשונות - כל עשרים וארבע שעות, או חלק מהן, יום אחד.
(בוטל)
(בוטל)
וכו']
(א) היה נראה שיש התקהלות כלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניחן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה - שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון. (ב) מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות. (ג) ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים. 399 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, כצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות: (1) (א) כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר: (0 מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות; (2) (א) נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם; - (ב) אדם כאמור בפסקת-משנה (א), ובן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או כתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (001. לשוטרים]
הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי מעיף 79, לשנות את הוראותיו או לבטלן.
שום דבר האמור בסעיף 79 אינו בא לגרוע מכל ממכות הנתונה לפי הדין בדבר הת- קהלויות בלתי חוקיות. אחרות]
(א) המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום. (ב) האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו. (ג) כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום. (ד) המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו - קנס 300 לירות. הנפת דגל
בסימן זה - "אסיפה" - חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה; "תהלוכה" - חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו; "מחוזי/ לענין סעיף 84 - מחוז משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי אותו סעיף. 400 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 הסדרת אסיפות ותהלוכות
(א) סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה. (כ) הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה. (ג) הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.
הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי סעיף 84, רשאי הממונה - (1) ליתן את הרשיון; (2) ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון; (3) לסרב ליתן את הרשיון.
אין חובת אגרה בעד רשיון לפי סעיף 85.
הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי מעיף 85. וביטולו]
הממונה יפרסם - (1) העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו; (2) הודעה על כל ביטול של רשיון. שלא לסי רשיון- כדין התקהלות בלתי-חוקית]
פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי סעיף 84 ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי סעיף 85 או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי אותו סעיף, רואים את האסיפה או התהלוכה בהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי-חוקית לפי כל חיקוק כר תוקף אותה שעה. והליכה בסך]
(א) מפקד משטרת המחוז רשאי, כשעת הצורך - (1) להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי סעיף 85, בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור; (2) להסדיר את מידת השימוש במוסיקה כרחוב ובשעת חגיגות וטקסים. (ב) התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה בהתקהלות כלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן, ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה. (ג) מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו - קנס 300 לירות. 401 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות: (ו) משתדל, על-ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו; (2) ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל - נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה "רכוש המשטרה"); (3) משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה; (4) ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו,- (5) מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר; (6) מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה הע- לולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר. פירוט העבירות
(א) בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה. (ב) האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור. (ג) שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו. ככוח צבאי]
השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור בסעיף 92, וכן להחיל עליהם אח הוראות חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 3, כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה. של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי] 3 ס"ח תשט''ו, עמ' 171. 402 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 פרק תשיעי; תקנות
השר רשאי להתקין תקנות כענינים אלה-. (1) טופס להצהרת מתגייס של שוטר ונוסח השבועה שיישבע; (2) המקום בו מצווים שוטרים לגור; (3) השירותים המסויימים ששוטרים חייבים בהם; (4) ייעוד הכספים המשתלמים לקרן הכללית של המשטרה והשימוש בהם; (5) הגדרת העבירות הפוגעות בסדר הטוב ובמשמעת; (6) הטיפול באבידה שנמצאה, או ברכוש שאין עליו תובעים, וסדרי הט-פול: (7) מתן חופשה לשוטרים; (8) תשלום הענקות, שכר הצטיינות ושכר התנהגות טובה לשוטרים; (9) העסקת שוטרים נוספים והתשלומים המשתלמים בשל כך; (10) כל ענין הנוגע לרווחתה וליעילותה של משטרת ישראל; (11) כל ענין אחר הטעון הסדר לפי פקודה זו. הכללי באישור השר]
(בוטל)
תחילתו של נוסח חדש זה ביום א' בניסן תשל"א (27 במרס 1971).
(סעיף 63) הגדרות
בפרק זה - "שופט" - חבר בית דין, לרבות הנשיא; "תובע" - קצין משטרה שנתמנה על ידי המפקח הכללי לשמש תובע בבית דין: "סניגור" - עורך דין המייצג את הנאשם לפי בחירתו בבית דין וכן עורך דין או שוטר המייצג את הנאשם על פי מינוי של המפקח הכללי או של בית הדין; "בית דין" - בית דין שהוקם לפי סעיף 58 לפקודה. של שופטים]
בעניני שפיטה אין על שופט מרות זולת מרותו של הדין, ואין הוא נתון למרות כל שהיא של מפקדיו. פקודת מעצר]
מי שנעצר לפי הפקודה והוא מוחזק במעצר יש לקבל עליו פקודת מעצר תוך זמן סביר; לא ניחנה פקודת מעצר תוך עשרים וארבע שעות מעת מעצרו - ישוחרר. 403 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לתת פקודת מעצר על שוטר הנמוך ממנו בשתי דרגות לפחות, והמפקח הכללי רשאי לתת פקודת מעצר על כל שוטר, שנחשד או נאשם בעבירה: פקודת המעצר תיערך בכתב ותיחתם על ידי נותן פקודת המעצר. קצין משטרה]
קצין משטרה שנתן פקודת מעצר כאמור בסעיף 4 יגישנה מיד, בהתאם לפקודות המשטרה, לאישורו של קצין משטרה אחר שדרגתו אינה למטה מדרגת ניצב-משנה. מעצר]
תקפה של פקודת מעצר שניתנה לפי סעיף 4 יפקע בתום 48 שעות לאחר נתינתה, זולת אם אושרה לפני כן לפי סעיף 5. תקפה של סקודת מעצר של קצין ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHH ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHH ZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHPd”[ P”[ P”[P” P”[P” P”[5 5Pl5 P P l'Pl Pl'P lPl' 'P l P l'P l 'P l P PlPl P PlPlP lPlPlP lPPlPlPPlPl Pl P PlPl PlPlPPlPlPl PlPl PlPl Pl PlPl Pl P PlPlPl P PlPlPl/ Pl /Pl P Pl/PlPl/ Pl/Pl F/Pl/PlPl Pl P PlPl Pl PlPlP l P lP lP!l P"lP!lP"l P? P#lP"lP#l P$lP$lPP%lP%l P%l P P&lP&l P'lP'l P(lP'l P(l P)l P)l P*lP*lPP+lP*lP+l P,l P,l P,„l P-„lP-„l P.„l F? P/„lP.„lP/l3 3P/l P0l3P0l 3P1l Pd2l3P1lu
אין להחזיק שוטר במעצר, לפי פקודת מעצר של קצין משטרה שנתאשרה, יותר משבעה ימים מיום נתינתה; אולם אם סבור נותן הפקודה כי יש צורך להאריך את המעצר, רשאי הוא, בהתאם לפקודות המשטרה, לאחר אישורו של קצין משטרה שדרגתו אינה למטה מדרגת ניצב-משנה, להאריך את תוקף הפקודה לתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים. פקודת מעצר]
(א) הורכב בית דין, רשאי נשיא בית הדין, בכל עת מיום שהוחל בדיון, ליתן פקודת מעצר על הנאשם ותקפה יהיה עד מתן גזר הדין אם לא בוטלה לפני כן. (ב) נידון הנאשם למאסר, יכול נשיא בית הדין לצוות על מעצרו או על שחרורו בערובה, אף לאחר מתן גזר הדין, ותקפו של הצו יהיה ער לאישור גזר הדין או עד להרכבת בית דין לערעור, אם לא בטל לפני כן, ולא יאוחר משלושים יום לאחר מתן גזר הדין או לאחר שהגיש הנאשם כתב ערעור, זולת אם הורה שר המשטרה הוראה אחרת. (ג) על שחרור בערובה יחולו הוראות חוק מדר הדין הפלילי, תשכ"ה- 1965 4, בשינויים לפי הענין, וכל פעולה שבית משפט נדרש או מוסמך לעשותה לפי הפקודה תיעשה בידי נשיא בית הדין שדן את הנאשם. נשיא בית הדין]
מי שמוסמך ליתן פקודת מעצר או לאשרה רשאי, חלף זאת, לצוות על החזקת העציר במעצר פתוח.
המפקח הכללי, או קצין משטרה שהוסמך על ידיו, יערוך כתב אישום נגד נאשם; כתב האישום יוגש לבית הדין והעתק ממנו יימסר לנאשם. עריכת כתב אישום , 11. כתב האישום יכלול את הפרטים המנויים להלן: (1) שם בית הדין שאליו הוא מוגש ומקום מושבו; (2) שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו; (3) פירוט העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם וסעיפי הדין הקובעים אותן; (4) פרטים הדרושים כדי להעמיד על טי1: האשמה; (5) שמותיהם של כל העדים שתקרא התביעה להעיד במשפט, אולם - בכפוף לאמור בסעיף 50 - אין פוסלים כתב אישום אם לא נכללו בו שמות העדים כאמור.
עם מסירת העתק כתב האישום לנאשם יש להודיע לו כי הוא או סניגורו רשאים לעיין בחומר הראיות שבידי התביעה ולהעתיק ממנו פרטים, חוץ מאותם פרטים שהמפקח הכללי אסר מטעמי בטחון או טובת הציבור את העיון בהם כאמור, ואולם לא יובא מטעם התביעה לפני בית הדין חומר שלא עמד לעיון הנאשם או בא כוחו קודם לכן. האישום לנאשם] 4 ס"ח תשכ"ה, עמ' 161. 404 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 ביטול כתב אישום
כתב אישום שהוגש לבית הדין ניתן לביטול על ידי המפקח הכללי כל עוד לא הוכרע הדין; בוטל כתב האישום כאמור והיה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו זולת אם הוא עצור בשל עבירה שאיננה נושא כתב האישום.
הורכב בית דין והוגש לו כתב האישום, יזומן בית הדין בצו זימון חתום על ידי המפקח הכללי או מטעמו; צו הזימון יקבע את מקום כינוסו של בית הדין ותאריך תחילת הדיון, ויחייב את כל המשתתפים במשפט שיפורטו בצו להתייצב במקום ובזמן הקבועים בו; כן יכול צו הזימון לכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן בדרושים לענין. בחירת הנאשם]
נאשם לפני בית דין רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או על ידי סניגור. משפט]
בחר לו הנאשם סניגור שאינו יכול להתייצב במשפט בזמן שנקבע לתחילתו וביקש לדחות את המשפט בגלל זה, רשאי בית הדין לסרב לבקשה.
לא בהר לו הנאשם סניגור לעצמו, ימנה לו המפקח הכללי לפני תחילת הדיון עורך דין או שוטר יודע דין להגן עליו באותו בית דין, ומשהתחיל הדיון, רשאי בית הדין עצמו לעשות זאת אם נראה לו הדבר דרוש לעשיית משפט צדק; אולם אין למנות לסניגור שוטר יודע דין אם הודיע הנאשם שהוא מסרב למסור לידו את הגנתו. סניגור לייצג]
סניגורו של נאשם שנבחר על ידיו, רשאי לייצגו לפני בית הדין אם הגיש לבית הדין כתב הרשאה חתום על ידי הנאשם, או אם הצהיר הנאשם לפני בית הדין ובפני הסניגור כי הרשה אותו להיות סניגורו; סניגור שנתמנה, רשאי לייצג את הנאשם מיד לאחר מינויו. כתב הרשאה כאמור פטור ממס בולים. בבית הדין]
(א) משפט לפני בית דין ייערך בדלתיים פתוחות, זולת אם החליט המפקח הכללי על עריכתו בדלתיים סגורות משום שהדבר דרוש לשם מניעת פגיעה כבטחון המדינה. (ב) החליט המפקח הכללי על עריכת משפט בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. על משפט בדלתיים סגורות]
(א) בית דין רשאי להחליט, בכל שלב של הדיון, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, על עריכת המשפט, כולו או חלק ממנו, בדלתיים סגורות, אם הדבר דרוש, לדעתו, לשם מניעת פגיעה כבטחון המדינה, בטובת הציבור או במשמעת המשטרה. (ב) החליט בית הדין על עריכת המשפט בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. אישום לנאשם]
(א) העתק כתב האישום יימסר לנאשם בהקדם האפשרי, ומשניתן צו זימון יימסר לו העתקו מיד. (כ) נאשם זכאי לדרוש שמשפטו לא ייערך לפני תום עשרה ימים מיום שנמסר לו העתק כתב האישום. (ג) המוסר לנאשם העתק כתב האישום יודיע לו על זכותו לפי סעיף קטן (ב) וכי הוא רשאי לבחורי לו סניגור ולהזמין עדים להגנתו. (ד) על אף דרישתו של נאשם לפי סעיף קטן (כ), רשאית הרשות המזמנת, אם ראתה צורך בכך כגלל נסיבות מיוחדות שתפרט בצו הזימון, להורות על עריכת המשפט במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם משבעים ושתים שעות מעת מסירת העתק כתב האישום לנאשם. 405 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
בית הדין רשאי להרחיק, לזמן שימצא למתאים, נאשם המפריע למהלך הדיון, או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין. מאולם בית הדין]
כל הליך שלא בפני הנאשם מהמת שהורחק, כאמור בסעיף 22, רואים אותו כאילו היה בפניו, ובית הדין יקבע סידורים שלפיהם יובאו ההליכים האמורים לידיעת הנאשם. הנאשם]
נשיא בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום המשפט, לרבות הוראה להרחיק ממקום המשפט אדם המפריע למהלך הדיון או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.
עבר אדם על הוראות סעיף 99, פרט לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו, יכול בית הדין שלגביו עבר הנאשם את העבירה לשפטו עליה לאחר שהזהירו, ונתן לו שהות לחזור בו, ובלבד שלא יטיל עליו עונש חמור ממאסר עשרה ימים; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות כל דין בדבר הבאת העבריין לדין על עבירה כאמור. נאשם בבזיון בית הדין]
נאשם שאינו יודע עברית, ימנה לו נשיא בית הדין מתרגם, לתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית הדין; יכול הנאשם לוותר על תרגום כל חלק של הנאמר במהלך הדיון או של החלטות כאמור.
עדות הנמסרת, ברשות בית הדין, שלא בעברית תתורגם על ידי מתרגם. בעברית]
דין מתרגם כדין עד, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראות תוספת זו בענין עדים. כדין עד]
בכל משפט יירשם פרוטוקול בידי נשיא בית הדין או בידי רשם שמינה נשיא בית הדין, וייחתם בידי מי שרשמו; נרשם הפרוטוקול בידי רשם, יחתום עליו גם נשיא בית הדין לאחר שבדק ומצא שהרישום נכון.
פרוטוקול המשפט יכלול - (1) שם בית הדין ושמותיהם של חברי בית הדין, התובע, הרשם והמתרגם שהשתתפו במשפט; (2) תאריך כל ישיבה ומקומה; (3) שם הנאשם ושם סניגורו, אם היה לו סניגור; (4) המלים שבהן נשאל הנאשם אם הוא מודה באשמה ותשובתו: (5) בקשות הצדדים ועיקר טענותיהם, וכן דבריו של היועץ המשפטי לבית הדין; (6) שמות העדים, אם העידו בשבועה או בדרך אחרת, ותוכן העדויות; (7) החלטות בית הדין, לרבות פסק הדין, על נימוקיהן; (8) כל דבר אחר שלדעת נשיא בית הדין צריך להיות כלול בפרוטוקול, לשלמות מהלך הדיון. 406 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 צירוף מסמכים לפרוטוקול
כתב האישום, מסמכים שהוגשו ונתקבלו על ידי בית הדין וכל מסמך אחר הנוגע לאותו ענין ואשר לא הוגש כחומר ראיה, יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו. לפני מתן גזר דין]
כ?1 צד, לרבות היועץ המשפטי לבית הדין, רשאי לבקש מבית הדין בפני הצד השני לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו. לאחר גזר דין]
ניתן גזר הדין, אך טרם אושר, שונה או בוטל על ידי הרשות המאשרת, או טרם עברה התקופה להגשת ערעור, רשאי כל צד, לרכות היועץ המשפטי לבית הדין, לבקש מנשיא בית הדין לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו, ונשיא בית הדין, לאחר שנתן לצד השני הזדמנות להשמיע דברו, יתקן את הרישום אם קיבל לכך את הסכמתם של רוב השופטים שישבו בדין.
כל תיקון של פרוטוקול, וכן דעתו החולקת של שופט על תיקון, יירשם בפרוטוקול וייחתם בידי נשיא בית הדין.
הדיון ייפתח בזיהוי הנאשם על ידי בית הדין; לשם כך ישאל נשיא בית הדין את הנאשם פרטים שיש בהם כדי לזהותו, כגון: שמו, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו, יחידתו ושם אביו. לזהות]
סירב הנאשם למסור פרט שנשאל עליו לפי סעיף 35 רשאי בית הדין להמשיך בדיון ועל התובע להוכיח - עד תום פרשת התביעה - את אותם פרטי הזיהוי הדרושים להוכחת אשמתו של הנאשם. ההרכב והתנגדות לשופט]
(א) לאחר הזיהוי יקרא נשיא בית הדין את כתב ההרכב של בית הדין וישאל את הנאשם או את סניגורו אם יש בפיו התנגדות לפי סעיף 61 לפקודה. (ב) היתה בפיו התנגדות כאמור, ולא קיבל אותה בית הדין, רשאי הנאשם להגיש את טענות התנגדותו למפקח הכללי ובית הדין ישהה את הדיון עד להכרעתו של המפקח הכללי. (ג) החליט המפקח הכללי לקבל את ההתנגדות, ימנה שופט אחר. האישום וטענות מקדמיות]
(א) משנסתיימה פרשת הרכב בית הדין יקרא נשיא בית הדין את כתב האישום ויסביר לנאשם את מהות האשמה. (ב) לאחר מכן יודיע בית הדין לנאשם על זכותו לטעון טענות מקדמיות אלו: (1) חוסר סמכות לבית הדין: (2) זיכוי קודם או הרשעה קודמת; (3) התיישנות העבירה; (4) כתב האישום אינו מגלה עבירה; (5) פגם או פסול בכתב האישום. (ג) לא טען הנאשם אוסניגורו בשלב זה טענה מקדמית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של המשפט, אולם אין הוא רשאי לעשות כן לגבי הטענות המקדמיות המפורטות בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ב) אלא ברשות בית הדין. 407 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
בית הדין שנטענה בפניו טענה מקדמית יחליט בה לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחות את הטענה גם בלעדי זאת; כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה מקדמית עד לשלב אחר של הדיון, אם אין בידו להחליט עליו מיד. מקדמית]
החליט בית הדין לקבל טענה מקדמית, יצווה על תיקון כתב האישום או על ביטולו, הכל לפי הענין; ביטל את כתב האישום - ישוחרר הנאשם אלא אם ציווה בית הדין על המשכת מעצרו; החליט בית הדין החלטה אחרת - ימשיך בדיון. מקדמית]
(א) לא נטענה טענה מקדמית, או נטענה ונדונה הטענה ובית הדין לא ביטל את האשמה - ישאל נשיא בית הדין את הנאשם אם הוא מודה באשמה ואם לאו. (ב) הנאשם יכול להשיב לשאלה זו אחת מאלה: (1) שהוא מודה באשמה; (2) שהוא כופר באשמה; (3) שהוא כופר באשמה, אך מודה בעובדות, או בחלק מהעובדות, שהובאו בקשר למעשה שהוא נושא האשמה. או כפירה בה]
לא השיב הנאשם לשאלת נשיא בית הדין לפי סעיף 41 - רואים אותו כאילו כפר באשמה. כפירה]
ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי סעיף 41 (ב).
(א) השיב הנאשם שהוא מודה באשמה - רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה, או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצויינו על ידי בית הדין. (ב) לא החליט בית הדין שלא לקבל את ההודאה - רואים את האשמה כמוכחת ובית הדין ירשיע את הנאשם על פי הודאתו. (ג) לפני הרשעתו של הנאשם יתאר התובע בטני בית הדין את עובדות המקרה;
רשאי בית הדין להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שכמחלוקת. בהודאת הנאשם]
כפר הנאשם באשמה, או שרואים אותו, לפי פקודה זו, כאילו כפר בה, פותחים בפרשת התביעה. לאחר כפירת הנאשם]
(א) כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות, כאמור בפסקה (3) לסעיף 41 (ב), או שהחליט בית הדין, לפי סעיף 44, לראותו כאילו עשה כן- רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם. (כ) עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו, רשאי בית הדין לדרוש את הוכחתה על ידי התובע על אף האמור בסעיף קטן (א), ואם דרש כן - אין רואים אותה כמוכחת עד שיוכיחנה התובע. לאחר הודאה כעובדות]
היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית הדין להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה כאמור בסעיף 44 ולהטיל עליו ענשו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים; אך אם נקרא נאשם כזה להעיד במשפט, ירשיע אותו ויטיל עליו ענשו לפני שייקרא להעיד. הודאת חלק מהנאשמים] 408 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 הפרדת המשפט
היו במשפט נאשמים אחדים, רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון שלפני הכרעת הדין, להורות על משפט נפרד לאחד או לאחדים מהם, ולהמשיך במשפטם של הנאשמים הנותרים, שהופרד]
הורה בית דין להפריד את המשפט, יכול בית הדין שהורכב לצורך המשפט הנפרד לנהלו בין על פי כתב האישום המקורי ובין על פי כתב אישום חדש-, הוגש כתב אישום חדש, רואים כתאריך הגשתו את התאריך שבו הוגש כתב האישום המקורי לבית הדין שהחליט על משפט נפרד.
נפתחה פרשת התביעה לפי סעיף 45, יכול התובע להביא לפני בית הדין את עדי התביעה - בין ששמותיהם נכללו בכתב האישום ובין אם לאו - ואת יתר ראיותיו, ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת התביעה; אולם מקום ששמו של עד תביעה לא נכלל בכתב האישום, ידחה בית הדין את המשך הדיון, לפי בקשתו של הנאשם, לזמן סביר.
(א) עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם או סניגורו לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה. (ב) נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), רשאי התובע להשיב עליה. (ג) נטענה טענה לפל סעיף קטן (א) והיה בית הדין סבור כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה - יזכה את הנאשם; ובית הדין רשאי לעשות כן, אף אם לא טען הנאשם או סניגורו כאמור. ההגנה]
לא זוכה הנאשם על פי סעיף 51, יסביר לו נשיא בית הדין כי הרשות בידו, תוך כדי פרשת ההגנה, לנהוג באחת מאלה: (1) לשתוק; (2) להשמיע את דברו ממקומו, ואם יעשה כן - לא ייחקר כמה שיאמר; (3) להעיד מדוכן העדים, ואם יעשה כן - דינו כדין עד הגנה.
לאחר דברי נשיא בית הדין כאמור בסעיף 52 יכול הנאשם או סניגורו להביא לפני בית הדין עדי הגנה ושאר ראיות ההגנה; ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת ההגנה. בית-הדין]
(א) בית הדין רשאי להזמין כל עד בתור עד בית הדין, אפילו כבר נשמעה עדותו בכית הדין, אם ראה צורך בכך לבירור המשפט. (ב) עשה בית הדין כאמור לאחר תום פרשת ההגנה רשאית ההגנה להביא ראיות לסתור ראיות שנתקבלו נגד הנאשם לפי סעיף קטן (א). מטעם התביעה]
(א) בית הדין רשאי להרשות לתביעה, בין לאחר תום פרשת ההגנה ובין לאחר שהושמעו עדים לפי סעיף 54 (ב), להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו באותן הראיות ואשר התביעה לא יכלה לצפותן מראש. (ב) הורשתה התביעה להביא ראיות לאחר שנתקבלו ראיות מטעם בית-הדין, שומעין את ראיותיה תחילה ואחר כך את ראיות ההגנה אם רצתה בכך. 409 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
הביאה התביעה ראיות לפי סעיף 55 (א), רשאית ההגנה, להביא ראיות לסתור ראיותיה של התביעה שהובאו כאמור, אף אם השתמשה בזכותה לפי סעיף 54 (כ). ההגנה לאחר ראיות נוספות מטעם התביעה]
בית הדין יכול לחזור ולהשתמש בסמכותו לפי סעיף 54 בכל עת עד להכרעת הדין. לשמוע ראיות מטעמו]
(א) כל עד יעיד בשבועה, אלא אם כן נוכח בית הדין, כי אמונתו הדתית של העד אוסרת עליו שבועה, או כי אין לו לעד כל אמונה דתית, ובמקרים אלה יעיד על פי הן-צדק. (ב) קטין שבית הדין סבור שאינו מבין מהותה של שבועה, רשאי בית הדין, אם נוכח שיש צורך לשמוע עדותו, לגבות עדותו שלא כשבועה. (ג) עד שבא להעיד יישבע או יצהיר בהן-צדק להעיד אמת, את האמת כולה ואת האמת בלבד.
וזה סדר גביית עדות: (1) העד נחקר תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת העד; אחריו רשאי בעל הדין היריב, בכפוף לסעיף 61, לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין לחקור את העד, אולם להבהרת ענין רשאי הוא לשאול אותו שאלות גם לפני מיונו חקירתם; חקר בית הדין עד לאחר שחקרוהו בעלי הדין, רשאי הוא להרשות להם לחקרו נוספות מטעמם, להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית הדין; (2) עד שהוזמן לפי החלטת בית הדין, כאמור בסעיף 54 (א), נחקר תחילה על ידי בית הדין, ואחרי כן רשאים בעלי הדין לחקרו, בסדר שיקבע בית הדין, חקירה שכנגד.
בחקירת עד לא ירשה בית הדין חקירה, שלפי דעתו אינה לענין הנדון ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית הדין חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש שאינם לענין הנדון ואינם הוגנים.
מקום שיש נאשמים אחדים במשפט אחד, סדר חקירת העדים הוא - (1) בחקירה שכנגד - הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב-האישום; (2) בחקירה ראשית - תחילה הנאשם, או סניגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1). נאשמים אחדים]
סבור בית הדין כי עדו של אחד הנאשמים עלול להעיד נגד נאשם אחר, יכול הוא לסטות מן הסדר שנקבע בסעיף 61 ולהרשות לאותו נאשם אחר או לסניגורו לחקרו לא חקירה ראשית אלא חקירה שכנגד, לאחר שחקרוהו שאר הנאשמים חקירה ראשית ולפני התובע. במקרים מסויימים]
בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא גם ראיות הדרושות לשם דיון בטענת התנגדות לשופט או בטענה מקדמית, וכן רשאי הוא להרשות להם להביא ראיות בדבר כל מה שאמר הנאשם מחוץ לבית הדין והוגש כראיה. הדיון לגופו של ענין]
רשאי בית הדין לסרב לבקשה להזמין עד, אם הוא סבור שעדותו אינה שייכת לענין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת. להזמנת עדים] 410 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 שינוי כי/נ האישום
רשאי בית הדין, ככל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לשנות את כתב האישום על ידי תיקונו או החלפתו, כפי שימצא למתאים. לדין באשמה החדשה]
כתב אישום שתוקן או שהוחלף, רואים את הנאשם כאילו הובא לדין על אותו כתב אישום בתאריך שהובא לדין לפי כתב האישום המקורי. שינוי כתב האישום]
בית הדין רשאי, בלי לשנות את כתב האישום, להרשיע נאשם בנסיון לבצע את העבירה שבה הואשם, או בשותפות לעבירה לאחר מעשה, או בעבירה אחרת בשל אותו מעשה, אף אם לא הואשם כך בכתב האישום, ובלבד שהאשמה שעליה הרשיע כאמור הוכחה על ידי הראיות שהובאו לפניו במהלך הדיון.
נסתיימה פרשת ההגנה, רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע סיכומיהם.
לאחר הסיכומים, ואם לא היו סיכומים - לאחר תום פרשת ההגנה, יחליט בית הדין בהחלטה מנומקת בכתב בהתאם לסעיף 78, אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו.
(א) בוטל כתב אישום לפני שהנאשם נקרא להשיב על האשמה, יבטל בית הדין את המשפט; בוטל כתב האישום לאחר שהנאשם נקרא להשיב על האשמה, לא יבטל בית הדין את המשפט אלא אם כן החליט לזכות אח הנאשם. (ב) היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו זולת אם הוא עצור בשל עבירה שאיננה נושא כתכ האישום. בית הדין]
התייעצות בית הדין היא סודית ולא ישתתפו בה אלא השופטים שישבו בדין.
בהתייעצות ישאל נשיא בית הדין לדעתם של השופטים לפי סדר דרגותיהם, החל בדרגה הנמוכה; נשיא בית הדין יביע דעתו לאחרונה.
כל שופט יצביע בכל שאלה המתעוררת תוך התייעצות בית הדין וטעונה החלטה.
בית דין יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.
הנימוקים להחלטת בית הדין, וכן לדעת המיעוט אם היתה, יפורטו כהחלטה, זולת פרט שיש בו כדי לפגוע כבטחון המדינה.
החלטה של בית הדין ופסק הדין בכלל זה, תיחתם על ידי כל השופטים; היתה בהחלטה האמורה דעת מיעוט, יצויין בה כי ניתנה ברוב דעות בלי לגלות את שמו של אותו בעל דעת מיעוט. מיעוט לצדדים]
דעת המיעוט היא חלק מן הפרוטוקול ובית הדין יביא אותה לידיעת הצדדים ויקרא אותה יחד עם פסק הדין, אולם בית הדין לא יגלה את שמו של בעל אותה דעה. הדין]
בנימוקי הכרעת הדין יצויינו העובדות שהוכחו לבית הדין והשיקולים שהניעו אותו להגיע להחלטתו: הורשע הנאשם, יצויין בהכרעת הדין גם סעיף החיקוק שלפיו הורשע, בין במפורש ובין באיזכור כתב האישום. הדין]
הכרעת הדין תיקרא בפומבי ותסומן בתאריך הקריאה.
זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק הדין, ואם היה הנאשם במעצר בשל האשמה שעליה הובא לדין ישוחרר מיד, זולת אם היה עצור גם על עבירה אחרת שממנה לא זוכה. 411 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
הרשיע בית הדין את הנאשם, יביא התובע לידיעת בית הדין את גליון ההתנהגות של הנאשם, אם ישנו, ואת רשימת הרשעותיו הקודמות, והרשות בידו להביא ראיות שיש בהן כדי להשפיע על קביעת מידת העונש; לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש. מידת העונש]
נסתיימו ההליכים האמורים בסעיף 81 רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסניגור, יתן בית הדין לנאשם להגיד את דברו האחרון. מידת העונש]
ענשו של נאשם שהורשע ייקבע בגזר הדין שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין; גזר הדין ייקרא בפומבי ויסומן בתאריך קריאתו.
היה המשפט בדלתיים סגורות, רשאי בית הדין לקבוע כי נימוקי ההכרעה או גזר הדין, כולם או מקצתם, לא ייקראו בפומבי, אולם במקרה זה הרשות בידי התובע ובידי הנאשם וסניגורו לעיין בהם. נימוקים]
היה גזר הדין טעון אישור או שהנאשם היה זכאי לערער עליו, יודיע על כך בית הדין לנאשם ולסניגורו. באישור גזר הדין וזכות ערעור]
(א) נפטר אחד השופטים של בית הדין לאחר שהורכב בית הדין, או נבצר ממנו לכהן כשופט מסיבה אחרת, מי שהרכיב את בית הדין יכלול בו שופט אחר במקומו, ובית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע בהרכבו הקודם, אם לא התנגד לכך הנאשם. (ב) כלל מי שהרכיב את בית הדין שופט אחר, יחול סעיף 61 לפקודה גם לגבי אותו שופט.
בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בתוספת זו או בפקודה או בתקנות שהותקנו לפיה, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה. צפויים]
דיני הראיות המחייבים בענינים פליליים בבתי המשפט של המדינה מחייבים בבית הדין והוא כשאין הוראה אחרת בתוספת זו. הכלליים]
לא יקבל בית הדין הודאת.נאשם כראיה, אלא אם שוכנע כי ניתנה על ידי הנאשם מרצונו הטוב. כראיה]
הודעת נאשם אחד שניתנה כחוק לפני מי שרשאי לגבות עדות על פי פקודת הפרוצי- דורה הפלילית (עדות) 5, אינה כשרה לראיה נגד נאשמים אחרים. בנגד נאשמים אתרים]
טופס מודפס של פקודות המשטרה וכל טופס מודפס של פרסום אחר, שהוצא על ידי המפקח הכללי או מטעם משטרת ישראל ואושר על ידי המפקח הכללי כפרסום רשמי לענין סעיף זה, המכילים פקודה, צו, הוראה או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה למתן הפקודה, הצו, ההוראה או המינוי ולתכנם. לפרסומים משטרתיים רשמיים]
מסמך הנחזה כמסמך שנחתם ביד שוטר במילוי תפקידו, והכולל פרטים בדבר הענינים המנויים להלן, ישמש ראיה לכאורה עליהם; ואלה הענינים: (1) שירות במשטרת ישראל או העדר משירות כזה; (2) היחידה שעמה נמנה אדם במשטרת ישראל; 5 חוקי א"י, כרך א', פרק ל"ד' עמ' 439. משטרתיות כראיה] 412 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 (3) עבירות שבהן אדם הורשע בשירות במשטרת ישראל; (4) תאריך הקבלה למשטרת ישראל או השחרור ממנה; (5) דרגה או תפקיד במשטרת ישראל, או זמן קבלתם; (6) פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם למשטרת ישראל; (7) מציאותו של כלי שיט מחוץ למימי חופין של מדינת ישראל; (8) שוויו הכספי של רכוש משטרתי. כראיה על מאסר]
מסמך הנחזה כחתום ביד שוטר, והמעיד שאדם נעצר או נאסר כיום פלוני ובמקום פלוני, ישמש ראיה לכאורה על כך; אולם בית הדין לא יקבל מסמך כאמור כראיה, אם הנאשם דרש שהחותם יעיד בבית הדין, ובית הדין סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהחותם יעיד כאמור. משטרתיים אחרים]
(א) מסמך הנחזה כפקודת קבע או כפקודת שיגרה של יחידת משטרה או כפנקס, כיומן או כרישום אחר המתנהל על פי דין, על פי פקודת משטרה מוסמכת או על פי נוהל, יכול בית הדין לקבלו כראיה לכאורה על תכנו. (ב) "פנקס", "יומן" או "רישום אחר", לענין סעיף זה -בין שנערכו בכתב יד ובין שנערכו בדרך הדפסה, שכפול, צילום, כרטיס ניקוב, סרט מגנטי או באמצעות כל מכשיר מיכני חשמלי או אלקטרוני אחר. (ג) קיבל בית הדין כראיה רישום אחר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאשם או התובע לדרוש שמי שרשמו יעיד בבית הדין, ובית הדין ייענה לדרישה, אם הוא סבור כי לשם עשיית משפט צדק רצוי שהרושם יעיד כאמור.
טופס מודפס שבו נאמר כי הוא פרסום מן הפרסומים האמורים בסעיף 91 ויש עליו סמל מסמלי המשטרה - ישמש ראיה לכאורה שהוא פרסום כאמור.
מסמך שנעשה או שאושר בידי שוטר במילוי תפקידו, דין העתק ממנו, מאושר כהעתק נכון בחתימת ידו או כחתימת יד הממונה על שמירת המסמך, כדין המסמך המקורי, וחזקה עליו שהוא העתק נכון; אין בסעיף זה כדי לשלול מהנאשם או מסניגורו את הזכות לעיין במסמך המקורי לפי כל דין. . בית הדין]
פרוטוקול של בית דין החתום בידי נשיא בית הדין ישמש ראיה חותכת על הדברים שנרשמו בו, אם לא הוכח שהפרוטוקול זוייף. לבית הדין]
בעל דין במשפט בבית דין הרוצה להסתמך במשפט על מסמך הכשר כראיה לפי הוראות כל דין יגישנו לבית הדין.
(א) מי שאיננו שוטר ועבר אחת העבירות האלה, דינו - מאסר שלושה חדשים: (1) הוזמן כדין לבוא לפני בית דין ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו; (2) נדרש כדין על ידי בית הדין להישבע או להצהיר בהן-צדק ולא עשה זאת; (3) נדרש כדין על ידי בית הדין להמציא מסמך שברשותו, וללא הצדק חוקי לא המציא אותו; (4) בהיותו עד בבית הדין לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת ללא הצדק חוקי; (5) גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין. 413 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 (ב) מי שאינו שוטר וביזה את בית הדין על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו - מאסר ששה חדשים. (ג) הסמכות לדון על עבירות לפי סעיף זה, היא בידי בית משפט השלום.
יצא נאשם חייב בדין בבית דין, רשאי בית הדין לצוות, כי מכשיר שבו הסתייע העבריין בביצוע העבירה יוחרם, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין על המכשיר. עבירה]
נתחייב נאשם בבית דין על עבירה לגבי רכוש לא לו, ומצאו ברשותו את הרכוש או
העבריין כאמור יימסר למי שנראה כבעל הרכוש. על החזרת רכוש]
(א) עד שאינו שוטר יוזמן בדרך שמזמינים עדים לבית משפט השלום, ובשינויים אלה: (1) ההזמנה תהיה חתומה בידי נשיא בית הדין או בידי מי שהוסמך לכך על ידיו: (2) מוסר ההזמנה יכול להיות גם שוטר; (3) ההזמנה תהיה על טופס שדוגמתו נקבעה על ידי המפקח הכללי. (ב) שיעורי התשלומים שישולמו לעדים כאמור בתורת דמי נסיעה, שכר בטלה ודמי לינה יהיו כשיעורים המשתלמים בבתי המשפט. שאינו שוטר]
עד כאמור בסעיף 102 שהוזמן לבוא ולא בא, והוכח לבית הדין כי הוזמן כהלכה, רשאי נשיא בית הדין, אם שוכנע בי אותו אדם נמנע מלבוא בלא צידוק סביר, להוציא צו הכופה את העד להתייצב ולהעיד במקום ובזמן שהוזכרו בצו. שהוזמן ולא בא]
נשיא בית הדין רשאי, על סמך עדות בשבועה כי עד מתחמק במתכוון מלקבל הזמנה, להוציא צו הבאה נגד אותו אדם, בין בצירוף ברירה להמציא ערבות ובין בלא צירוף ברירה כזו. מתחמק]
צו הכופה עד להתייצב יוצא לפועל בדרך הקבועה לענין זה בבית משפט השלום בענין פלילי.
צווים לפי סעיפים 103 ו-104 יהיו בטופס שייקבע על ידי המפקח הכללי. סעיפים 103 ו-104]
(א) עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 59 לפקודה והתקנות שהותקנו על פיה, תתיישן אם עבר מיום ביצועה, הזמן המפורש בצדה: (1) עבירת עריקה - עשר שנים; (2) עבירה אחרת - שלוש שנים. (ב) תקופה בה נעדר נאשם מן השירות ללא רשות או בה שהה בשבי האויב, לא תבוא במנין הזמנים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) אם תוך תקופת ההתיישנות הוגש כתב אישום לבית הדין או הוחל בהליך מטעם בית הדין, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההגשה או תחילת ההליך. (ד) "הליך מטעם בית הדין", לצרכי סעיף קטן (ג) - לרבות הוצאת הזמנה לנאשם כדין. התיישנותן של עבירות
המערער על פסק דין של בית דין כאמור בסעיף 69 לפקודה, יגיש כתב ערעור תוך 30 יום מיום קריאת גזר הדין, אם נקרא בפניו; לא היה המערער נוכח בשעת קריאת גזר הדין, תחול התקופה האמורה מן היום שנמסרה לו הודעה על גזר הדין. 414 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971 הצדדים לערעור
ערער הנאשם, יהיה המשיג קצין משטרה שנתמנה על ידי המפקח הכללי.
(א) כתב ערעור יוגש לשר במועד הקבוע בסעיף 108. (ב) כתב ערעור יהיה חתום על ידי המערער או על ידי בא-כוחו ויפרט את נימוקי הערעור; לא פורטו בכתב הערעור נימוקים מספיקים, רשאי בית הדין לערעור להורות שיוגשו בכתב נימוקים נוספים, במועד שיקבע. לערעור]
(א) נתקבל כתב ערעור, יודיע על כך השר או מי שהוסמך על ידיו, לשר המשפטים. (ב) בית דין לערעור ידון בשלושה. (ג) שר המשפטים ימנה שופט בית משפט מחוזי אשר יכהן כשופט בית הדין לערעור ויהא נשיאו. (ד) השר ימנה שני קציני משטרה אשר יכהנו כשופטי בית הדין לערעור. לערעור]
בית דין לערעור יזומן בכתב זימון החתום על ידי נשיאו; כתב הזימון יקבע את מקום מושבו של בית הדין ותאריך תחילת הדיון והודעה על כך תישלח למערער ולמשיב.
זומן בית דין לערעור, יועבר אליו פרוטוקול המשפט שעליו הוגש כתב ערעור. לערעור]
בית דין לערעור מוסמך לפסוק אחד מאלה: (1) לדחות את הערעור:. (2) לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם; (3) להקל בעונש: (4) להחמיר בעונש: . . (5) להרשיע את הנאשם בעבירה משמעתית שהיא שונה מהעבירה שבה הורשע, אגב שינוי העונש שהוטל על הנאשם או ללא שינוי, ובלבד שההרשעה נובעת מתוך העדויות שנגבו במשפט.
על בית דין לערעור יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ההוראות בדבר שפיטה וסמכויות החלות על בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, בכפוף להוראות פרק זה של התוספת.
פסק דין של בית הדין לערעור הוא סופי. בערעור]
תחילתו של עונש מאסר הוא מיום קריאת פסק הדין שניתן בערעור, אם לא הורה בית הדין לערעור אחרת. יעקב ש' שפירא שר המשפטים 415 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971
לוח השוואה הסעיף החדש הסעיף הקודם הסעיף החדש הסעיף הקודם הסעיף החדש הסעיף הקודם הסעיף החדש הקודם] 83 סיפר. 85(2) סיפה 88(1) 88(2)
33 תנאי ראשון 33 תנאי שני 35(1) 35(1) סיפה 35(2) 35(3) 35(4) רישה 35(4) סיפה 35(5) רישה 35(5) סיפה 35א 35ב 37(1) 37(2) 50(1) 50(2) 51(1) 51(2)
32 רישה 32 סיפה 20(1) 20(2) 22(1) 22(2) 22(3), (4) 24(1) 24(2) 25 רישה 25 סיפה 27(1) 27(2) 29(1) 29(2) 29(3) 29(4) 29(5) 29(6) 31(1) 31(2) 31(3) 31(4) 60 . 61(א) 61(ב) 67(א) 67(ב) 67(ג) 68. 17(2) רישה 17(2) סיפה 17(2) תנאי ראשון 17(2) תנאי שני 17(3) 17(4) 17(6) 18(1) רישה 18(1)(א)-(ט) 18(2) 18(3) 18(4) 18(5)(א) 18(5)(ב) 18(6) 18(7) 18(8) 18(9)(א) 18(9)(ב) 18(10) 18(11) 18א 18ב 18ג 18ד 13(א) 13(ב) 3.2 5(1) 5(2) 5(3) 6 תנאי שלישי 7(1) 7(2)-(4) 9(1) רישה 9(1) סיפה 9א(1) 9א(2) 9א(3) רישה 9א(3) סיפר. 9א(4) 9א(5) 14א 16 רישה 16 סיפה 17(1) 417 ספר החוקים 17 י"ד באדר התשל"א 11.03.1971