Translation Notice — This is an English translation of a Hebrew law and may contain inaccuracies. In any dispute or legal matter, the original Hebrew text as published in Reshumot (ספר החוקים) is the sole authoritative and legally binding version.
Basic Law: The State Economy
חוק-יסוד: משק המדינה
Taxes, Compulsory Loans and Fees
State Property
Transactions in State property, acquisition of rights and assumption of obligations on behalf of the State shall be carried out by a person empowered to do so by or pursuant to law.
The State Budget
Multi-Year Budget
[Amendment: 1992] (a) The Government shall prepare, in advance of each fiscal year, a multi-year budget plan that shall include the budget bill for the coming year as well as a budget plan for the following two years.
Convergence Mechanism
[Amendment: 2023] (a) Where the Government has laid before the Knesset a budget bill for the following fiscal year as referred to in section 3(b)(1)(b)(2) (in this section — the budget year), the following provisions shall apply:
"(8) If the actions pursuant to the balancing plan, in whole or in part, were not carried out, the expenditure amounts in the budget items of the budget law shall be reduced on the postponed date equally by the amount of the deficit gap or the expenditure gap, as the case may be, to cover the remaining gap.".
"deficit gap" — the difference between the projected deficit for the budget year and the permissible deficit amount for the budget year, as determined by law;
"expenditure gap" — the difference between the projected Government expenditure for the budget year and the approved Government expenditure for the budget year, as determined by law.
Failure to Pass a Budget Law
[Amendment: 1992] (a) If the budget law was not passed before the beginning of the fiscal year, the following provisions shall apply with respect to the continuing budget year:
"Government expenditure" — net Government expenditure, including the extension of credit, but excluding principal debt repayment alone that is not debt repayment to the National Insurance Institute;
"permissible Government expenditure", for a particular fiscal year — the permissible Government expenditure under the budget law for that year, and if no budget law was passed for that year — the permissible Government expenditure under this Basic Law;
"continuing budget expenditure amount" — the total annual amount of Government expenditure as referred to in subsection (a)(1)(a);
"rate of population growth" — the average rate of population growth in Israel published by the Central Bureau of Statistics in the three years preceding the year prior to the continuing budget year;
"continuing budget year" — a fiscal year for which the budget law had not been passed before its commencement, and if the budget law was passed during that year — the portion of the fiscal year from its commencement until the passing of the budget law;
"Government expenditure ceiling", for a particular fiscal year — the maximum Government expenditure that may, by law, be set for that year in the budget law, minus the amount of Government expenditure in that year that is not taken into account as part of the maximum Government expenditure that may be set by law in the budget law for the following year.
Legislation Requiring a Budget
[Amendment: 2003] (a) A budgetary bill shall not be passed in the Knesset except by votes of at least 50 members of the Knesset; such majority is required at the first reading, the second reading and the third reading; however, if a bill became a budgetary bill after the first reading, such majority is required at the second reading and the third reading.
"budgetary bill" — a bill in which all of the following apply:
"budgetary reservation" — a reservation to a bill in which all of the following apply:
"budgetary cost" — expenditure or commitment to expenditure from the State budget, or reduction of State revenues, even if such expenditure or reduction is accompanied by a decrease in expenditure or commitment to expenditure from the State budget, or by an increase in State revenues;
"expenditure from the State budget", "reduction of State revenues" — including expenditure from the budget of a budgeted body or reduction of revenues of a budgeted body;
"budgeted body" — as defined in section 21 of the Budget Foundations Law, 5745–1985.
Banknotes and Coins
The printing of banknotes and the minting of coins that shall serve as legal tender, as well as their issue, shall be pursuant to law.
Audit
The State economy shall be subject to audit by the State Comptroller.
Passed by the Knesset on the 14th day of Av 5735 (21 July 1975).
Yitzhak Rabin — Prime Minister
Ephraim Katzir — President of the State
Need to cite this law in a foreign court?
Eli Shimony Israeli Attorneys-at-Law provides certified Expert Legal Opinions on Israeli law within 24–48 hours, accepted by courts worldwide.
Contact Us →חוק-יסוד: משק המדינה
state economy
budget
state finances
mishek
משק המדינה
תקציב
(א) מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות. (ב) מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, ושיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק ולא נקבעה בחוק הוראה שקביעתם בתקנות טעונה אישור הכנסת או ועדה מועדותיה, קביעתם בתקנות טעונה אישור מראש או תוך התקופה הקבועה לכך בחוק – בהחלטת הכנסת או בהחלטת ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
עסקאות בנכסי המדינה, רכישת זכויות וקבלת התחייבויות בשם המדינה ייעשו בידי מי שהוסמך לכך בחוק או על פיו.
(א)(1) תקציב המדינה ייקבע בחוק. (2) התקציב יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות. (ב)(1)(א) הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים ולא מוקדם משישה חודשים לפני תחילת שנת הכספים. (ב)(1) על אף האמור בפסקת משנה (א), התקיימו הנסיבות כאמור בסעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת ולא התקבל חוק תקציב לפני תחילת שנת הכספים, תניח הממשלה את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר משישים ימים לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף, ולעניין תקופה זו לא יובאו בחשבון מועדי ישראל וערביהם כמשמעותם באותו סעיף. (2) התקיים האמור בפסקת משנה (1), ובנסיבות אלה בלבד, רשאית הממשלה להניח על שולחן הכנסת יחד עם הצעת חוק התקציב כאמור בפסקת משנה (1), הצעת חוק תקציב לשנת הכספים שלאחריה אף אם מועד ההנחה מוקדם משישה חודשים לפני תחילתה של אותה שנת כספים. (2) הצעת חוק התקציב תהיה מפורטת. (3) הצעת התקציב המפורטת של משרד הבטחון והצעת התקציב המפורטת של גופים ביטחוניים שייקבעו לעניין זה בחוק לא יונחו על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת. (4) להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו. (ג) במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. (ד) נראה לממשלה כי חוק התקציב לא יתקבל לפני תחילת שנת הכספים, רשאית היא להגיש הצעת חוק תקציב ביניים. (ה) שר האוצר יגיש לכנסת מדי שנה דין וחשבון על ביצוע תקציב המדינה; פרטים ייקבעו בחוק.
[תיקון: תשנ״ב] (א) הממשלה תכין לקראת כל שנת כספים תכנית תקציב רב-שנתית שתכלול את הצעת חוק התקציב לשנה הקרובה וכן תכנית תקציב לשתי השנים הבאות אחריה. (ב) הממשלה תניח על שלחן הכנסת את תכנית התקציב הרב-שנתית ביחד עם הצעת חוק התקציב. (ג) כל הצעת חוק תקציב שתגיש הממשלה לכנסת תתבסס על תכנית התקציב הרב-שנתית שהוכנה והונחה על שולחן הכנסת לפי סעיף זה בשנה הקודמת.
[תיקון: תשפ״ג] (א) הניחה הממשלה על שולחן הכנסת הצעת חוק תקציב לשנת הכספים שלאחריה כאמור בסעיף 3(ב)(1)(ב)(2) (בסעיף זה – שנת התקציב), יחולו ההוראות האלה: (1) בחוק התקציב לשנת התקציב ייקבע תקציב התאמות ששיעורו והוראות לעניין השימוש בו ייקבעו בחוק (בסעיף זה – תקציב התאמות); הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת את הצעתה לשימוש בתקציב ההתאמות; (2) הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, תגיש לכנסת עד 1 בנובמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב, ולא מוקדם מ-15 באוקטובר בשנה שקדמה לשנת התקציב, דוח לעניין קיום או אי-קיום הפרש הוצאות או הפרש גירעון הצפויים בשנת התקציב (בסעיף זה – דוח הפרשים); הוראות לעניין הגשת דוח הפרשים והפרטים שייכללו בו ייקבעו בחוק; (3) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר משישים ימים לפני הגשת דוח הפרשים, על המגמות הכלכליות והפיסקליות הצפויות בשנת התקציב; (4) צפוי בשנת התקציב, על פי דוח ההפרשים, הפרש הוצאות או הפרש גירעון, ועל פי הדוח האמור אין בשימוש בתקציב ההתאמות כדי לכסות את מלוא ההפרש האמור, יגיש שר האוצר לאישור הממשלה, יחד עם דוח ההפרשים, תוכנית לשם כיסוי יתרת ההפרש (בסעיף זה – תוכנית מאזנת); הוראות לעניין הכנת תוכנית מאזנת ופרטיה ייקבעו בחוק; הממשלה תאשר ותגיש לכנסת ולוועדת הכספים של הכנסת את התוכנית המאזנת יחד עם אישור דוח ההפרשים; (5) בוצעו הפעולות לפי התוכנית המאזנת עד 1 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב, ולא נותר הפרש גירעון או הפרש הוצאות, תאשר זאת הממשלה בהחלטה שתיתן עד המועד האמור, ותניח את אישורה על שולחן הכנסת עד 1 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב; (6) לא בוצעו פעולות לפי התוכנית המאזנת, או בוצעו רק חלק מהן עד 1 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב ונותר הפרש גירעון או הפרש הוצאות, יחולו ההוראות האלה, לפי העניין: (א) נותר הפרש גירעון – יופחת סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לפי חוק התקציב לשנת התקציב בסכום הפרש הגירעון שנותר; הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת תוכנית להפחתת ההוצאה הממשלתית המותרת לפי פסקה זו עד 1 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב; (ב) נותר הפרש הוצאות – הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת תוכנית להפחתת סעיפי ההוצאה בחוק התקציב לשנת התקציב לשם כיסוי הפרש ההוצאות שנותר, עד 1 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב; (ג) הוראות לעניין התוכנית שתוגש לפי פסקת משנה (א) או (ב) ואישור ועדת הכספים של הכנסת ייקבעו בחוק; (7) ועדת הכספים של הכנסת רשאית להציע לשר האוצר שינויים בתוכנית להפחתת ההוצאה הממשלתית המותרת כאמור בפסקה (6)(א) או (ב), עד 15 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב; הציעה הוועדה כאמור, תביא הממשלה לאישור הוועדה, לאחר ששקלה את הצעות הוועדה כאמור, תוכנית להפחתת ההוצאה הממשלתית המותרת עד 24 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב; (8) לא אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התוכנית שהגישה הממשלה לפי פסקה (6)(א) או (ב) או לפי פסקה (7), יופחתו סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב בחוק התקציב, באופן שווה, בגובה הפרש הגירעון או הפרש ההוצאות שנותר כאמור בפסקה (6), לפי העניין, לשם כיסוי ההפרש שנותר; (9) ועדת הכספים של הכנסת רשאית להניח על שולחן הכנסת את מסקנותיה מדיוניה כאמור בפסקאות (1), (3), (4) ו-(6) עד (8); הוראות בעניין הדיון בעניין זה בכנסת ייקבעו בחוק. (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), התרחש אירוע חריג ובלתי צפוי שיש לו השלכה פיסקלית משמעותית, המשפיעה במישרין על הנתונים שבבסיס דוח ההפרשים כאמור בפסקה (2) שבסעיף קטן (א), ובשל סמיכות האירוע והשפעותיו על מועד הגשת דוח ההפרשים לא ניתן להגיש במועד הקבוע באותה פסקה דוח הפרשים הכולל נתונים מעודכנים כנדרש בחוק, רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, באישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדת הכספים של הכנסת, לדחות את המועד הקבוע באותה פסקה, בתקופה אחת שלא תעלה על 50 ימים (בסעיף קטן זה – תקופת הדחייה). (2) אישרה הכנסת את דחיית המועד כאמור בפסקה (1), יידחו בהתאמה יתר המועדים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) (להלן – המועד הנדחה), ובלבד שהפחתה לפי פסקה (8) של אותו סעיף קטן תתבצע בתום תקופת הדחייה הנמנית החל מהמועד הקבוע בסעיף 7 לחוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ״ג–2023; ואולם, אם החליטה הממשלה כי התוכנית המאזנת תכלול הצעת חוק תקציב נוסף לשנת התקציב, תונח הצעת חוק כאמור על שולחן הכנסת במועד שלא יפחת מ-30 ימים לפני תום תקופת הדחייה, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים אלה: (א) דוח הפרשים לפי פסקה (2) יוגש במועד הנדחה; (ב) בפסקה (4), המילים "יחד עם דוח ההפרשים" ו"יחד עם אישור דוח ההפרשים" – לא ייקראו; (ג) פסקאות (5) עד (7) ו-(9) – לא ייקראו; (ד) במקום פסקה (8) יקראו: "(8) לא בוצעו הפעולות לפי התוכנית המאזנת, כולן או חלקן, יופחתו במועד הנדחה סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב בחוק התקציב, באופן שווה, בגובה הפרש הגירעון או הפרש ההוצאות, לפי העניין, לשם כיסוי ההפרש שנותר.". (3) הכנסת תפרסם ברשומות הודעה על המועדים המעודכנים שנדחו לפי סעיף קטן זה. (ב) בסעיף זה – "הפרש גירעון" – ההפרש שבין תחזית הגירעון לשנת התקציב לסכום הגירעון המותר לשנת התקציב, כפי שנקבע בחוק; "הפרש הוצאות" – ההפרש שבין תחזית ההוצאה הממשלתית לשנת התקציב לסכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת התקציב, כפי שנקבע בחוק.
[תיקון: תשנ״ב] (א) לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, יחולו ההוראות שלהלן לגבי שנת התקציב ההמשכי: (1) הממשלה תהיה רשאית להוציא את ההוצאות כמפורט להלן: (א) כל חודש, סכום השווה לחלק השנים עשר מההוצאה הממשלתית המותרת לשנה הקודמת או מתקרת ההוצאה הממשלתית לשנה הקודמת, כשהן צמודות לשיעור הגידול באוכלוסייה, לפי הנמוך; (ב) הוצאה המותנית בהכנסה, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (ג) הוצאה של מפעלים עסקיים שפעלו בשנת הכספים הקודמת, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (ד) החזר חובות קרן שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי; (ה) (פקעה); (2) הממשלה תהיה רשאית להתחייב בגבולות הסכומים כמפורט להלן, ובלבד שלא יהיה בהתחייבויות כאמור כדי להגדיל את ההוצאה באותה שנה מעבר לסכום ההוצאה בתקציב המשכי: (א) סכום ההרשאה להתחייב, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (ב) סכום ההוצאה בתקציב המשכי, הסכום להוצאה המותנית בהכנסה והסכום להוצאה של מפעלים עסקיים, כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) של פסקה (1), בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (ג) סכום עודף שנותר בסעיפי התקציב בחוק התקציב הקודם, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (3) הממשלה תהיה רשאית למלא משרות במספר שלא יעלה על מספר המשרות הנקוב בחוק התקציב הקודם. (א1) (פקע). (א2) (פקע). (ב) כספים לפי סעיף קטן (א)(1)(א) עד (ג) ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרת הכספים כאמור תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם לרבות כאלה שנכללו באמצעות שינויים תקציביים (בסעיף קטן זה – שירותים חיוניים ופעולות קודמות); התחייבויות הממשלה לפי סעיף קטן (א)(2) יהיו רק לשירותים חיוניים ופעולות קודמות. (ב1) תכנית הכוללת את פירוט הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לפי סעיף זה תונח בידי משרד האוצר על שולחן הממשלה ותוגש לוועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מחודש מתחילתה של שנת תקציב המשכי; פירוט ההוצאות לעניין משרד הביטחון והגופים הביטחוניים יונח על שולחן הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985; שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לחודש, על הוצאות הממשלה לפי תכנית כאמור. (ג) אין לשנות סעיף זה אלא ברוב חברי הכנסת. (ד) בסעיף זה – "הוצאה ממשלתית" – ההוצאה הממשלתית, נטו, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי; "ההוצאה הממשלתית המותרת", לשנת כספים מסוימת – סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לפי חוק התקציב לאותה שנה, ואם לא התקבל לגבי השנה האמורה חוק התקציב – סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לפי חוק-יסוד זה; "סכום ההוצאה בתקציב המשכי" – הסכום השנתי הכולל של ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א)(1)(א); "שיעור הגידול באוכלוסייה" – ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לשנת התקציב ההמשכי; "שנת תקציב המשכי" – שנת כספים שעד לתחילתה לא התקבל חוק התקציב לאותה שנה, ואם התקבל חוק התקציב במהלך אותה שנה – החלק משנת הכספים שמתחילתה ועד לקבלת חוק התקציב כאמור; "תקרת ההוצאה הממשלתית", לשנת כספים מסוימת – סכום ההוצאה הממשלתית המרבי שניתן, לפי חוק, לקבוע לאותה שנה בחוק התקציב, בניכוי סכום ההוצאה הממשלתית באותה שנה שאינו מובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית המרבי שניתן לפי חוק לקבוע בחוק התקציב בשנה שלאחריה.
[תיקון: תשס״ג] (א) הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השניה ובקריאה השלישית. (ב) הסתייגות תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; התקבלה הסתייגות תקציבית להצעת חוק לא תתקבל הצעת החוק בכנסת בקריאה השלישית אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות. (ג) קביעת העלות התקציבית, לענין סעיף זה, של הצעת חוק או הסתייגות, תהיה של ועדה מועדות הכנסת הדנה באותה הצעת חוק או הסתייגות (להלן – הועדה); הועדה תקבע את העלות התקציבית על פי הערכת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, אלא אם כן הוכח להנחת דעתה, על פי הערכה אחרת שהוגשה לה, כי העלות התקציבית שונה מהערכת שר האוצר; הערכות לפי סעיף זה יוגשו בצירוף נתונים ואמדנים. (ד) בסעיף זה – "הצעת חוק תקציבית" – הצעת חוק שמתקיימים בה כל אלה: (1) היא הוגשה שלא בידי הממשלה; (2) בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2003; בשנת 2026, 7,194,585 ש״ח) או יותר, בשנת תקציב כלשהי; (3) הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית; "הסתייגות תקציבית" – הסתייגות להצעת חוק, שמתקיימים בה כל אלה: (1) בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2003; בשנת 2026, 7,194,585 ש״ח) או יותר, בשנת תקציב כלשהי; (2) הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית; "עלות תקציבית" – הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או הפחתה של הכנסות המדינה אף אם ההוצאה או ההפחתה כאמור מלווה בהקטנה של הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או בהגדלה של הכנסות המדינה; "הוצאה מתקציב המדינה", "הפחתה של הכנסות המדינה" – לרבות הוצאה מתקציבו של גוף מתוקצב או הפחתה של הכנסות גוף מתוקצב; "גוף מתוקצב" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985. (ה) הסכומים הנקובים בהגדרות "הצעת חוק תקציבית" ו"הסתייגות תקציבית" בסעיף קטן (ד) יתעדכנו ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על הצעת חוק שענינה פיזור הכנסת ועריכת בחירות.
הדפסת שטרי כסף וטביעת מטבעות שישמשו הילך חוקי וכן הוצאתם יהיו על פי חוק.
משק המדינה יעמוד לבקורת מבקר המדינה.
נתקבל בכנסת ביום י״ד באב תשל״ה (21 ביולי 1975). * יצחק רבין — ראש הממשלה * אפרים קציר — נשיא המדינה