Translation Notice — This is an English translation of a Hebrew law and may contain inaccuracies. In any dispute or legal matter, the original Hebrew text as published in Reshumot (ספר החוקים) is the sole authoritative and legally binding version.
Contracts Law (General Part), 5733-1973
חוק החוזים (חלק כללי)
Chapter I: Formation of Contract
Formation of Contract – How
A contract is formed by way of offer and acceptance in accordance with the provisions of this Chapter.
Offer
An approach by one person to another constitutes an offer if it evidences the offeror's intention to enter into a contract with the offeree and is sufficiently definite to enable the contract to be formed upon acceptance of the offer; the approach may be made to the public.
Withdrawal of Offer
Lapse of Offer
An offer lapses —
Acceptance
Acceptance shall be by notice from the offeree delivered to the offeror, evidencing the offeree's intention to enter into a contract with the offeror in accordance with the offer.
Acceptance by Conduct
Presumption of Acceptance
Where an offer does no more than confer a benefit upon the offeree, the offeree is presumed to have accepted it, unless the offeree notifies the offeror of his objection within a reasonable time after becoming aware of the offer.
Time of Acceptance
Acceptance after Lapse
Acceptance of an offer after it has lapsed shall be treated as a new offer.
Withdrawal of Acceptance
The offeree may withdraw the acceptance by notice to the offeror, provided that the notice of withdrawal is delivered to the offeror no later than the time at which the notice of acceptance was delivered to him or at which the offeror became aware of acceptance in the manner referred to in Section 6(a).
Acceptance with Modification
An acceptance that contains an addition, limitation, or other modification relative to the offer shall be treated as a new offer.
Good Faith in Negotiations
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →Chapter II: Avoidance of Contract Due to a Defect in Its Formation
Simulated Contract
A contract entered into as a simulation only — is void; nothing in this provision shall derogate from a right acquired by a third party who relied in good faith on the existence of the contract.
Mistake
Misrepresentation
A person who entered into a contract by reason of a mistake that is the result of misrepresentation made by the other party or by another on the other party's behalf, may rescind the contract; for this purpose, "misrepresentation" — includes non-disclosure of facts which, under law, custom, or the circumstances, the other party was required to disclose.
Clerical Error
Where a clerical error or similar error has occurred in a contract, the contract shall be corrected in accordance with the true intention of the parties, and the error shall not constitute grounds for rescission of the contract.
Duress
Unconscionability
A person who entered into a contract by reason of the other party's or another's on the other party's behalf exploitation of the contracting party's distress, mental or physical weakness, or lack of experience, and the terms of the contract are unreasonably inferior to what is customary, may rescind the contract.
Partial Rescission
Where the contract is capable of being severed into parts and the grounds for rescission relate to only one of its parts, that part alone may be rescinded; however, if it may be assumed that the party entitled to rescind would not have entered into the contract but for the grounds for rescission, that party may rescind either that part or the contract in its entirety.
Manner of Rescission
Rescission of the contract shall be effected by notice from the contracting party to the other party within a reasonable time after the grounds for rescission became known to him, and in the case of duress — within a reasonable time after it became known to him that the duress had ceased.
Restitution Following Rescission
Upon rescission of the contract, each party is obliged to restore to the other party what that party received under the contract, and if restitution was impossible or unreasonable — to pay the other party the value of what was received.
Preservation of Remedies
Nothing in the provisions of this Chapter shall derogate from any other remedy.
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →Chapter III: Form and Content of Contract
Form of a Contract
A contract may be made orally, in writing, or in any other form, unless a particular form was a condition of its validity by law or by agreement between the parties.
Content of a Contract
The content of a contract may be whatever the parties have agreed upon.
Interpretation of a Contract
[Amendment: 1981, 2011, 2026]
Supplementing Details
Details that have not been determined in the contract or pursuant to it shall be in accordance with the practice established between the parties, and in the absence of such practice — in accordance with the customary practice in contracts of the same type; such details shall also be regarded as agreed upon.
Conditional Contract
Frustration of a Condition
Voidance of the Contract or the Stipulation
Where a contract was subject to a condition and the condition was not fulfilled within the period prescribed for that purpose, or in the absence of such a period — within a reasonable time from the conclusion of the contract, then if the condition was a suspensive condition — the contract is void, and if it was a resolutive condition — the stipulation is void.
Illegal Contract
A contract whose conclusion, content, or purpose is illegal, immoral, or contrary to public policy — is void.
Application of Provisions
The provisions of Sections 19 and 21 shall apply, with the necessary modifications, also to the voidance of a contract under this Chapter; however, in the case of voidance under Section 30, the court may, if it considers it just to do so and on such terms as it deems appropriate, exempt a party from the obligation under Section 21, in whole or in part, and to the extent that one party has performed its obligation under the contract — order the other party to perform the counter-obligation, in whole or in part.
Contract of Game, Lottery, or Wagering
Contract for the Award of Grades
Where a contract provides that a grade, title, prize, or the like is to be awarded pursuant to the decision or assessment of one of the parties or of a third party, such decision or assessment under the contract shall not be subject to adjudication by a court.
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →Chapter IV: Contract for the Benefit of a Third Party
Vesting of the Right
An obligation undertaken by a person under a contract for the benefit of one who is not a party to the contract (hereinafter – the beneficiary) vests in the beneficiary the right to demand performance of the obligation, if an intention to vest such right in the beneficiary is implied by the contract.
Rejection of the Right
The beneficiary's right to demand performance of the obligation is extinguished retroactively if the beneficiary notifies one of the parties to the contract of the rejection of the right within a reasonable time after one of them has notified the beneficiary of it.
Cancellation of the Right
Defenses Against the Beneficiary
Any defense available to the obligor against the obligee in connection with the obligation shall also be available to the obligor against the beneficiary.
Preservation of the Obligee's Right
The beneficiary's right does not derogate from the right of the obligee to demand from the obligor performance of the obligation for the benefit of the beneficiary.
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →חוק החוזים (חלק כללי)
hok hahozvim
hozim
contracts
contract law
agreement
חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.
פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור.
(א) המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול. (ב) קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע.
ההצעה פוקעת – (1) כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה; (2) כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול־דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק, והכל לפני מתן הודעת הקיבול.
הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
(א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולענין סעיפים 3(א) ו־4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול. (ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף.
הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה.
(א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר. (ב) נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא היתה ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול.
קיבול של הצעה לאחר שפקעה, כמוהו כהצעה חדשה.
הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על קיבול בדרך האמורה בסעיף 6(א).
קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה, כמוהו כהצעה חדשה.
(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום־לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו־14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א–1970, יחולו בשינויים המחוייבים.
חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה.
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. (ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה. (ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן. (ד) ”טעות“, לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.
מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, ”הטעיה“ – לרבות אי־גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה.
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה. (ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.
מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.
ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו.
ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.
משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת.
חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים.
תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים.
[תיקון: תשמ״א, תשע״א, תשפ״ו] (א) [(נוסח לחוזים שנכרתו עד יום 6.1.2026):] חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (א) [(נוסח לחוזים שנכרתו או חודשו החל מיום 7.1.2026):] (1) אופן הפרשנות של חוזה והראיות שיהיו קבילות לפירושו יהיו ככל אשר הסכימו הצדדים; לא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה, יפורש החוזה בהתאם ליתר הוראות חוק זה. (2) חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות יפורש בהתאם ללשונו בלבד, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (א) מלשון החוזה בלבד נובעת תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת; (ב) מלשון החוזה בלבד עולה סתירה בין הוראות שונות בו. (3) חוזה שיש לפרשו בהתאם ללשונו בלבד, בין לפי פסקה (1) ובין לפי פסקה (2), שהתקיימו בו הוראות פסקה (2)(א) או (ב), יפורש בהתאם ליתר הוראות חוק זה ובכלל זה פסקה (4). (4) חוזה שאינו חוזה עסקי, חוזה אחיד אף אם הוסכם בו אחרת, וכן חוזה עבודה או הסכם קיבוצי יפורשו לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין; המשקל היחסי שיינתן ללשון החוזה ולנסיבות העניין יתבסס, בין השאר, על שיקולים אלה: (א) יחסי הצדדים, ובכלל זה פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים ביניהם; (ב) מידת הפירוט של החוזה; (ג) הניסיון המקצועי של הצדדים והייצוג המשפטי שהיה להם לעניין עריכת החוזה. (5) לעניין סעיף קטן זה – (א) יראו צדדים שאינם מיוצגים על ידי עורך דין לעניין עריכת החוזה כצדדים שלא הסכימו על אופן הפרשנות לפי פסקה (1); (ב) לא יהיה תוקף להסכמה של הצדדים שנוגדת את הוראת סעיף קטן (ב1). (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. (ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים. (ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו־10 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור.
פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים.
(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק). (ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה. (ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי.
(א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי־קיומו. (ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות.
היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה.
חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.
הוראות סעיפים 19 ו־21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו.
(א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת־הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי חוק.
חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית־משפט.
חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן – המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו.
זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת למפרע, אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה על דחיית הזכות תוך זמן סביר לאחר שאחד מהם הודיע לו עליה.
(א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה. (ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם – על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה – רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו.
כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב.
זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב.
בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.
חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב לקיימו אישית.
חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש.
חיוב יכול שיקויים לפני מועדו, ובלבד שהודיע החייב לנושה על כך זמן סביר מראש והדבר לא יפגע בנושה.
(א) המועד לקיומו של חיוב נדחה – (1) אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה בנושה – עד שהוסרה המניעה; (2) אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה – עד שקויים אותו חיוב; (3) אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד – כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו. (ב) נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחיה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו נדחה – לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחיה.
(א) חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע. (ב) שינה הנושה את מקום עסקו או מקום מגוריו אחרי כריתת החוזה, ישא בהוצאות הנוספות הנובעות מקיום החיוב במקום החדש.
חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים.
חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.
חיוב לשלם בארץ במטבע־חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לקיים בתשלום במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום.
חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, או שהעביר לו לשם כך זכות כלפי אדם שלישי, חזקה שלא התכוונו להפקיעו אלא אם קויימו החיוב האחר או הזכות.
סכום שניתן לסילוקו של חיוב אחד, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות שנתחייב בהן החייב בשל אותו חיוב, לאחר מכן לחשבון הריבית ולבסוף לחשבון החיוב עצמו.
סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן.
(א) בחיובים חלופים רשאי החייב, בהודעה לנושה תוך תקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, לבחור את החיוב שיקיים; לא עשה זאת, רשאי הנושה, בהודעה לחייב, לבחור את החיוב. (ב) הוסכם כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה והוא לא השתמש בה תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, רשאי החייב, בהודעה לנושה, לבחור את החיוב.
נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי שוויו של החיוב.
(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עיסקה אחת, אם הם חיובים קצובים. (ב) אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול. (ג) הוראות סעיפים 49 ו־50 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז.
שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד.
(א) שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו. (ב) בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחד. (ג) הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו – בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת – הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת.
(א) שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים. (ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם. (ג) היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם. (ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף 55(ב) והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55(ג) ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה.
חייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אינו זכאי לחזור על חייב אחר, במידה שהיה עשוי להיות מופטר כלפי הנושה מכוח טענה שהיתה ידועה לו ולא התגונן בה.
(א) שעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, כדי להבטיח זכותו לחזור על חייב אחר; והוא, במידה שהדבר לא יפגע בנושה. (ב) עברו שעבוד או זכות כאמור בסעיף קטן (א), על הצדדים לעשות, לפי דרישת החייב שקיים את החיוב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר.
(א) שנים שמגיע להם חיוב אחד, חזקה שכל אחד מהם רשאי לדרוש את קיומו, ובלבד שלא ייפרעו מהחייב יותר מן המגיע ממנו; החייב רשאי לקיים את החיוב כלפי אחד הנושים, לפי בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת הנושה האחר. (ב) חזקה על הנושים שהם שותפים בחיוב בחלקים שווים; קויים החיוב כלפי אחד מהם, רשאי השני לדרוש ממנו את חלקו.
(א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין. (ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו.
(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון. (ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה.
בטלים – (1) סעיפים 658, 948, 949 ו־1003 עד 1007 והספר השנים עשר של המג׳לה; (2) [הנוסח שולב בחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני.]
בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1922–1947.
תחילתו של חוק זה ביום א׳ באלול תשל״ג (29 באוגוסט 1973); על חוזים שנכרתו לפני תחילת חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם. * גולדה מאירראש הממשלה * יעקב ש׳ שפיראשר המשפטים * שניאור זלמן שזרנשיא המדינה