Translation Notice — This is an English translation of a Hebrew law and may contain inaccuracies. In any dispute or legal matter, the original Hebrew text as published in Reshumot (ספר החוקים) is the sole authoritative and legally binding version.

OrdinancePublished: 1971-01-01Last amended: 2022-01-01

Evidence Ordinance [New Version]

פקודת הראיות [נוסח חדש]

Chapter A: Oral Evidence

Division A: Summoning of Witnesses and Their Competence

preamble-1.

Witnesses]

Competence to Summon

(a)Any person may be summoned to give evidence that is admissible and relevant to the matter; provided that there is no other provision in this Ordinance.

(b)The court may, at its discretion, refuse to issue a summons if it is unnecessary or if the court is satisfied that it was requested for a purpose other than the discovery of truth.

to Testify]

All Persons Competent to Testify

All persons are competent to testify in any proceeding, subject to the provisions of Sections 3 and 4, and no person is disqualified from testifying by reason of being a party to a civil action, or a complainant or accused in a criminal proceeding, or by reason of being the employer, employee, spouse, or relative of the Plaintiff, complainant, Defendant, or accused, or by reason of having been convicted of or serving a sentence for an offence;

of Spouses]

Restriction on Their Testimony

In a criminal proceeding, a spouse is not competent to testify against his or her spouse, and may not be compelled to testify against a person charged jointly with his or her spouse in the same indictment.

Parent and Child]

Restriction on the Testimony of

In a criminal proceeding, a parent and child are not competent to testify against one another, and neither may be compelled to testify against a person charged jointly with the other in the same indictment.

on Violence]

No Restriction on Testimony

The restrictions in Sections 3 and 4 shall not apply in a criminal proceeding for an offence of bodily harm or violence, including a proceeding for an attempt to commit such an offence.

Family — Evidence

Against Him]

Testimony in Favour of a Spouse —Evidence Against Him

Where a spouse is called to testify in favour of his or her spouse, or where a parent or child is called to testify in favour of the other, such testimony, whether in examination-in-chief or in cross-examination on behalf of the prosecution, shall be competent to serve as evidence for the purpose of proving the guilt of the accused.

For Oneself or Against an Opponent]

Testimony

In a civil proceeding, a party may testify on his own behalf or may be summoned to testify on behalf of his opponent.

Definitions

In this Division, "child" includes an adopted child, and "parent" includes an adoptive parent.

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Division B: Evidence of Statements

preamble-2.

Commission of an Offence]

Statement of a Witness at the Time of

Evidence of a statement made at the time when an act alleged to constitute an offence was committed, or shortly before or after it, where the statement directly relates to a fact in issue, shall be admissible if the statement was made by a person who is himself a witness in the proceeding.

. Determined by the Constitution, Law and Justice Committee of the Knesset on the 28th of Adar 5731 (25 March 1971) pursuant to Section 16 of the Law and Administration Ordinance, 5708-1948. This new version replaces the following two:

(1)The Evidence Ordinance: Laws of Palestine, Vol. I, Chapter 24, p. 650; O.G. 1940, Supp. 1 No. 1052, p. 189; O.G. 1946, Supp. 1 No. 1502, p. 18; O.G. 1947, Supp. 1 No. 1563, p. 29; S.H. 5711, p. 10; S.H. 5714, p. 106; S.H. 5716, p. 10; S.H. 5720, p. 99; S.H. 5728, p. 182; S.H. 5728, p. 192; S.H. 5729, p. 17; 5731, p. 65;

(2)The Oaths Ordinance, 1933: O.G. 1936, Supp. 1 No. 623, p. 230; O.G. 1943, Supp. 1 No. 1301, p. 28.

The proposed new version of the said Ordinances was published in L.P. 23, p. 499 and p. 511.

421 Book of Laws 18 3rd Iyar 5731 28.04.1971

10.

Evidence of a statement made by a person against whom, it is alleged, an act of violence was committed, where the statement relates to that act or to its attendant circumstances, shall be admissible even if the person who made it is not present as a witness and even if he cannot be brought to the proceeding by reason of his death, infirmity, illness, or absence from the country, provided that one of the following conditions is satisfied in respect of that statement:

(1)it was made at the time of the act of violence, or shortly thereafter, or after he had his first opportunity to complain of it;

(2)it relates to the act of violence in the sequence of events to the extent of being a link in the chain of circumstances directly connected with the commission of the offence;

(3)it was made at the time when he was dying, or believed himself to be dying, as a consequence of the act of violence.

Violence]

Written Statement Outside Court

10a.

[Translation pending]

Statement Accepted by Agreement

10b.

[Translation pending]

Preservation of Law

10c.

[Translation pending]

Statement of a Victim of

11.

A statement of an accused may be proved by the testimony of a person who heard it; where the statement was recorded in writing and the accused signed it or otherwise confirmed it, it may be proved by testimony to that effect from a person who was present on that occasion.

Accused]

Proof of a Statement of an

12.

Evidence of a confession by the accused that he committed an offence shall be admissible only if the Plaintiff has adduced evidence as to the circumstances in which the confession was given and the court is satisfied that the confession was free and voluntary.

Confession

Chapter C': Evidence Outside the State

13.

(a)Upon the application of a party to a civil proceeding, the court may, if it appears necessary for the ends of justice and subject to such conditions as it may direct, order that a witness or any other person be examined on affidavit by a named person at a named place outside the jurisdiction of the court, and the court may give directions in any matter connected with such examination as appears reasonable and just, and may permit any party to submit the record of the testimony as evidence in that proceeding.

(b)A person directed to conduct an examination as aforesaid may administer an oath and prepare a special report to the court concerning the examination and concerning the conduct of any witness or other person therein or concerning his absence therefrom, and the court may direct any proceedings and make any order as appears just to it.

by Commissioners

in a Civil Proceeding]

Taking of Evidence

14.

Notwithstanding the provisions of the Criminal Procedure Law, 5725-1965 1, where evidence has been taken outside the jurisdiction of the courts in Israel, by virtue of any convention, agreement, or law, for the purpose of criminal proceedings in Israel, the court may permit the record of the testimony so given to be submitted as evidence in the proceeding, provided that the court is satisfied to its satisfaction that there is sufficient reason for the absence of the witness who testified pursuant to the record and that the accused or his advocate was given an opportunity to cross-examine the witness at the time the evidence was taken.

1 S.H. 5725, p. 161.

to the State in a Criminal

Proceeding]

422 Book of Laws 18 3rd Iyar 5731 28.04.1971

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Chapter B: Written Evidence

Division A: Affidavits

preamble-3.

as Evidence in Law]

Written Affidavit

15.

(a)Where a person is permitted by law, or is required, to prove a matter by written affidavit, on oath, or on affirmation, his written affidavit shall be competent evidence, provided that the deponent was cautioned that he must declare the truth and that he will be liable to the penalties prescribed by law if he fails to do so.

(b)The caution pursuant to subsection (a) shall be given, and its administration shall be confirmed on the face of the affidavit, by one of the following:

(1)a judge;

(2)a judge of a religious court;

(3)the Attorney General, the State Attorney, District Attorneys, District Prosecutors, and the deputies of the State Attorney and District Attorneys and their assistants;

(4)an advocate;

(5)the head of a local authority;

(6)any other person empowered to do so by the Minister of Justice.

Criminal Law]

Application of the Criminal Law

16.

For the purposes of Section 120 of the Criminal Code Ordinance, 1936 2, an affidavit made pursuant to Section 15 shall have the same effect as a declaration on oath.

Oral Examination

17.

(a)The provisions of Section 15 do not derogate from the power of the court to order that the deponent be examined before the court, and the court shall accede to a party's application to make such an order; if the deponent fails to appear, the court may disqualify his affidavit from serving as evidence.

(b)If it becomes apparent to the court that a party's application to examine a deponent before the court was made for the purpose of harassment or out of frivolity, the court may impose the costs of the examination on the applicant.

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Division B: Oaths

Definition

18.

"Registrar", for the purposes of this Ordinance — a person appointed as Registrar or Deputy Registrar pursuant to Section 30 of the Courts Law, 5717-1957.

Authority to Administer Oaths

19.

A Registrar or a judge of a Magistrate's Court may — in any matter for which no other provision exists in another enactment — administer an oath to a person, or receive an affidavit from that person, if —

(1)the matter is required by a court or for another purpose in Israel, or by a court or for the registration of a document outside Israel;

(2)the person is obligated to take an oath or make an affidavit;

(3)the person wishes to give a statement under oath or by affidavit;

(4)the person wishes to execute before the Registrar or judge a document whose execution requires an oath or affidavit.

Evidence of Government Action

19a.

[Translation pending]

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Division C: Evidence of Experts and Public Servants

Expert Opinion and Medical Certificate

20.

The court may, if it sees no apprehension of a miscarriage of justice, admit as evidence, in writing, the opinion of an expert on a question of science, research, art, or professional knowledge (hereinafter — expert opinion), and a certificate of a physician concerning a person's state of health (hereinafter — medical certificate).

[and medical certificate]

Expert Opinion

21.

An expert opinion and a medical certificate made in Israel are presumed to bear a genuine signature, so long as the contrary has not been proved.

Presumption of Signature

22.

A court shall not admit as evidence an expert opinion or a medical certificate made outside Israel unless they bear the confirmation of a consular or diplomatic representative of Israel —

(1)that the signature on the expert opinion or medical certificate is worthy of trust;

(2)that under the laws of the place where the expert opinion or medical certificate was made, the expert or physician is liable to punishment for false statements contained therein.

[and medical certificate made outside Israel]

Expert Opinion [and Medical Certificate] Made Outside Israel

23.

The court may, if it sees no apprehension of a miscarriage of justice, admit as evidence a certificate concerning a matter recorded in an official document; the certificate shall be signed by the public servant who made the record or performed the act or received the information that was recorded, and if that person is no longer in that service — by the person responsible for the unit in which that person served.

[of a public servant]

Certificate of a Public Servant

24.

(a)An expert opinion, a medical certificate, and a certificate of a public servant shall be drawn up in accordance with the forms prescribed in the First Schedule, or as closely thereto as possible.

(b)The Minister of Justice may, by Regulations, prescribe the manner of submitting an expert opinion, a medical certificate, or a certificate of a public servant, and may introduce amendments to their forms.

Forms and Regulations

25.

(a)An expert opinion, a medical certificate, and a certificate of a public servant submitted as evidence to a court — shall have the same effect as testimony under oath for the purposes of Section 117 of the Criminal Code Ordinance, 1936.

(b)For the purposes of this Section, an expert opinion and a medical certificate made outside Israel shall have the same effect as an expert opinion and a medical certificate made in Israel.

(c)Every expert opinion and every medical certificate shall contain a declaration by the expert or physician that the provisions of this Section are known to him.

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Division: Legally Valid

Testimony under Oath

preamble-4.

[Testimony under oath]

Oral Examination

26.

(a)The provisions of this Chapter do not derogate from the power of the court to order that an expert, a physician, or a public servant be examined before the court, and the court shall accede to a request by a party to make such an order.

(b)If it becomes apparent to the court that a party's request to examine an expert, a physician, or a public servant before the court was made for the purpose of vexation or out of frivolousness, the court may impose the costs of the examination upon the applicant.

Preservation of Rights and Powers

27.

Nothing in the provisions of this Chapter relating to the testimony of public servants shall —

(1)derogate from the provisions of any other law concerning the proof of a fact by means of a certificate of a public servant;

(2)derogate from any law under which a public servant is entitled or required to refuse to testify or to refuse to produce a certificate;

(3)derogate from any law that disqualifies evidence or that qualifies its admissibility as evidence.

[and powers]

Definition

28.

For the purposes of this Chapter, "public servant" —

(1)a State employee, including a judge, a judge of a religious court, a member of the Government, and the State Comptroller;

(2)an employee of the World Zionist Organization and the Jewish Agency for the Land of Israel;

(3)an employee or office-holder of another public body designated by the Minister of Justice with the approval of the Constitution, Law and Justice Committee of the Knesset.

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

Division D: Public and Foreign Certificates

Definitions

29.

In this Chapter —

"diplomatic representative" — an ambassador, minister, chargé d'affaires of an embassy or legation, counsellor of an embassy or legation, first secretary, second secretary, or third secretary of an embassy or legation, serving in their capacity in a foreign state;

"consular representative" — a consul-general, consul, vice-consul, acting consul-general, or consular agent, serving in their capacity in a place outside Israel;

"public document" — a document of one of the bodies listed below that constitutes a legislative, judicial, or executive act, or a record of such an act, or that forms part of the official records of one of the bodies listed below, including a document held as a record, whether made in an official manner or otherwise; and these are the bodies:

(1)the State of Israel or the sovereign authority of a territory outside Israel;

(2)government ministries, a local authority, a court, a tribunal, another body with judicial or quasi-judicial authority, or any other official body of Israel or of a territory outside Israel (hereinafter — institutions);

(3)a State employee, an employee of the sovereign authority of a territory outside Israel, or an employee of an institution (hereinafter — official);

"official printer" —

(1)with respect to Israel — the Government Printer or a person proved to be officially authorized to print the document in question or documents of the type in question;

(2)with respect to a territory outside Israel — any printer proved to be the printer for the government or the sovereign authority of that territory, or authorized as stated in paragraph (1).

[outside Israel]

Proof of Documents

30.

A power of attorney or any other written instrument made or issued in a place outside the territory to which the law of the State of Israel applies may, in any civil proceeding or matter, and subject to any reasonable qualification, be proved by the confirmation of the parties who issued them, or by a written declaration of one of the attesting witnesses, appearing to have been made before one of the following:

(1)an Israeli diplomatic or consular representative, and verified in writing signed by that representative and bearing that representative's seal, on the document or in an annex thereto;

(2)a public notary, and verified in writing signed by the notary and bearing the notary's notarial seal, and authenticated in writing by an Israeli diplomatic or consular representative bearing that representative's official seal, on the document or in an annex thereto.

Status of the Authenticating Party

31.

A document appearing to be authenticated as stated in Section 30 shall be deemed to have been duly proved, and there shall be no need to prove the signature, seal, or official status of the person appearing to be the authenticator of the confirmation or declaration.

[Status of the authenticating party]

No Need to Prove

32.

A public document may be proved by submitting one of the following, without prejudice to other modes of proof:

(1)the original;

(2)a certified copy thereof;

(3)a copy thereof printed by the official printer;

(4)a copy thereof authenticated by the official seal or signature of the official in whose official custody it is held;

(5)a copy thereof authenticated by the official seal of the institution in whose official custody it is held;

(6)a copy thereof authenticated by the seal or signature of a Minister or another office-holder of equivalent rank, or of an official of a rank and position satisfactory to the court as to the reliability of the authentication;

(7)a copy thereof authenticated by the official seal of an institution, if the reliability of the authentication is satisfactory to the court, having regard to the nature of the document and of the institution that authenticated it.

[Public documents]

Proof of Documents

33.

(a)A certificate of authentication issued by an Israeli diplomatic or consular representative in a particular territory shall be sufficient evidence of each of the following facts:

(1)that a particular public document was printed by the official printer of that territory;

(2)that a particular seal or signature is the official seal and signature of the official appearing to be the bearer of the seal or signature;

(3)that a particular seal is the official seal of the institution appearing to be the bearer of the seal.

(b)A certificate of authentication issued by an Israeli diplomatic or consular representative stating that, to the best of that representative's knowledge and belief, a particular public document is in the official custody of a particular official or a particular institution, shall be sufficient evidence of that fact.

[Israeli representative]

Certificate of Authentication of an Israeli Representative

34.

It is presumed, so long as the contrary has not been proved, that —

(1)a public document, "records", and any other official publication appearing to be printed by an official printer — are indeed so printed in practice;

(2)a public document, which an official certifies in writing signed by that official or bearing that official's seal to be in that official's official custody — is indeed in that official's custody in practice;

(3)a public document, which an institution certifies in writing bearing its seal to be in its official custody — is indeed in that institution's custody in practice;

(4)a public document appearing to have been officially made by a particular person and in particular circumstances — was indeed so made;

(5)official seals and signatures on a public document or on a copy thereof, or on certificates of authentication pursuant to the provisions of this Chapter — are genuine, and all descriptions of the offices of those who signed the documents or certificates of authentication are accurate.

[Public documents]

Evidence of Official Gazette Publication

34a.

[Translation pending]

Date of Official Gazette Publication

34b.

[Translation pending]

Need to cite this law in a foreign court?

Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.

←1 2 3 Next →

Page 1 of 3

פקודת הראיות [נוסח חדש]

evidence

raayot

testimony

witnesses

proof

עדים]

(א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו. (ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת. להעיד]

הכל כשרים להעיד בכל משפט, בכפוף לאמור בסעיפים 3 ו-4, ואין אדם פסול להעיד מפני שהוא בעל דין כתובענה אזרחית, או מתלונן או נאשם במשפט פלילי, או מפני שהוא מעבידו, עובדו, בן זוגו או קרובו של התובע, המתלונן, הנתבע או הנאשם, או מפני שהורשע או נושא עונש על עבירה; של בני זוג]

במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו, ואין כופים אותו להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם בן זוגו בכתב אישום אחד. הורה וילד]

במשפט פלילי אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו, ואין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב אישום אחד. על אלימות]

הסייגים שבסעיפים 3 ו-4 לא יחולו במשפט פלילי על עבירה של חבלת גוף או של אלימות, לרבות משפט על נסיון לעבור עבירה כאמור. משפחה-ראיה לחובתו]

נקרא בן זוג להעיד לזכות בן זוגו, או נקרא הורה או ילד להעיד זה לזכותו של זה, תהא העדות, בין בחקירה ראשית ובין בחקירה שכנגד מטעם התביעה, כשרה לשמש ראוה להוכחת אשמתו של הנאשם. לעצמו או ליריב]

במשפט אזרחי יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו.

בסימן זה, "ילד" - לרבות מאומץ, ו"הורה" - לרבות מאמץ.

ביצוע עבירה]

עדות על אמרה שנאמרה בשעה שנעשה, לפי הטענה, מעשה עבירה, או בסמוך לפניו או לאחריו, והאמרה נוגעת במישרין לעובדה השייכת לענין, תהא קבילה אם אמר אותה אדם שהוא עצמו עד במשפט. . נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ"ח באדר תשל"א. (25 במרס 1971) לפי סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון-והמשפט, תש"ח-1948. נוסה חדש זה בא במקום שתי אלה: (1) פקודת העדות: הוקי א"י, ברך א', פרק כ"ד, עמ' 650; ע"ר 1940, תוס' 1 מס' 1052, עמ' 189; ע"ר 1946, חוסי 1 מסי 1502, עמ' 18; ע"ר 1947, תוס' 1 מס' 1563, עמ' 29; ס"ח תשי"א, עמ' 10; ס"ח תשי"ד, עמ' 106; ס"ח תשט"ז, עמ' 10; ס"ח תש"ך, עמי 99; ס"ח תשכ"ח, עמ' 182; ס"ח תשכ"ח, עמ' 192; ס"ח תשכ"ט, עמ' 17; תשל"א, עמ' 65; (2) פקודת השבועות, 1933: ע'"ר 1936, תוס' 1 מס' 623, עמ' 230; עיר 1943, תוס' 1 מס' 1301, עמ' 28. הצעת הנוסח לפקודות האמורות פורסמה בהנ"ח 23, עמ' 499 ועמ' 511. 421 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971

עדות על אמרה שאמר אדם שנעשה כו, לפי הטענה, מעשה אלימות, והאמרה נוגעת לאותו מעטה או לנסיבות-לואי עלו, ההא קבילה אף אם האדם שאמר אותה אינו נוכח כעד ואף אין להב-או למשפט משום שהוא נפטר או תשוש או חולה או נעדר מן הארץ, ובלבד שנתקיימה באותה אמרה אחת מאלה: (1) היא נאמרה בשעת מעשה האלימות, או בסמוך לאחריו, או לאחר שהיתה לו ההזדמנות הראשונה להתאונן עליו; (2) היא נוגעת למעשה האלימות לפי סדר האירועים עד כדי היותה חוליה בשלשלת הנסיבות הקשורות במישרין לביצוע העבירה; (3) היא נאמרה בשעה שהוא היה גוסס, או האמין שהוא גוסס, בעקבו של מעשה האלימות. אלימות]

[טרם תורגם]

אמרתו של נאשם מותר להוכיח בעדותו של אדם ששמע אותה; נרשמה האמרה בכתב והנאשם התם עליה או קיים אותה באופן אחר, מותר להוכיחה בעדות על כך ממי שהיה נוכח באותו מעמד. נאשם]

עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון. הודיה

(א) לפי כקשת בעל דין כמשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך בכך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על- ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל כעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט. (ב) אדם שהורו לו לערוך חקירה כאמור רשאי להשביע ולערוך דו"ח מיוחד לבית המשפט :דבר החקירה ובדבר התנהגותו של כל עד או אדם אחר בה או בדבר היעדרו ממנה, ורשאי בית המשפט להורות על כל הליך וליתן כל צו כפי שייראה לו צודק. על ידי קלות במשפט אזרחי]

על אף האמור בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965 1, מקום שנגבתה עדות מחוץ לתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, מכוח כל אמנה, הסכם או דין, לצורך הליך פלילי בישראל, רשאי בית המשפט להתיר שפרוטוקול העדות שניתנה כאמור יוגש כראיה במשפט, ובלבד שבית המשפט ראה להנחת דעתו שיש סיבה מספקת להיעדרו של העד שהעיד לפי הפרוטוקול וכי לנאשם או לעורך דינו ניתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד כשעה שנגבתה העדות. 1 ס"ח תשכ"ה, עמ' 161. למדינה במשפט 8לילי] 422 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971

כראיה בדין]

(א) מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן. (ב) האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על--ידי אהד מאלה: (1) שופט; (2) דיין בבית דין דתי; (3) היועץ. המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי בפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם-, (4) עורך-דין: (5) ראש רשות מקומית: (6) אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים. הפלילי]

לענין סעיף 120 לפקודת החוק הפלילי, 1936 2, דין תצהיר שנעשה לפי סעיף 15 כדין הצהרה בשבועה.

(א) הוראות סעיף 15 אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי המצהיר ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; לא התייצב המצהיר, רשאי בית המשפט לפסול תצהירו מלשמש ראיה. (ב) נתברר לבית המשפט, שבקשתו של בעל דין לחקור מצהיר בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

"רשם", לענין פקודה זו - מי שנתמנה להיות רשם או סגן רשם על פי סעיף 30 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957 3.

רשם או שופט בית,משפט שלום רשאי - לכל ענ' שאין לגביו הוראה על כך בחיקוק אחר - להשביע אדם, או לקבל ממנו תצהיר, אם - (1) הדבר נדרש לבית משפט או לענין אחר בישראל, או לבית משפט או לרישום מסמך מחוץ לישראל; (2) האדם חייב שבועה או תצהיר; (3) האדם רוצה למסור הודעה בשבועה או בתצהיר: (4) האדם רוצה לערוך בפניו מסמך שעריכתו מחייבת שבועה או תצהיר. 2 ע"ר 1936, תוס' 1 מס' 632,עמ' 263. ג ס"ח תשי"ז, עמ' 148. 423 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971

[טרם תורגם]

בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מונ?חה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן - חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן - תעודת רופא). ותעודת רופא]

הוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל חזקה שהחתימה המופיעה בהן נכונה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

לא יקבל בית משפט כראיה חוות דעת או תעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל, אלא כשיש עליהן אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל - (0 שהחתימה על חוות הדעת או תעודת הרופא ראויה לאמון; (2) שלפי חוקי המקום שבו נעשתה חוות הדעת או תעודת הרופא-צפוי למומחה או לרופא עונש על דברי שקר הכלולים בהן. ותעודת רופא שנטשו מחוץ לישראל]

בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה עם דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהא חתומה גידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות - בידי האחראי על היחידה שבה עבד.. הציבור]

(א) חוות דעת, תעודת רו6א ותעודת עובד הציבור ייערכו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר. (ב) שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע דרך הגשתן של חוות דעת, תעודת רופא או תעודת עובד הציבור ולהביא שינויים בטפסיהן.

(א) חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור שהוגשו כראיה לבית המשפט - דינן כדין עדות בשבועה לענין סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936. (ב) לצורך סעיף זה, דין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל כדין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל. (ג) כל חוות דעת וכל תעודת רופא יכילו הצהרת המומחה או הרופא כי הוראות מעיף זה ידועות לו.

עדות בשבועה]

(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך. (ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

אין בהוראות סימן זה לענין עדות של עובדי הציבור - (1) כדי- לגרוע מהוראות כל חוק אחר בדבר הוכחת עובדה על ידי תעודה של עובד הציבור; (2) כדי לגרוע מכל דין שלפיו רשאי או חיי.ב עובד הציבור לסרב להעיד או לסרב למסור תעודה: (3) כדי לגרוע מכל דין הפוסל עדות או המסייג קבלתה כראיה. וסמכויות] 424 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971 הגדרה

לענין סימן זה, "עובד הציבור" - (1) עובד המדינה, לרבות שופט, דיין בבית דין דתי, חבר הממשלה ומבקר < המדינה: (2) עובד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ-ישראל; (3) עובד או נושא תפקיד של גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

בסימן זה - "נציג דיפלומטי" - שגריר, ציר, ממונה על שגרירות או צירות, יועץ של שגרירות או צירות, מזכיר ראשון, מזכיר שני או מזכיר שלישי של שגרירות או צירות, המשמשים בתפקידם במדינת חוץ; ''נציג קונסולרי" - קונסול כללי,.קונסול, סגן קונסול, קונסול כללי בפועל או סוכן קונ- סולרי, המשמשים בתפקידם במקום- שמחוץ לישראל; "תעודה ציבורית" - תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה הגופים: (1) מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל; (2) משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטה ארץ שמחוץ לישראל (להלן - מוסדות); (3) עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטה ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד (להלן - פקיד); "מדפיס רשמי" - (1) לגבי ישראל - המדפיס הממשלתי או מי שהוכח כי הוא מורשה רשמית להדפיס את התעודה הנדונה או תעודות מן הסוג הנדון; (2) לגבי שטח ארץ שמחוץ לישראל - כל מדפיס שהוכח כי הוא המדפיס בשביל הממשלה או הרשות הריבונית של אותו שטח ארץ או מורשה כאמור בפסקה (1). חוץ]

יפוי-כוח או כל מפניך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו ב מקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה: (1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובהותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו; . (2) נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו. 425 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971

תעודה הנחזית מקויימת כאמור בסעיף 30, יראוה כאילו הוכחה כראוי, ואין צורך להוכיח את חתימתו או חותמתו או מעמדו הרשמי של האדם הנחזה להיות מקיים האישור או ההצהרה. מעמדו של המקיים]

תעודה ציבורית ניתן להוכיח בהגשת אחת מאלה, כלי לפגוע בדרכי הוכהה אחרים: (1) המקור: (2) העתקו הבדוק; (3) העתקו שהודפס על ידי המדפים הרשמי; (4) העתקו המאושר בחותמו הרשמי או בחתימתו של הפקיד שבידו משמורתו הרשמית; (5) העתקו המאושר בחותמו הרשמי של המוסד שבידו משמורתו הרשמית; (6) העתקו המאושר בחותמו או בחתימתו של שר או של נושא משרה אחר בדרג שווה-ערך, או של פקיד בדרג ובמשרה המניחים את דעתו של בית המשפט לגבי מהימנותו של האישור; (7) העתקו המאושר בחותמו הרשמי של מוסד, אם מהימנותו של האישור מניחה דעתו של בית המשפט, בהתחשב עם טיבם של התעודה ושל המוסד שאישר אותה. גיבוריות]

(א) תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בשטח ארץ פלוני, תהא ראיה מספקת לכל אחת מהעובדות האלה: (1) כי תעודה ציבורית פלונית הודפסה בידי המדפיס הרשמי של אותו שטח ארץ; (2) כי חותם או חתימה פלונית הם חותמו וחתימתו הרשמיים של הפקיד הנחזה כבעל החותם או החתימה; (3) כי חותם פלוני הוא חותמו הרשמי של המוסד הנחזה כבעל החותם. (ב) תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו תעודה ציבורית פלונית נמצאת במשמורתו הרשמית של פקיד פלוני או של מוסד פלוני, תהא ראיה מספקת לדבר. נציג ישראלי]

חזקה היא, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כי - (1) תעודה ציבורית, "רשומות" וכל פרסום רשמי אחר הנחזים כמודפסים בידי מדפיס רשמי - הם אמנם מודפסים למעשה כאמור; (2) תעודה ציבורית, שפקיד מאשר, בכתב חתום בידו או בחותמו, שהיא נמצאת במשמורתו הרשמית - היא אמנם במשמורתו למעשה; (3) תעודה ציבורית, שמוסד מאשר, בכתב חתום בחותמו, שהיא נמצאת במשמורתו הרשמית - היא אמנם במשמורתו למעשה; (4) תעודה ציבורית, הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות - היא אמנם נערכה כך; (5) חותמים וחתימות רשמיים שעל תעודה ציבורית או על העתק שלה, או על תעודות אישור לפי הוראות סימן זה - הם אמיתיים וכל תיאורי המשרות של החתומים על התעודות או תעודות האישור הם מדוייקים. תעודות ציבוריות] 426 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971

[טרם תורגם]

בסימן זה - ''בנק" - כמשמעותו בפקודת הבנקאות, 1941 4; "ספר בנקאי" - פנקס ראשי, יומן, פנקס הקופה, פנקס חשבונות, 1שאר פנקסים המשמשים בעסקיו הרגילים של בנק; "בית המשפט* - לרבות שופט; "הליך משפטי" - הליך אזרחי או פלילי בבית משפט שאפשר להביא בו ראיות. נספר בנקאי]

בכפוף להוראות סימןZjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHHjHH jHHjHHjHHjHHjHHPd| P|PPPP| P| P P|P P|P |Pi |PPlPli PlPli Pli iPli P l PlP lPPlPlP l/ P l P P l/P lPl/ Pl/Pl Pl/ PP l/Pl _ l/ P l_ _Pl Pl_ _Pl Pl Pl Pl` Pl PPl`Pl Pl` זה, העתק של רישום בספר בנקאי יקובל בכל הליך משפטי בראיה לכאורה לאותו רישום ולכל לבר או עמקה או חשבון הרשומים בו. הוא של בנקאי ואימות ההעתק]

(בוטל)

בהליך משפטי שהבנק איננו בעל דין בו אין כופים בנקאי או פקיד בנק להגיש ספר בנקאי שתכנו ניתן להוכחה לפי סימן זה, או להתייצב בתור עד כדי להוכיח דברים, עסקאות או חשבונות הרשומים בספר, אלא לפי צו בית המשפט שניתן מטעם מיוחד. בנקאי ולהעתיק ממנו]

(א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין בהליך משפטי, לצוות שהמבקש יהא רשאי, לצורך אותו הליך, לבדוק ולהעתיק כל רישום שבספר בנקאי. (ב) צו לפי סעיף זה אפשר שיינתן כלי להזמין את הבנק או כל כעל דין אחר או לאחר שהתמנו, והצו יומצא לבנק שלושה ימים תמימים לפני הזמן שבו יש לקיים את הצו, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

[טרם תורגם]

"העתק צילומי", לענין סימן זה - העתק ממקור המתקבל בתהליכי צילום, או בשיטה אהרת שנקבעה בתקנות, ושעל פיהם מתקבל העתק משתמר ומדוייק של המקור, בין בגדלו המקורי ובין בגודל שונה. כראיה]

העתק צילומי של מסמך, מסוג מסמכים שנקבע לענין זה בתקנות, אשר מצורף אליו אישור שההעתק נעשה מן המקור באופן ובתנאים שנקבעו לאותו סוג מסמכים בתקנות, ישמש ראיה לכאורה בהליך משפטי - (1) בכל מקרה שלפי הדין מותר להוכיח תכנו של מסמך בהעתקו: 427 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971 (2) אם המקור בוער על פי תקנות ובתנאים שנקבעו בהן, ומצורף להעתק אישור על כך כפי שנקבע בתקנות לאותו סוג מסמכים.

[טרם תורגם]

אין בהוראות סעיף 41 כדי לגרוע מכל דין אחר בדבר כשרותו לראיה של העתק צילומי שנעשה לא לפי הוראות הסעיף האמור, אלא להוסיף עליו. שמירת דינים

[טרם תורגם]

הוגשה תעודה שהיא, כנחזה או כמוכח, בת עשרים שנה לפחות והוצאהמתוך משמורת הנראית כשרה בעיני בית המשפט 3אותו מקרה, רשאי הוא להעמידה על חזקתה שהחתימה עליה וכל חלק בה. הנחזים שנעשו בכתב ידו של פלוני נעשו בכתב ידו, ולגבי עשייתה או אימותה של התעודה - שנעשתה או שאומתה כהלכה בידי האדם הנחזה כמי שעשאה או אימתה. תעודה נושנה

(א) אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע כבטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה, אלא אם מצא שופט של בית המשפט העליון, על-פי עתירת בעל- דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה. (ב) הוגשה לבית המשפט תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון - גם עד להחלטה בעתירה. המדינה]

אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה התומה בידו, בי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה. הצינור]

[טרם תורגם]

(א) הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיפים 44 או 45 יהיה בדלתיים סגורות; לשמי החלטה בעתירה רשאי השופט של בית המשפט העליון או בית המשפט, לפי הענין, לדרוש שהראיה או תכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אף כהעדר יתר בעלי הדין. (ב) שר המשפטים ר.שאי להתקין תקנות סדרי דין לדיון בעתירה לפי סעיפים 44 ו-45 וסעיף זה. לגילוי ראיה חסויה]

(א) אין אדם חייב למסור ראיה אם יש כה הודיד בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואש0 בה. (ב) ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור כסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם 428 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971 במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך. (ג) נאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסניגורית, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהוא מואשם בה באותו משפט.

(א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עורך דין או עובד של עורך הדין.

(א) רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שהדל העד להיות רופא או לעבוד כאמור בסיפה לסעיף קטן (א). (ג) נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות: החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות.

(א) פסיכולוג-מומחה כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף זה אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כפסיכולוג והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לפסיכולוג בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשייתי צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות פסיכולוג-מומחה. (ג) נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית- המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות. (ד) שר הבריאות יתקין, בהסכמת שר המשפטים, צו שיגדיר מיהו פסיכולוג-מומחה לענין סעיף זה.

[טרם תורגם]

כהן דת אינו חייב למסור עדות על דבר שנאמר לו בוידוי ואשר גילויו אסור עליו לפי דיני דתו.

הוראות פרק זה יחולו הן על מסירת ראיות בפני בית משפט ובית דין והן על מסירתן בפני רשות, גוף או אדם המוסמכים על פי הדין לגבות ראיות: ובמקום שמדובר בפרק זה ב"בית משפט" - גם בית דין, גוף או אדם כאמור במשמע. 429 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971

ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט.

פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים: (1) העדות היא של קטין למטה מגיל 14; (2) העדות היא של בעל דין או של בן-זוגו, ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל דין; (3) העדות היא של אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד; (4) התובענה היא נגד עזבון, קטין, חולה נפש או נעדר; (5) נסיבות אחרות שבהן דרוש, לדעת בית המשפט, פירוט כאמור. עדות יחידה במשפט אזרחי]

[טרם תורגם]

לא יורשע נאשם על סמך עדותו של קטין שנתקבלה שלא בשבועה אלא אם יש לה סיוע. בשבועה]

ראיה שאינה קבילה במשפט פלילי ונתקבלה בטעות או בהיסח הדעת, לא תשמש הוכהה לאשמה ואין לבסס עליה שום פסק-דין; אף על פי כן, העובדה שבית המשפט שמע את הראיה לא תפסול את פסק-הדין, אלא אם סבור בית המשפט שהנאשם לא היה מורשע אילולא נמסרה אותה ראיה או שאין ראיה מספקת אחרת זולתה לתמוך בה את ההרשעה. שלא כדין]

[טרם תורגם]

סתירות בעדותם של עדים אין בהן, כשלעצמן, כדי למנוע את בית המשפט מקביעת עובדות שלגביהן חלו הסתירות. ראיות סותרות

[טרם תורגם]

שר המשפטים רשאי לקבוע, בתקנות, את שיעור השכר שיגבה עורך דין בעד שירות לפי סעיף 15 ואת האגרות שיש לשלם בעד אישור לפי סעיף 15 שלא על-ידי עורך דין.

(א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין פקודה זו. (ב) תקנות לענין סעיף 19 יהיו מחייבות במידת האפשר לפי הנסיבות; התקנות שבתוספת השניה יעמדו בתקפן במידה שלא שונו, או כל עוד לא בוטלו, בתקנות שהתקין השר לפי סעיף זה.

הוראות פקודה זו יחולו בהליכים לפני כל בית משפט כמשמעותו בחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, והוא כשאין הוראה אחרת לענין זה. 430 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971

(סעיף 24) טופס חוות דעת בבית המשפט בענין שבין ובין חוות דעת של מומחה שם המומחה , מצנו ומקום עבודתו אני החתום מטה נתבקשתי על ידי; לחוות דעתי המקצועית בשאלה המפורטת להלן שנתעוררה בבית המשפט בענין הנדון..אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלענין הוראות החוק הפלילי בדבר. עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי כבית המשפט. ואלה פרטי השכלתי ואלה פרטי נסיוני וזאת חוות דעתי תאריך חתימה טופס תעודת רופא בבית המשפט .... בענין שבין ובין תעודת רופא שמ הרופא מענו ומקום עבודתו מספר רשיונו אני החתום מטה מעיד ומאשר בזאת כי ביום כמקום . . . ., . בדקתי את פלוני ומצאתי בו את הממצאים הבאים: תעודד, זו ניתנת על ידי לשם הגשתה כראיה לבית המשפט, והריני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלענין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר כשבועה בכית המשפט, דין תעודה זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי כבית המשפט. תאריך חתימה 431 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971 טופס תעודת עובד הציבור בבית המשפט בענין שבין . ובין תעודת עוגד הציבור שם עובד הציבור - מענו ; שם היחידה שבה הוא עובד .- מקום עבודתו תיאור משרתו אני החתום מטה מעיד ומאשר בזה לאמור תעודה זו ניתנת על ידי לשם הגשתה כראיה לבית המשפט, והריני מצהיר בזה כי ידוע לי היטב, שלענין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין תעודה זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט. -תאריך חתימה . . . .

(סעיף 59 (ב)) תקנות

בתקנות אלה - "משביע" - רשם או שופט בית משפט שלום המשביע אדם או מקבל ממנו תצהיר: "תצהיר" - לרבות תעודה או מסמך שעליהם בא תצהיר.

בתצהיר יפורשו שמו המלא של המצהיר, עסקו או מקצועו ומענו. המצהיר]

תצהיר יכול שיהא ערוך כגוף מדבר או בגוף נסתר, ומותר לחלקו לשם הנוחות לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים.

כל כיני-שיטין, שינוי, מחק או טשטוש, שחלו בתצהיר לפני שנשבעו עליו; טעונים קיום בידי המשביע, בחתימת שמו, או ראשי תיבות של שמו, בשוליים שלצדם. קיום]

אם התצהיר אינו ניתן לקריאה או קשה לקריאה, או שלדעת הנדרש להשביע הוא כתוב באופן המקל על שינוי-מרמה, רשאי הוא לסרב להשביע ורשאי לבקש שהתצהיר ייכתב שנית. ניתן לקריאה] 432 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971 חתימת המצהיר

המצהיר יחתום על התצהיר במעמד השבועה, ואם אינו יכול לכתוב, יטבע בו סימנו במעמד המשביע.

בסמוך לסופו של תצהיר ולשולי הנייר תבוא מודעת ההשבעה, כתובה בלי ביני- שיטין, שינוי, מחק או טשטוש וחתומה בידי המשביע: במודעה יפורשו - (1) שמותיהם של המצהיר והמשביע; (2) תאריך ההשבעה ומקומה: (3) שהשבועה על התצהיר ניתנה בפני המשביע; (4) אם המצהיר הוא עיוור או אינו יודע קרוא וכתוב -שאמנם כן הוא ושהתצהיר נקרא באזניו במעמד המשביע ובראה שהמצהיר הבין את תכנו, ואם טבע המצהיר את סימנו במקום חתימה - שאמנם כך עשה במעמד המשביע; (5) פרטים נחוצים אחרים.

נצטרפו מצהירים אחדים לשבועה על תצהיר אחד, ייכתבו במודעת ההשבעה שמות כולם ויפורש שכל אחד מהם נשבע על אמיתות הענינים שאמר בתצהיר.

המשביע לא ירשה שינוי בתצהיר בלי שיושבע עליו שנית, ואם כבר הוספה על התצהיר מודעת ההשבעה, יוסיף עליו מודעה חדשה שיצויין בה השינוי; הוא גם רשאי שלא להרשות שבועה חדשה, אלא לדרוש שהתצהיר ישוב וייכתב מחדש.

המוסר תצהיר בשבועה ינקוט לשון ברוח זו: "אני נשבע באלוהים, כי זה שמי וזו חתימתי (או: סימני) (והנשבע יצביע על חתימתו או על סימנו), וכי האמור בתצהירי זה (או במסמך אחר, לפי הענין) הוא נכון." המוסד תצהיר בהן צדק ינקוט לשון ברוח זו: "אני מצהיר בהן צדק כי זה שמי וזו חתימתי (או: סימני) (והמצהיר יצביע על חתימתו או על סימנו), וכי האקור בתצהירי זה הוא נכון." ואם היה התצהיר בהצהרה שלא בשבועה ושלא בהן צדק יוסיף מלים אלה: "אני מוסר הצהרה זו מתוך אמונה בלב שלם שהיא נכונה." יעקב ש' שפירא שר המשפטים 433 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04.1971 לוח השוואה הסעיף החדש המעיף הקודם הסעיף החדש הקודם] : * 25(11) 59(א) תופפת ראשונה השם 59(פ)

18(1) 18(2) 23א 23ב נ2ג

פקודת השבועות, 1936 :

השם 37(1) 37(2) פקודת העדות : 3 רישה 3 תנאי רישה 3 תנאי סיפה 4 רישה 4 סיפה 5א (א)' (ב) 5א(ג) 5א (ד), (ד.) 4וא 4וב 4וג 14ד 14ה 14ו 434 ספר החוקים 18 ג' באייר התשל"א 28.04